לא לגור איתה: כי אין שום תחליף לעצמאות
הנה שאלה שמטרידה אותי כבר הרבה זמן: אם גברים ונשים נועדו לחיות יחד, למה כל כך הרבה אנשים נדבקים באדיקות כזו אל חיי הרווקות שלהם? יודע מה? בואו נדייק את זה עוד יותר: למה אחד מכל ארבעה זוגות שכבר החליטו לעבור לגור יחד, להקים משפחות ולהתחייב זה לזו, מחליט בשלב די מוקדם לפרק את החבילה? אפשר לטעון שזה עניין של חוסר בגרות או סתם להאשים אותנו שוב שאנחנו חזירים שוביניסטים חסרי רגישות, אבל האמת היא שלמרות הצורך בחברה, ה"לבד" שלנו לפעמים הוא פשוט מבורך.
תחשוב על זה לרגע: אתה מגיע הביתה אחרי העבודה, פותח את המקרר ומוציא משם כל דבר שנראה לך אכיל לפי סדר אקראי, דוחף את הכול לתוך פיתה מתייבשת שמצאת על הכיור, נכנס לסלון ומתרסק על הספה. בין ביס לביס אתה מזפזפ אל מבחר הסדרות המעולות שהקלטת בשבוע האחרון, לוחץ על פליי ובוהה בשלווה אל תוך הלילה. אם רק תבחר, תוכל להרים טלפון קטן ולסדר לעצמך בירה, צ'ייסר ואולי גם סטוץ לא מחייב. מצד שני תוכל גם סתם להירדם על הספה ולקום בבוקר עם פסיפס לא הגיוני שמרוח לך על הפרצוף.
יש משהו בעצמאות הטוטאלית הזאת שאי אפשר להחליף בעד שום הון שבעולם, מין מרווח דקיק בחיים שמפריד בין המסגרת הגדולה הראשונה שלך (הבית של ההורים) למסגרת הגדולה הבאה (בית המשפחה שלך). בשניהם יהיה לך חם ואוהב ומפרגן, בשניהם יהיו אנשים שתאהב להיות לידם ולחלוק איתם את זמנך, אבל באף אחד מהם לא תהיה לך הפריווילגיה לנתק את עצמך ולהחליט שעכשיו פשוט בא לך להיות לבד עם עצמך.
התחושה של מקום משלך לא דומה באמת למקום משותף. יכול להיות שהגרסה שלך תהיה פחות אסתטית,פחות מסודרת ועם הרבה יותר בקבוקי בירה ריקים שנשארים לישון על השולחן בסלון, אבל היא תהיה כזו משום שכך בחרת שתיראה. מערכת היחסים שלך איתה לא תושפע מאלמנטים כמו צבע הוילון, מיקום הספה או ניחוח הקטורת וניל באמבטיה. תהיה בה קבלה של המקום שלך והדרך שבה אתה בוחר לחיות את חייך, ואתה יודע מה? אם תגיע האחת שמוכנה לקבל אותך ככה - בירות על השולחן והכול - אז יש מצב שמצאת את הדרך המושלמת לזוגיות.
(נועם לידור)
לגור איתה: כי זה מבאס לחלוק את החיים עם החתול
צריך לדייק בכותרת: הרעיון הוא לא לגור עם כל אחת. לא כל אישה שתיכנס יחד איתך ל-80 מ"ר של דירת שלושה חדרים ישנה בגבעתיים תעשה חסד עם המונח "לגור ביחד". למעשה, אם תבחר לא נכון, או שתעבור לגור איתה ביחד מהר מדי, אתה עלול לגלות שלא רק שהעצמאות שלך נמחקה, גם היחסים שלך נהרסו. מהר מאוד תגלה את העובדה ששותפה שהיא גם בת זוג יכולה להרוס לך את היום בשתי מילים לא נכונות, ושהזוגיות שלכם - שהייתה כה מדהימה כשגרתם בדירות נפרדות - יכולה להיגמר בגלל חתול. מה לעשות שמאז שהיא שפכה עליו מים הוא לא ממש מסתדר איתה, ושבסופו של יום אתה מעדיף לישון איתו מאשר לרתוח מזעם עליה. מבוסס על סיפור אמיתי אגב.
אבל אני לא פה כדי לחזק את טענתו של ההוא מלמעלה שאוהב לגור לבד. אני פה כדי לספר לכם שאם מוצאים את האחת הנכונה - זאת שיודעת לתת לך את הזמן שלך מול המחשב בזמן שהיא קוראת ספר (בלי שאלות מרגיזות תוך כדי, כמו למה אתה לא בא לעשות לה מסאז'), זאת שיודעת שיש דברים שאתה טוב בהם (אני אלוף בלטאטא את הבית) ודברים שממש לא כדאי לתת לך לטפל בהם (לעשות + לקפל כביסה בראש הרשימה), ובעיקר זאת שכיף לחזור הביתה ולמצוא אותה שם כדי להתרסק יחד על הספה ולחלוק איתה את מה שעבר עליך - אם יש לך אחת כזאת, אז לגור איתה זה הדבר הכי טוב שיכול לקרות לך.
במילים אחרות, לגור איתה יכול אמנם לפגוע לך בעצמאות הטוטאלית וצודק ידידי מלמעלה שאומר שאי אפשר להחליף את העצמאות הזאת בעד שום הון בעולם - אבל בתמורה אתה מקבל שותפה אמיתית לחיים, וגם לזה אין תחליף. ואם אתה צריך לעשות כמה הקרבות על הדרך, למשל להקים את עצמך כדי לפנות את בקבוקי הבירה מהסלון (אגב, אם תעמיד אותם בשורה על השיש במטבח זה תופס אצל רוב הנשים), או לגור בבית עם וילונות בצבע קרם וניל (דווקא נראה מעולה עם ספות העור החדשות, שבחיים לא היית קונה בלעדיה), אז זה עדיין שווה.
ומה לגבי כל אותם רווקים שחוששים ש"עכשיו היא תרצה להתחתן, הרי ברור שלגור איתה זה הצעד המקדים לפני"? להם אענה בקלישאה הידועה - ברור שאתם צודקים, אבל באמת שאין לכם מה לפחד מחתונה. זה דווקא עסק לא רע ברוב המקרים. רוצים לחשוש ממשהו באמת? חכו שיגיעו הילדים.
(ניר ליברך)