לילי שרצקי מצטערת שהיא מבלבלת לו את השכל
התבקשתי לבקש ממך סליחה. אמרו לי: יש לך 400 מילה, יאללה שפכי. באינסטינקט הראשוני, חשבתי שאין לי על מה להתנצל. סך הכול, אני אדם שמתחשב בחייך, רגיש לצרכייך, עדין למחשבותייך, קשוב לתחושותייך. טיפוס מלטף, מחבק, מכבס, תולה ועושה כלים, בלי מדיח.
ובדיוק אז זה הכה בי: אני מבלבלת לך את השכל כל בוקר. וכל לילה. ובשבתות וחגים – גם בצהריים. אני קשקשנית בלתי נלאית. אני רוצה שנדבר על דברים, תמיד. אני רוצה שתהיה קשוב אליי כשאין לי מה לומר. אני מצפה שתשב לידי, דווקא כשאין מקום. אני רוצה שתדע על מה אני חושבת עוד לפני שהמחשבות מתרוצצות במוחי. אני רוצה שתאהב את כל מה שאני אוהבת, שתקרא את כל מה שאני קוראת, שתבין את כל מה שאני מבינה וגם לא מבינה, שתחלום גדול אבל את החלומות הגדולים שלי.
ואז הבנתי שאולי בכל זאת יש לי על מה להתנצל. ולצערי, זה רחוק מלהיות "סליחה שאני מושלמת. אני יודעת שזה לא קל לך". אז הנה, במיוחד בשבילך:
סליחה שבדייט הראשון סיפרתי לך בדיחות מטופשות והתבקשת לצחוק מכל אחת מה, למרות שבדיעבד, אני יודעת שאתה "ממש לא צוחק מבדיחות. אלא מסיטואציות". סליחה שיצא שבאותו דייט ישבת דווקא ליד הדלת החורקת שנפתחת כל שנייה ומזמנת איתה את רוחות החורף של נובמבר בעוד אני הזעתי את נפשי מול תנור החימום שכוון אליי ורק אליי. סליחה שחיכית הרבה זמן עד שהצגתי בפניך את צמד עופריי. וסליחה שלקח עוד הרבה זמן עד שהכנסתי אותך למיטתי. זה לא כי לא רציתי, זה כי המצפון הפולני לא אפשר.
סליחה שאני פולניה. זה לא כי אני רוצה, זה ככה יצא. סליחה שבבוקר אני מצפה שתנשק אותי בלי להיות מודעת שאני מריחה כמו מפגע תברואתי. סליחה שלא הייתי איתך באמת ובתמים כשהלכת לחפש לנו בית. אני פשוט הרבה פחות טובה בבחירת קרמיקה, והרבה יותר מוצלחת בבחירת פרטנר לחיים. סליחה שאני לא מנקה טוב כמוך. אני מנסה, אבל זה לא מצליח. טוב, סליחה על השקר האחרון: אני לא ממש מנסה. אם הייתי מנסה, זה ודאי היה מצליח. אני פשוט אסתפק גם בלשבת איתך ולבהות בערימה של אבק.
סליחה שאני לא יודעת לעשות חריימה. סליחה שכנראה גם לא אדע. גם לא לחבוץ חמאה, לתבל כמו שצריך ולטגן בלי גלונים של שמן. סליחה על כל אותן פעמים שאמרתי לך שלא בא לי, כי כואב לי הראש ואני מתה לישון כשבאמת כל שרציתי היה לראות את השידורים החוזרים של "חדשות ערוץ הבידור". סליחה שאני לא תמיד מעלייך כמו שאני רוצה (אבל היי, אני תמיד אהיה שם מתחתייך), סליחה שלפעמים אני מרוכזת בעצמי. סליחה שאני תמיד מרוכזת בעצמי. אני אישה. סליחה שאני מתנצלת ותוך כדי מתרצת. זאת לא התנצלות אמיתית.
סליחה שלפעמים אני לובשת בגד שאתה חושב שהוא לא מחמיא לי, אבל אני בכל זאת לובשת אותו. סליחה שאני בעצמי יודעת שהוא לא מחמיא לי, אבל משהו בי רוצה לעשות לך דווקא, ואני לא מתכוונת. בטח שלא מתכוונת לצאת עם בגד שעושה אותי שמנה, כי אני לא שמנה. סליחה שכשאני שואלת אותך אם השמנתי, אני מצפה שתגיד שלא. סליחה שכשאני מבקשת ממך סליחה, זה לרוב מלווה ב"אבל". סליחה שאני לפעמים לוקחת אותך כמובן מאליו. אני עובדת על זה באמת.
אבל אחרי כל זה, אני רוצה להגיד לך בעיקר תודה גדולה שאתה לא דורש את הסליחה הזאת. כמעט בכלל. למרות שמגיעה לך סליחה ומחילה. כי אתה חי עם חצי פולניה וחצי רומניה. אז היום נשכב. ואני אהיה מעלייך. מבטיחה. אבל סליחה מראש אם השמנתי. זה החגים, אתה מבין.
נועה יחיאלי מבקשת סליחה על כל מה שהיא עוד הולכת לעשות לו
למי שבקרוב הולך להתחתן איתי: אני מבקשת סליחה מראש. זה נכון שבדרך כלל אתה תצטרך להתנצל, כי למרות שאתה תהיה גבר מהמם עם אינטליגנציה רגשית מפותחת ויכולת מדהימה להבין אותי כמו שאיש לא הבין לפניך – בכל זאת אתה גבר, ויש לכם נטייה להיות לפעמים קצת טיפשיים או חסרי רגישות, ועל כך אתה עתיד לתת את הדין. ולמרות זאת אני מרגישה צורך להתנצל מראש, כי גם אני הולכת לעשות לך עוול מפעם לפעם. בקטנה. בלי כוונה.
אני למשל עומדת לדבר עליך עם כל החברות הטובות שלי, ומדובר ביותר משתיים, ולספר להן פרטים אינטימיים מאד על אודותיך כולל תיאורים פיזיולוגיים, ציטוטים והדגמות. אלו יהיו חברות שאתה תכיר היטב והן יכירו אותך, ואתה תדע שבכל פעם שאתם נפגשים, מסתחבקים ומתנשקים בחיבה עוברת להן בראש התמונה האחרונה אותה תיארתי בפניהן בפרטי פרטים. זאת לא תהיה תמונה הלקוחה בהכרח מחיי המין שלנו; זה יכול להיות גם תיאור של איך שבכית אתמול או איך אתה שפוט של אמא שלך. כל דבר יעבור אליהן, הכל. אז קח בחשבון, וסליחה מראש.
אני עומדת להיעלב ממך לפעמים ולא להגיד לך ממה נעלבתי או מה עשית לא בסדר, ובטח ובטח שלא להגיד לך מה אתה יכול לעשות כדי לתקן את זה. אני אעשה את זה לא בגלל שאני ארצה לראות אותך סובל. פשוט שכשנעלבים ממישהו שאוהבים באמת, ממש קשה להגיד לו את זה וגם קשה להורות לו איך ובאיזה טון להתנצל, למרות שברור לך שאני אדע בדיוק איך אני רוצה לקבל את ההתנצלות הזאת כולל הבעה ואינטונציה ספציפית. אבל אתה תצטרך איכשהו לאלתר אותה לבד, ולהצליח לקלוע לטעם שלי. אז קח בחשבון, וסליחה מראש.
אני עומדת לדרוש ממך המון תשומת לב. אני ארצה שתדבר איתי גם כשלא יהיה לך כוח ולפעמים – ואני ממש אשתדל שלא – אפילו כשתראה כדורגל. אתה מבין, בחרתי בך בגלל שאתה איש שיחה נפלא, ואני מאמינה שאני אתבע ממך ביצועים בתחום הזה. כשאני אחזור בערב הביתה אני ממש אצטרך אותך שם שתקשיב לכל מה שקרה לי היום, ולא תמיד זה יהיה הכי מעניין. אני מבטיחה בתמורה להקשיב גם לך, אם זה עוזר. אבל קח בחשבון, וסליחה מראש.
אז אני באמת מצטערת על הכל, ואם לא תסלח לי אני אעשה את הפרצוף כלבלב שלי, שהוא הרבה יותר מטופש מאשר חמוד והוא לא ישאיר לך הרבה ברירה אלא להטיח לי איזו כרית בפרצוף. אם זה יכאב, אתה תצטרך להתנצל.
>> גם אנחנו יודעים לבקש סליחה. הנה, פה אנחנו עושים את זה מצוין