אבל, ההחלטה של איגוד הכדורסל להעמיד את הקבוצה לדין משמעתי בגלל שהאוהדים שלה קראו לעברו של רגב פנאן "אבא שלך מת" היא אחד הקשקושים הכי מטומטמים שיכולים להיות. ההעמדה לדין תהיה בסעיף של קריאות גזעניות, כאשר בתקנון האיגוד יש תת-סעיף שמדבר על קריאות נאצה, שרלוונטי, לדבריהם, למקרה הזה.
גזענות בוודאי שאין כאן, אבל גם הניסיון לייחס לקריאות האלה איזשהו סוג של נאצה הוא פופוליזם צדקני מהסוג הנחות ביותר. מספיק להסתכל על העובדות היבשות: אבא של רגב, מוני פנאן, אמנם מת. כבר שלוש שנים. ממתי ציון עובדתי מהווה נאצה? מישהו פה איבד את הראש.
רוע צרוף
אבל רגב פנאן הוא לא העניין פה. מגרשי הספורט הם זירה חופשית ופרוצה שבוחנת שוב ושוב את גבולות חופש הביטוי, כששמחה לאיד, אכזריות ורוע צרוף היו מאז ומעולם חלק בלתי נפרד מה-DNA של היציעים בארץ, שמשקפים היטב את החברה הישראלית.
אוהדי הפועל המתקרבנים נמצאים דרך קבע בראש המחנה הזה, ששר שירי שואה ומאחל ליריבות דברים נחמדים במיוחד. ואגב, אין לי ספק שבאיגוד הכדורסל מנסים לתפוס טרמפ על מקרה פנאן כדי להפגין כוח מיותר בגלל ההיסטוריה של אוהדי הפועל תל אביב. אבל הפעם זה פשוט מיותר, שלא לומר קטנוני.
מקסימים. אוהדי הפועל שרים לרגב פנאן בבלומפילד
מעבר לכך, מדובר בתקדים מסוכן וסתימת הפיות שמתאימה יותר למשטרים אפלים (למשל כמו זה של שליט הכדורגל אבי לוזון). ממש חגיגה לדמוקרטיה. כי באמת, אם על קריאות כמו "אבא שלך מת" מעמידים לדין, אז כנראה שהכל ניתן לאישום וענישה. לא ירחק היום שקבוצות – שלא לומר אוהדים עצמם – יישפטו על קריאת "השופט בן זונה". אחרי הכל, זו הוצאה דיבה פרועה.
וכאמור כל זה נכתב בכלל על ידי אוהד מכבי ששונא את הפועל שנאה עזה כמוות. מקווה שלא יעמידו אותי לדין על הדברים האלה.