הדבר הכי חשוב בעולם כרגע הוא לגלות אם הרצח של הנער הערבי בירושלים נעשה על רקע לאומני כפיגוע נקמה על רצח שלושת הנערים הישראלים, או על רקע פלילי/כבוד המשפחה, משום שיש הבדל תהומי עבור הישראלי המצוי. כלומר לא בשורה התחתונה. בשורה התחתונה, הישראלי - שמופיע במלוא תפארתו בטוקבקים ובסטטוסים בפייסבוק - סתם שמח שעוד ערבוש מת, אבל הוא צריך לדעת אם לשמוח כי הראינו להם מה זה, או לשמוח כי החיות האלה רוצחים אחד את השני.
עוד לפני שמשהו התחיל להתבהר וכשהחקירה רק בתחילתה, בימין כבר עסוקים בתאוריית קונספירציה, אותה הם מגדירים "תעמולה אנטישמית": הערבים מבקשים לגרום לרצח הזה להיראות כאילו יהודים ביצעו אותו כדי "להוציא אותנו רע בעולם", ובכלל מדובר סתם באיזה נער הומוסקסואל שבייש את הדודים שלו. כי הרי הדבר היחיד שיותר גרוע מלהיות ערבי זה להיות גם ערבי וגם אומו.
בעיניהם, לא ייתכן שיהודי ביצע מעשה נפשע שכזה. רצח של נער. או כל רצח של אדם אחר. הלוא אנחנו עם סגולה. עם סגולה שבסך הכל נגוע בכמה עשבים שוטים פה ושם שצריך לעקור, ולא שדה פרא עשבי וקוצני שמחריב במהירות מתגברת כל חלקה טובה ופורחת.
רק אתמול ניסו עשרות ברברים יהודים לפגוע בעוברי אורח ערבים במקביל להלוויות הנערים. כי יצר הנקמה הוא עיוור, וחשוב לפגוע, להרוס, לא משנה במה ואת מי. אנשים כאלה, להזכירכם, הפכו את ברוך גולדשטיין לגיבור והעלו אותו לדרגת קדוש משום שהוא נהרג על ידי ערבים. לא משנה שהוא טבח ב-29 מתפללים מוסלמים שניות קודם לכן.
אבל רגע, גם לפוליטיקאי הישראלי חשוב לדעת על מה ולמה נרצח בן ה-16 משועפאט, כדי לתכנן באיזה אופן דמגוגי ופופוליסטי הוא צריך להתנהל כעת ולהגיב בתקשורת. איך יתרצו מלבי האש הסדרתיים נפתלי בנט ונושאת כליו איילת שקד את האש שפתאום התלקחה?
לשר השיכון אורי אריאל, עוד פירומן מוכר, הייתה תגובה יצירתית: הוא קרא למשטרה "לא לחסוך במאמצים, להגיע לרוצחים בצורה מהירה ולהביא אותם לדין". מעניין אם במידה ויתברר שהרוצח אמנם יהודי, ידרוש אריאל בנייה נרחבת בשכונות הערביות בירושלים כתגובה הולמת לטרור היהודי.
אנחנו חברה אלימה, מסיתה ומתלהמת. האבל על שלושת הנערים לא הציג את העם באחדותו, להפך. הוא רק הציג את הפילוג הגדל במערומיו. בינתיים נערות ונערים ישראלים מצטלמים עם שלטי נקמה גזעניים ונבערים, כי לשם הגענו וזה מה שהפכנו להיות.
נער בן 16 מת. ואתם שמחים.