זה לא אירוע פוליטי, לא צריכות להיות לו השלכות על היחסים עם המדינות השכנות, גם לא על תהליך השלום, וכל ניסיון לשוות לו איזשהו נופך שרומז לתקרית דיפלומטית שעלולה להתפתח במידה שיקרה – מה כבר יקרה בעצם? - עושה חטא לטוהר הספורט באופן כללי, וקצת מטומטם באופן פחות כללי.
נכון, יש פיקנטריה מסוימת בהגעה של שני שחקנים ממדינה ערבית למפגש עם נציגה ישראלית בישראל – והעובדה שלא שמענו תלונות על בידוק בטחוני פולשני מדי ראויה למחמאות על האיפוק של אנשי נתב"ג, כי בכל זאת – ערבים – אבל מכאן ועד להלביש את נתניהו, אבו מאזן ומי שזה לא יהיה שמכהן היום כנשיא מצרים (סליחה, עדלי מנסור) בחולצות של מסי, המרחק גדול.
מתקרנפים בצהוב
סלאח עצמו תרם לליבוי האש כשסירב בתחילה להגיע לישראל, ולאחר ששוכנע על ידי קבוצתו, אמר בראיון לתקשורת המצרית כי מבחינתו הוא "מגיע לפלסטין, לא לישראל", וכי "אסור שדגל הכיבוש יונף בליגת האלופות". אחר כך התנער מהדברים וטען שהציטוטים בשמו – שקריים. גם נשיא הקבוצה הכחיש ששחקנו אמר את הדברים וביקש בתוקף לא להישאל יותר על הנושא.
הם לא טיפשים, השוויצרים. הם יודעים שבאופ"א, התאחדות הכדורגל האירופית, לא רואים בעין יפה ערבוב של פוליטיקה וספורט (וד"ש ללימור לבנת ואבי לוזון), ורק חסר להם להיקנס, או גרוע מזה – לספוג הפסד טכני.
גם במכבי תל אביב התקרנפו, ופרסמו מכתב פומבי לאוהדים, שבו הם כמעט ומתחננים להימנע מפרובוקציות ומהתייחסות לשחקני היריבה בצורה גזענית ואלימה. ואף דאגו להזכיר שם את העונש על תנאי שעומד נגד הקבוצה כתוצאה מהתנהגות האוהדים במשחק החוץ בהונגריה בסיבוב הקודם. כלומר החשש מהענישה הקפדנית הוא המניע. בכל מקרה, כדאי שמישהו יסביר לאירופים ש"כוס אמק" על הטיותיה השונות, היא לא באמת קללה גזענית או אלימה. בסך הכל תיאור איבר גוף של אמו של אדם.
למעשה, כל הצדדים מנסים לעשות רושם שהכל עד כדי כך בסדר, שברור שמשהו כאן לא בסדר. הילדים חייבים להראות שהם מסתדרים יפה, כדי שההורים לא יקחו מהם את הכדור. אבל חשוב לא לעשות מהמשחק הזה יותר ממה שהוא:משחק כדורגל. רק המשחק הכי חשוב של מכבי ת"א באירופה בשנים האחרונות. זה הכל.