אם מישהו היה אומר לי שהקרב של רונדה ראוזי ברסלמניה יגנוב את ההצגה באירוע ההיאבקות הגדול בעולם, אז הייתי אומר משהו בסגנון של: "לא, לא. אתה שיכור, תביא לי את המפתחות". למרות התגובה החיובית של הקהל בהופעת הבכורה שלה ברויאל ראמבל, לא שיערתי לעצמי שהקרב שלה ברסלמניה יהיה כזה פאן – ואני מדגיש, פאן. לא טכני, לא אירודינמי, לא קרב שאיזה בלוגר נודניק ביוטיוב יטרח להזכיר בכל רשימת טופ 10 קרבות ש(הכנס כאן כותרת כללית בטירוף) במשך ה-15 שנים הקרובות. פשוט קרב שכיף לראות.
לוחמת ה-MMA נכנסה לזירה ביחד עם קורט אנגל (המנכ"ל של תוכנית RAW וזוכה מדליית זהב בהיאבקות באולימפיאדת אטלנטה) ושניהם התמודדו בקרב זוגות מול סטפני מקמהון (הנציבה של RAW) ובעלה HHH. סוג של "הספורטאים האולימפיים נגד ההנהלה". מבחינה עלילתית, הקרב עסק באופן ישיר בכניסתה של ראוזי לענף ההיאבקות. הכל התחיל בהופעתה הראשונה בתוכנית RAW, כשראוזי הבינה שהחתימה שלה בארגון מהווה מעין סגירת חשבון של סטפני עם לוחמת ה-UFC לשעבר. מבחינת הנציבה, עכשיו כשראוזי חתומה אצלה היא למעשה כפופה אליה – או כפי שנאמר בזירה: "עכשיו אנחנו הבעלים של הכלבה הזאת". היא כמובן לא הייתה הסכימה עם האמירה הזאת וכולם קבעו לסגור את הפינה ברסלמניה.
זה היה מסוג הקרבות האלה שמתמקדים יותר בנרטיב, מאשר בטכניקה. הגיוני בסך הכל, כי ראוזי לא מתאבקת מקצועית. היא אומנם הייתה בלתי מנוצחת במשך 4 שנים ב-UFC, אבל היא מעולם לא הייתה צריכה לספר סיפור בזירה – לא בפורמט של ה-WWE בכל מקרה. מהבחינה הזאת, אי אפשר היה לערב אותה בקרב עם מתאבק כמו HHH, ככל הנראה אחד ממספרי הסיפורים הגדולים ביותר שהיו בענף. בשלב מסוים לאורך הקרב, השניים אפילו נלחמו אחד עם השנייה במה שחייב להיות הרגע הכי מצחיק בכל האירוע הזה (שארך 7 שעות! כמה כיף להיות אוהד היאבקות).
הקרב בסופו של דבר נגמר כאשר ראוזי עשתה את נעילת הזרוע המפורסמת שלה על סטפני – ובעצם הוכיחה לה שהיא לא כפופה לאף אחד, בטח לא בזירה, או כפי שהיא אמרה לה ברסלמניה 31: "בלי להעליב סטפני, אבל כל זירה שאני נכנסת אליה היא הזירה שלי" (טוב, כמעט כל זירה בכל אופן). אנגל הרים את ידה של לוחמת ה-MMA כאות ניצחון וקהל של יותר מ-78 אלף אנשים הריע בטירוף. היה ברור שזה רגע מאוד מכונן בחייה של ראוזי, שהתקשתה להתאושש מהקרבות האחרונים שלה ב-UFC. יותר מזה, עושה רושם שמבחינתה זה פתיחה של דף חדש.
בראיון לאתר האינטרנט CBS Sport, ראוזי אמרה שהיא מעולם לא שיערה לעצמה שהיא תעורר תגובה חיובית כל כך. "אני מוכרחה להתנצל בפני האוהדים של ה-WWE. הייתי בטוחה שהם ישרקו לי בוז מהרגע הראשון שאני אציג את הפרצוף שלי", היא סיפרה בראיון לאתר. "אני לא מאמינה שאני אומרת את זה, אבל אני שמחה שהפסדתי את הקרבות האחרונים שלי בגלל שזה הוביל אותי למקום שאני נמצאת בו היום. זה היה שווה את זה".
בעידן הנוכחי של היאבקות מקצועית, שבו יש הרבה יותר מקום לנשים להוכיח את עצמן בזירה, ראוזי היא יכולה בהחלט להוביל את הענף למחוזות מעניינים. הכניסה שלה לארגון אולי התקבלה עם מעט סקפטיות ("זה המקום שבו הקריירה שלה תמות", אמרה פרשנית אחת), אבל אפשר לומר בוודאות שאת השלב הראשון שלה בזירה היא עברה בהצלחה – ואפילו יותר מהמצופה. עכשיו נשאר לראות אם היא תצליח להוכיח את עצמה בזירה עם שאר המתאבקות של ה-WWE.
