הנה האמת: כל הגברים משקרים - וכמעט כולם עושים את זה מתוך כוונות טובות, כי עדיף לשקר בקטנה מאשר לספר את האמת ולסכן את הזוגיות. מי שלא משקר מתוך כוונות טובות, אגב, עושה את זה כי הוא לא רוצה להרגיש פחות גבר. כן, נשים יקרות, מאצ'ואיזם הוא הכוח המניע של משפטים רבים שיוצאים לנו מהפה. אין לנו שליטה על זה, ובחלק מהמקרים זה כבר הפך אצלנו לטבע שני. הגיע הזמן שתכירו את המשפטים שבאמצעותם אנחנו מנסים לייפות את המציאות - וגם את האמת שנמצאת מאחוריהם.
"בטח, אני יכול לסדר את זה"
בנות, הגיע הזמן שתבינו: אפילו אם נכשלנו במלאכה ביסודי, אם הדבר היחיד שמתקרב לרקע טכני אצלנו הוא הברגת מנורה או אם סוג המברג היחיד שאנחנו מכירים הוא "הגדול הזה", לעולם, לא משנה מה יקרה, לא נודה בפניכן שאין לנו מושג איך לתקן משהו. מדובר בשריטה שטבועה עמוק בדי.אנ.איי של הגזע הגברי ומטרתה להרשים אתכן ביכולותינו הזכריות – פעם היינו עושים את זה באמצעות צייד של חיות והיום התפתחנו לעידן השיפוצניקים.
אבל הנה האמת: לחלק גדול מאתנו אין שמץ של מושג איך לתקן ברז דולף, הרכבה עצמית של מוצר מאיקאה נראית לנו כמו חידה של חמיצר וכל ניסיון שלנו לתלות תמונה בצורה ישרה בסלון נידון לכישלון מהדהד. אבל זה לא ימנע מאיתנו לזרוק לכם מונחים שבדיוק מצאנו בגוגל, להתרברב בקול על הפעם שבה הצלחנו בפוקס להקים אוהל בטבע או סתם להתחיל לפרק ו"לראות מה ייצא". לכן, אלא אם כן הצגנו בפניכן תעודת הסמכה ממוסד מוכר שמכשירה אותנו כמומחים, אם אתן שומעות את המשפט הזה כדאי שתשכנעו אותנו בעדינות להזמין מומחה.
"זה נראה נהדר עלייך"
מדהים לפעמים לגלות כמה המשפט הזה שימושי בחיים שלנו לצדכן, שדורשים יכולת יוצאת דופן להלך בין הטיפות. אנחנו אמנם נורא מצ'ואיסטים כלפי חוץ, אבל האמת היא שאין לנו ביצים להגיד לכן שמשהו שלבשתן לא הולם אתכן, גם אם לא היינו ממליצים לכן ללבוש אותו אפילו בפורים. אנחנו מעדיפים להימנע מהדרמה, לחסוך את הניסיון להסביר למה מה שלבשת לא מוצא חן בעינינו ולהיגרר למסע של עוד חמש שעות בקניון במטרה להחליף אותו.
אגב, הדרך הזאת שימושית מאד גם למצבים בהם אנחנו רוצים לגרום לכן לשתף איתנו פעולה, לדוגמא: יציאה לאירוע. בנקודה הזו חשוב מאד שתבינו שלא יעניין אותנו אם תצאו החוצה בחוטיני וכפכפי אצבע, מבחינתנו כל דבר שתשימו על עצמכן יחשב כמקובל. אם אתן מחפשות דעה אובייקטיבית בנושא הזה כדאי שתשאלו מישהו אחר, אנחנו אמנם בהחלט מבינים מה נראה טוב עליכן, אבל ממש לא אוהבים לבלות ערב שלם עם אישה עצבנית.
"רק שתיתי כמה בירות"
הנה עוד משהו שלעולם לא נודה בפניכן: אנחנו לא יודעים לשתות, אין לנו גבולות בנושא הזה ובאופן כללי הדרך היחידה לגרום לנו לעצור היא נפילה מהכיסא בבר. אתן מפרשות את המשפט "כמה בירות" בתור כוס אחת או שתיים, אבל מבחינתנו מדובר ב"כמה שאני יכול לדחוף לפני שיאשפזו אותי עם חשש להרעלת אלכוהול".
בכלל שתיית אלכוהול היא עוד אחת מהדרכים שלנו להפגין בפני העולם, ובעיקר בפניכן, כמה אנחנו גברים. נושא העמידות לאלכוהול היא ערך קדוש מבחינתנו ולכן לא נוותר עליו לעולם, גם אם שני שלוקים של תירוש יכולים להרדים אותנו לשבוע. באופן כללי הסיפור הזה לא מסוכן, אלא אם כן אנחנו אמורים להסיע אתכן הביתה אחרי זה, במקרה הזה עדיף שתיקחו לנו את המפתחות מהר: אנחנו לא נודה בזה אבל די קשה לנו בשלב הזו להחליט על איזה מששת הרמזורים שאנחנו רואים צריך להסתכל.
"אני מת על הבישולים שלך"
למרות מה שאתן אולי חושבות עלינו אנחנו מקפידים מאד שלא לפגוע ברגשות שלכן, גם אם הדבר כרוך בסבל ארוך ומתמשך לאיברים הפנימיים שלנו. אבל זאת הזדמנות מצוינת לספר לכן שהרוסטביף שאתן טוענות שעשוי "בדיוק כמו אצל אהרוני", לא היה מתקבל כארוחה אופציונאלית גם במתקן כליאה לאסירים ביטחוניים. גם כאן, כמו שלמדתן כבר קודם, אנחנו מעדיפים לעדן את המציאות ולא לומר לכן בפרצוף שכבר שבוע שלם אנחנו סובלים מעצירות.
המשפט הזה לא רק עוד דרך שלנו לפייס אתכן ולמנוע מעצמנו קונפליקט מיותר, אלא גם הקדמה לניסיון נואש להציל את עצמנו מעוד נזק בלתי הפיך לקיבה. בדרך כלל המשפט הזה יתחיל ב"אני מת על הבישולים שלך" ואז ננסה באלגנטיות לשלוף את ה"אבל, מה זה בא לי היום לאכול בחוץ". דרך טובה מבחינתכן לבדוק אם המחמאות שלנו לאוכל שלכן באמת אמיתיות היא לנסות ולהיזכר כמה פעמים בעבר ביקשנו ממכן לבשל את המנה שוב. אם התשובה שלכן היא "אף פעם", יש סיכוי לא רע שגם כאן לא היינו לחלוטין כנים אתכן.
"אני אוהב לפגוש את ההורים שלך"
בואו נודה על האמת לרגע: אין לנו סבלנות לפגוש את ההורים שלנו, אז עד כמה סביר שאנחנו כל כך להוטים לפגוש את שלכן? זה לא שאנחנו לא אוהבים את הרמיזות הדקות ועמוסות הטאקט שלהן כלפינו: "נו נועם, מתי אתה נותן כבר עבודה? אנחנו לא נהיים צעירים יותר, אתה יודע", או את התובנות הדקות שלהן בנושא העבודה שלנו, המראה החיצוני שלנו או כל דבר אחר שמוציא אותנו אידיוטים. זה נורא נחמד, באמת, אבל לא לעיתים קרובות כל כך.
יש מקרים שבהם אנחנו מנסים להיאחז בתירוץ הזה בתקווה שהביקור הזה, על שלל היתרונות הנפלאים שבו, יספק לנו בכל זאת תועלת כלשהי: שכר דירה חודשי, אוכל ביתי שישחרר אותנו שוב מהרוסטביף המפורסם או סתם בהייה באחותכן הלוהטת בגופייה ובוקסר. אולי החלק האחרון של המשפט הקודם יגרום לכן לחשוב פעמיים לפני שאתן גוררות אותנו לשם בפעם הבאה.
"תאמיני לי, בחיים אני לא אשקר לך"
אנחנו נקל עלייך ופשוט נתרגם את המשפט הזה מילולית לשפת הגברים: "תקשיבי מותק, אני יודע שמה שאני מוציא עכשיו מהפה זה הדבר הכי רחוק שיכול להיות מהמציאות, אבל: לא בא לי לריב איתך, אני עייף, אני חרמן, אני רוצה לצאת כבר ולאכול משהו שלא יישאר איתי למזכרת בשבועות הקרובים". השקרים שאנחנו מספרים הם כורח המציאות בחיים שלנו לצדכן, זה לא אומר שהם בהכרח רעים, אבל כדאי שתדעו למה אנחנו מתכוונים באמת.