היום חוגגים את יום ההומופביה הבינלאומי. וזה מגיע בזמן טוב מבחינתנו, משלוש סיבות: א. בדיוק אתמול היה האירוויזיון, אנחנו ישבנו לראות אותו ולא קרה לנו שום דבר. ב. אנחנו כבר מזמן רוצים להגיד שאין לנו באמת בעיה עם הומואים. ו-ג. זה נותן לנו הזדמנות מצוינת - מעולה, יש שיאמרו - להסביר לך למה אנחנו רוצים עוד יותר הומואיזם בעולם.
1. בגלל האירוווזיון
אם יש בדיחה שחוקה על הומואים, היא בטוח קשורה לאירווזיון. אתה סגור על המכנסיים האדומים האלה? לא, כי אם אתה רוצה להצטרף לצוות של צביקה פיק באוקראינה שנה הבאה, רק תגיד. אבל עם כל הכבוד, אין שום סיבה שנשאיר להומואים ליהנות מהאירווזיון לבד. כי גבר, ראית את האוקראיניות בשבת? ואת שירי מימון, כואב לך בעיניים כשאתה רואה אותה בשמלה עם הרבה מחשוף? הומואים ואירווזיון זה מיתוס, זאת קלישאה, ואנחנו לא אומרים את זה רק כי אנחנו נוהגים, כאמור, לראות את האירווזיון כל שנה. ולא, אנחנו לא הומואים.
לא שהומואים זה כזה נורא. רוב הגייז הם בסדר גמור ולא צריך אכפת לך עם מי הם אוהבים להתחבק במיטה. ומה עם אלה המוחצנים? שמסתובבים עם מכנסי עור, מתאפרים, קוראים לך אחותי? טוב, זה לא נעים, אבל זה לא נעים בדיוק כמו לראות, נניח, חבורה של ערסים במכנסי עור ובגופיות לבנות צמודות.
2. בגלל שהם מקור להשוואה
נחזור רגע לאירווזיון, שכנראה היה נשכח מלב ציבור הגברים ההומופובים אלמלא הקונוטציה המתבקשת. האירווזיון הוא דוגמא מצוינת למה אנחנו צריכים את הגייז: הם מגלים לנו עולם חדש שלא היינו מכירים כל עוד היינו ממשיכים להסתתר תחת מרבדי האגו והביטחון העצמי שלנו. כי הרי כל נושא שנחשב הומואי אפילו בקצת, תהיה בטוח שייבדק ביסודיות על ידי הצד השני – הומופובים שבטוחים בגבריותם – רק כדי לראות שהם לא נגועים במקרה ושהם לא מתחילים לגלות את הצד הנשי שלהם.
אחד החתומים מעלה זוכר איך לא מזמן מישהו – חבר טוב דווקא – ראה אותו מכין לעצמו נס קפה. החבר פער את עיניו ואמר – "אתה? אתה עובד בערוץ הגברים וזה מה שאתה שותה? נס קפה? עם חלב? תכין קפה שחור, גבר. שלא נחשוב שאתה הומו או משהו, אה?"
איפה היינו בלי ההומואים? היינו גברים בלי מקור להשוואה. אם כל הגברים היו שותים קפה שחור, תקועים מול ליגת האלופות, מזהמים את האוויר עם האופנוע 1,100 סמ"ק שלהם, מהמרים כמו קופים, לא שמים אף פעם קרם גוף, מכירים את כל סוגי הוויסקי ומעשנים סיגר כל יום חמישי – אז היה פה מאוד משעמם, לא?
אנחנו יכולים לצחוק עליהם עד מחר, אבל אנחנו צריכים אותם באותה מידה שהם צריכים אותנו, אם כי לא לגמרי באותו אופן. אנחנו צריכים אותם כדי להגדיר לעצמנו גברים אמיתיים מהם. כל סטייה הכי קלה מההתנהגות - מספיק שלא תאהב את הקפה הנכון, או שלא תתעסק בציצים של ההיא ממחלקת שכר - והגבות שיתרוממו מסביבך ידברו בעד עצמן. וחוץ מזה, ההומואים זה הלחם והחמאה של ההומופובים, וההומופובים זה הלחם והחמאה של גבריות קלישאתית. וגבריות קלישאתית, טוב, זה כבר כיף. בחורות, ציצים, מנועי טורבו שעושים הרבה רעש, סכינים, נשקים, מכות, סמים, מה לא.
אגב, סקר חדש אומר שיותר מ-50 אחוז מהציבור לא רוצים שהבן שלהם יהיה הומו. זה אומר שרוב הישראלים הומופוביים? אולי קצת. אבל זה בסדר. בסופו של דבר זה טבעי לחלוטין לרצות שהבן שלך יגדל להיות זיין על, שהוא יביא בחורות הביתה שיגרמו לך להתגעגע לימי הבלורית היפים שלך ויעשו אותך אבא גאה. במקום זה, אם הבן שלך זיין על, יש לו בלורית יפה והוא מביא הביתה בחורים שגורמים לך להזכר בימי האירוויזיון, אתה לא אבא גאה, אתה אבא של גאה, וזה אולי פחות טוב. אנחנו לא יודעים. אולי.
3. בגלל עיקרון אי-התחרות
גבר, רואה את ההוא שיוצא עכשיו מהמכון כושר עם הריבועים בבטן, השיער המושלם, החולצה שיושבת עליו בול ושתי הבחורות שמריירות כי הוא מדבר איתן? הוא הומו, גבר. נכון שאתה שמח שאתה לא צריך להתחרות איתו?
ועכשיו בונוס: חמישה דברים שאתה יכול לעשות לחברים שלך לרגל יום ההומופוביה
1. להגיד להם שהחוק ביום ההומופוביה הבינלאומי זה להתחבק. כדי להוכיח שאתה לא הומופוב.
2. לשלוח להם תמונות של גברים בלי חולצה במייל עם הכיתוב "יום הומופוביה שמח!"
3. לשלוח להם את הכתבה הזאת מערוץ הנשים, על איך תבדקי אם הגבר שלך הומופוב.
4. לשלוח להם את הכתבה הזאת מערוץ הנשים על איך תתאפרי העונה.
5. אם שום דבר אחר לא הולך, תתחיל לדבר איתם על האירוויזיון בקולי קולות כשיש אנשים אחרים בסביבה. תמיד עובד.