"אתה אוכל את מה שאתה הורג", אמר נשיא ה-UFC דיינה וויט בראיון על הבדלי השכר התהומיים בין הלוחמים. אני אוהב את המטאפורה הזאת מהעולם הפראי של חיות הג׳ונגל, במיוחד לקראת האירוע הקרוב – UFC 207, שייערך בשבת בבוקר שעון ישראל.
מחלקת הבנטמווייט - משקל תרנגול, עד 61 קילו - היא מקרה קלאסי של להקת אריות שזכר אלפא שולט בה ביד רמה מזה תקופה. דומיניק קרוז, אלוף המחלקה, הוא לוחם מיוחד: ביחד עם ג'ון ג'ונס, הוא האלוף האחרון ב-UFC שלא נוצח מאז שהשיג את החגורה (וזה היה לפני נצח, בשנת 2010). יותר מזה, אף אחד לא הצליח לפענח את הסגנון שלו או למצוא דרך אפקטיבית לנצח אותו.
כמו בטבע, מדי פעם מגיח אריה צעיר ורעב שקורא תיגר על מנהיג הלהקה. במקרה הזה מדובר בקודי גרברנדט, בן 26 בסך הכל, שמדורג חמישי בקטגוריית המשקל. על פניו נראה שיש לוחמים אחרים, מנוסים וראויים ממנו, לקבל הזדמנות לנשל את קרוז מהפסגה. אבל קודי בכל זאת הוא יהיה זה שילחם בשישי - ולי אין שום בעיה עם זה.
עם מאזן מושלם של 0:10, כשהוא משמיד בנוקאאוטים מטורפים את היריבים שלו במחלקת משקל שבה רוב הלוחמים פשוט קטנים מכדי לסיים קרבות בנוקאאוט, קודי הצליח לבנות לעצמו קייס לקרב על התואר. אבל הניצחונות המרשימים הם רק חלק מהעניין; החלק השני והקריטי לא פחות הוא האישיות, המראה והיכולת לדבר.
הקול קול מקגרגור
לאחר שקונור מקגרגור הראה לכל העולם מה צריך לעשות כדי להפוך לכוכב-על אמיתי, כזה שסוחף ומרתק גם אנשים שבכלל לא עוקבים אחרי קרבות MMA, ללוחם כמו קודי גרברנדט יש את כל הכלים ללכת בעקבותיו. ואכן, מיד לאחר הניצחון בנוקאאוט תוך שלוש דקות בסיבוב הראשון על הלוחם הוותיק טאקיה מיזוגאקי, הוא החל בקמפיין הבחירות שלו לקרב על התואר - ובמלחמת טראש טוק עם דומיניק קרוז האימתני.
קרוז הוא אחד הלוחמים האינטליגנטיים ביותר ב-UFC ויש לו יכולת ורבאלית בהתאם. הוא זיהה את ההתלהבות שלוחם כמו קודי יכול לעורר במחלקה שלו, ובמקום להתעלם מלוחם שלא מדורג מאוד גבוה – מה שהיה בקלות יכול לעשות - הוא החליט לשתף פעולה עם הקמפיין, לירות חזרה בטראש טוק איכותי משל עצמו ובסופו של דבר לחתום על חוזה שאמור להביא לשניהם מכירות גבוהות של "שלם וצפה".
מאז ועד היום הספיקו האלוף והטוען לכתר להטריל אחד את השני כל כך חזק, שיש המאמינים שהם באמת שונאים אחד את השני כל כך שחייבים לראות מה יהיה בקרב. אני מאלה שחושבים שהכל ביזנס, אבל אני בהחלט מכיר בעובדה שאם לוחם צעיר וחצוף אומר לכל העולם שהוא יראה לי מי אבא שלי ושהוא ישבור לי את הלסת, יש מצב שארצה להרביץ לו קצת יותר חזק מהרגיל.
ציטוט ה"Who's your daddy" של קודי הוא רק דוגמה קטנה. מי שממש מתחשק לו יכול למצוא ברשת את כל תולדות הסכסוך, אבל ברשותכם אני מעדיף להתרכז באספקט הטכני של הקרב - כי בניגוד לשאר הלוחמים במחלקה, קודי הוא היחיד שאני מאמין שיש לו סיכוי לנצח את קרוז.
והידיים ידי נפץ
מי שקורא את הטורים שלי יודע שאני שבוי בקונספציה של חדשנות ואבולוציה של הענף, ומשוכנע שהעתיד נמצא אצל לוחמים כמו סטיבן וונדרבוי תומפסון, קונור מקגרגור – וגם דומיניק קרוז, אבל רגע, זה לא באמת סותר את מה שאמרתי על קודי.
בניגוד למקגרגור ולתומפסון, לוחמים שהתנועה שלהם מבוססת על קראטה, זאת שפיתח קרוז מבוססת על איגרוף. הוא מתחיל את הסייקל ההתקפי שלו עם התכופפות מוזרה קדימה, כל פעם לצד אחר, וממנה הוא מוציא מכות שהיריב לא רואה או שהוא מתחמק, מרקד הצידה ומתחיל שוב.
האלוף הקודם שהחזיק בחגורה בזמן שקרוז היה מושבת בגלל פציעות, טי.ג'יי דילאשו, עשה קריירה מחיקוי הסגנון הייחודי של קרוז. הוא היה אז חבר במועדון "טים אלפא מייל" שממנו מגיעים רוב היריבים של קרוז, ובכל פעם שמישהו מהם היה צריך יריב שיעשה סימולציה של קרוז – דילאשו היה האיש. כל הסימלוצים האלה הובילו אותו לאמץ את הסגנון ולקחת את האליפות, אבל זה לא הספיק כדי לנצח את האיש שהמציא את העסק. הקרב ביניהם הסתיים אמנם בהחלטה חצויה, אבל קרוז הראה אפקטיביות גדולה בהרבה וחזר לשלוט בקטגוריה.
האתגר הגדול ביותר של כל לוחם שפוגש את קרוז הוא להצליח לפגוע בו. עם סגנון התנועה הייחודי שלו, זו משימה כמעט בלתי אפשרית. לראיה, הוא מדורג ראשון ב-UFC בהתחמקות ממכות עם 71 אחוזי הצלחה. הקרב האחרון שלו היה מול יורייה פייבר, המנטור של קודי. קרוז ניצח בקלות כשפייבר מצליח לפגוע בו רק ב-16 אחוזי דיוק. פסיכי.
קודי מצדו הוא לוחם אורתודוכסי יחסית. הוא החל את הקריירה שלו כמתאגרף חובבן ומתאבק מצטיין; באיגרוף חובבני החזיק במאזן של 2:32 וכמתאבק בתיכון היה "אול אמריקן", כלומר נחשב לאחד הטובים בארה"ב בקבוצת הגיל שלו. קרוז עשה קריירה מלנצח לוחמים כמוהו – חזקים, מהירים ומתאבקים טובים - אבל האקס פקטור הוא החומר נפץ בידיים. קודי מספיק מהיר כדי לפגוע בקרוז מספר פעמים לפחות, וכל מי שחטף ממנו עד היום נשכב לישון. כאמור, מחזה נדיר במחלקה של חבר'ה ששוקלים 60 קילו. זו הסיבה שאני מאמין ביכולת של קודי מול קרוז, או לפחות מאמין שהסיכויים שלו מול האלוף טובים מאלה של שאר התרנגולים. הוא פשוט מרביץ נורא חזק.
טוב, ברור שיש כאן גם קצת מעבר לזה. הסיפור שנבנה כדי למכור את הקרב - האריה הצעיר שמשכיב את יריביו לישון תוך דקה בסיבוב הראשון מול זכר האלפא הוותיק שעדיין מרקד, מקפץ, מתיש ומתסכל את יריביו בדרך להפסד בהחלטה – זה יצר מספיק עניין כדי לגרום לי לתחושת בטן שאולי הפעם זה לא ייגמר בעוד מפח נפש ל"טים אלפא מייל".
מה שכן, לא הייתי שם על זה את הבית.