בנפיקה חוגגת (רועי גלדסטון) (צילום: מערכת ONE)
הנה בנפיקה חוגגים. ואיפה הפועל? שאלה מצוינת|צילום: מערכת ONE

לדאבוני כבר הרבה זמן לא יצא לי לשתות כמו שצריך. וזה ממש לא בגלל שאני לא רוצה אלא סתם כי פשוט אין לי זמן. להיות אבא, מסתבר, זה עבודה מתישה וכל דרינק סתם מדגיש את העייפות. אז אתמול, במשחק בין הפועל לבנפיקה, לא שתיתי. או לפחות חשבתי כך. כשראיתי ביום למחרת את עיתוני הבוקר, חשבתי שאולי הגעתי למצב תודעתי חדש: סטלה כבדה מבלי להיעזר באמצעים חיצוניים. על מה לעזאזל כולם מדברים? ייתכן שהשתגעתי ואני לא זוכר ששתיתי? התיישבתי עם עצמי, שתיתי כוס מים והחלטתי לעשות את הדבר היחידי שאם הייתי שיכור לא הייתי מצליח לעשות – שחזור. והנה הוא כאן לפניכם.

20:40 – 21:07 שעון ישראל.

השכבתי את עמית, הוא עדיין לא ישן אבל מאוד עייף ומלבד שתיים-שלוש גיחות, לא צפויות הפרעות מיוחדות. התיישבתי על הספה. נשכבתי על הספה. התחיל המשחק. אני בפירוש זוכר 20 דקות ראשונות בשליטה מ-ו-ח-ל-ט-ת של בנפיקה. לא הרבה מצבים מסוכנים אבל כמה חצאי הזדמנויות שהראו שבריריות בהגנה של הפועל ומצב של אחד על אחד לקרדוסו שלפני שנה היה בטוח נגמר ברשת. הייתה גם גיחה אחת ויחדיה של שכטר ונפילה שהצדיקה פנדל, אבל תכל'ס היה גם פאול שלו על המגן לפני. סוג של קיפוח, אבל גול של הפועל היה הרבה יותר מקפח. ואז מצב נייח, הרחקה, הגבהה וגול יפה מהאוויר.

סיכום ביניים: 0:1 מאוד מוצדק לבנפיקה. עמית עדיין לא נרדם.

21:07-21:32

בנפיקה נרגעה, הפועל משתחררת קצת ומתחילה להניע כדור. הפורטוגלים רואים כי טוב ומגיעים בעזרת מתפרצות ולחץ על ידין המ-א-ו-ד חלש להזדמנויות מצוינות שרק בזכות אניימה המצוין לא נגמרות ברשת, כולל ירידה של הניגרי לכדור שטוח אדיר. מצד שני שכטר ממשיך לעשות בעיות ונראה היחיד שברמה המתאימה לבנפיקה. ורמוט פנטסטי יחסית לורמוט אבל לא מספיק נוגע בכדור.

סיכום ביניים: עמית נרדם באיזור הדקה ה-30, הגברתי את הטלוויזיה קצת. הפועל קצת השתחררה אבל צריכה להגיד תודה שרק 0:1 והמשחק עוד לא גמור. לפחות זוהר ומודי מסכימים איתי.

21:32-21:47

מחצית. יכול להיות שפה קמתי לשתות? אבל אין שום סימן לבקבוק או כוס באיזור. מוזר.

סיכום ביניים: סחי בלטה.

21:47-22:03

הפועל נכנסת לא רע למחצית השנייה אבל אחרי חמש דקות נרגעת ועד מהרה סופגת גול שסוגר את המשחק.

סיכום ביניים: יורם, תעשה משקפיים.

22:03-22:32

גרבג' טיים. ארוך. משעמם. שחקני בנפיקה מגיעים למצבים מתי שבא להם אבל משום מה לא מפרקים. הפועל לא נראים שייכים למעמד. שגיא כהן מתעשת מעט אבל מקפיד להבטיח שבעתיד זה לא ייראה כך (למה?). משקוף של תמוז מסדר לגוטמן אליבי נחמד. השופט חס על בן דיין ובאופן כללי זה נראה רע. איך אמר רלף קליין המנוח בזמנו: הפועל מסריח (ואל תבינו לא נכון, את הצהובים אני פחות אוהב).

סיכום משחק: למעט חצי שעה סבירה בה הפועל הצליחה להוות יריב שקול וירטואלית (כי בכמות המצבים גם בחצי השעה הזו בנפיקה הביסה את הפועל), בנפיקה שלטה בבירור נראתה כקבוצה הטובה מיריבתה בשתי דרגות לפחות ורק בזכות שוער ענק זה לא נגמר בתבוסה מחפירה.

22:33- שנרדמתי

תגובות הזויות של גוטמן,שכטר ו-ורמוט, אבל לזה כבר התרגלתי. הרי זה אותו גוטמן שאמר שברק יצחקי היה הורס לו את המרקם החברתי אחרי שכל הקיץ הקבוצה שלו התרפסה בפניו כדי שיגיע. גם לאוהדי הפועל בתקשורת שמנסים להגמיד את הבושה התרגלנו, הרי זה אותם אלו ששלחו להסתכלות את פרננדז על שבחר בבונדר, אבל כשגוטמן עושה את זה זה בסדר. נו, מילא.

היום. שאחרי.

כותרת בטור של מעריב: "זאת לא מכבי חיפה". כתב חסר מושג מטיף לנו שאין לנו מושג. הרוח הכללית בעיתונים גורסת שהפועל נתנה פייט מצוין, ובבלומפילד את בנפיקה העלובה הזאת מנצחים בטוח. ב"מעריב" אניימה מקבל ציון נמוך משל ורמוט, ובכלל התחושה הכללית היא של שביעות רצון. אף אחד (אף אחד!) לא ראה את מה שאני ראיתי. כולם מיישרים קו עם התגובה המגוחכת/הזויה/שקרנית (אל תמחקו כלום. ואתם מוזמנים להוסיף) של גוטמן.

האם יש כאן נסיון של עיתונאים-אוהדים להרים את רוחה של הפועל כדי לא לקלקל את ההמשך או שאני מסטול? האם אני לא מבין כלום בכדורגל או שבנפיקה ניצחה אתמול קבוצה ישראלית סימפטית 0:2 בלי יותר מדי להתאמץ לפני הדרבי החשוב בליגה? האם אני סתם פנאט כמו שטוענים מכריי או שאביחי ידין אתמול הוכיח שאלמוג כהן טוב ממנו בעשר רמות? ולמה ההוא ממעריב טוען את ההפך? האם ראינו משחק שונה? האם יורם ארבל פטריוט עד כדי אובדן הגיון או שמא אני הוא הדפוק? הרבה שאלות. תשפטו אתם.

>> לראשונה בישראל: קרבות MMA בתוך כלוב ענק ביד אליהו