בזמן האחרון מלא גברים פנו אלי בפייסבוק כדי לשאול אותי את אותה השאלה: "מי האדיוט שנותן לך לכתוב בערוץ הגברים?!", ובגלל שלא יפה לומר את שמו של האדיוט בפרהסיה, החלטתי לענות על השאלה השנייה הכי פופולארית ואקטואלית באינבוקס שלי: "איך אפשר להתחיל עם נשים, בעולם שבו כל גבר נחשב למטריד מינית?".
רוב השואלים שפנו אלי עם השאלה הזו, כתבו בנוסף עוד כמה פסקאות מלאות תסכול ועצבים, שעיקר התוכן שלהן הוא 'אוי אוי אוי, כמה מסכנים הגברים'. הרי חלק מהם כנראה לא עשו שום דבר רע לאיש, אבל הם בכל זאת מרגישים ש-50% מהעולם מסתכל עליהם כעל מטרידים בפוטנציאל. ואם גם אתם מרגישים ככה - מצוין, כי זה המצב.
זה לא כיף לשמוע - בטח אם אתם חושבים על עצמכם שאתם טהורים יותר מלבו של תינוק בן יום - אבל עוד יותר לא כיף, למשל, להיות אזרחית לנשיא שחושב שזה בסדר לתפוס בחורה במנוש. סורי, אבל מה לעשות שחוסר הנוחיות שלכם לעולם לא ישתווה לסבלן של נשים ותמיד יהיה מחיר ממש קטן לשלם עבור שינוי עצום? זאת לא שאלה רטורית, אני אומר לכם מה לעשות.
אז איפה עובר הגבול?
הקטע הזה של 'גברים שמפחדים להתחיל עם נשים' זה לא משהו שאני מקבלת. כלומר, אפשר להבין מאיפה זה מגיע, אבל אי אפשר להבין למה אתם מצהירים את זה כאילו שנעשה לכם עוול. הרי הפחד האמתי של גברים שמרגישים ככה, הוא שזה גורם להם לתהות אם קרה בעבר שהם עשו משהו לא בסדר. ולא יודעת מה איתכם - אבל לי זה נשמע כמו דין וחשבון בריא שכל אחד חייב לתת.
הבעיה היא - וזה לא תירוץ עבורכם - שחונכתם מילדותכם להיות אנסים בפוטנציה ואותנו חינכו לקבל את זה. הרעיון הזה שבחורה לא מקיימת יחסי מין אלא "מאבדת את בתוליה" תרם לזה. הרעיון שנערים שמקיימים יחסי מין הם מנצחים ונערות שעושות אותו הדבר הן מפסידות - תרם לזה. הרעיון שמותר לכם ללחוץ קצת לדייט, לנשיקה, ליד מתחת לחולצה ול"נו יאללה תהיי זורמת" כי איזה דביל התבלבל בין זה לרומנטיקה - תרם לזה. גם זה שהגבר צריך להיות זה שתמיד עושה את הצעדים הראשונים ושולט בהם, וגם הבדיחה הסקסיסטית, ההערה הדוחה, היחס המזלזל בנשים בעמדות מפתח - שהיווה עבורכם מודל לחיקוי - ומעט הגברים שלוקחים אחריות על המעשים שלהם ושמוכנים להבין באמת עם מה מתמודדות היום נשים - כולם תורמים למצב הזה.
לימדו אתכם שלקחת בכח בעולם הדייטינג את מה שאתם רוצים זה אסרטיביות, אבל מאז ומעולם זו הייתה אלימות.
עכשיו נגיע לבעיה השנייה: אמרו לי ש"הגברים בוכים בלילה", אבל שכחו להוסיף שהם מתבכיינים ביום. הרי מעט מאוד גברים מוכנים לקבל את זה שגדלתם על הנחות, רעיונות ומחשבות שעשו לכולנו נזק. ואני אומרת שאתם לא מקבלים את זה כי עכשיו יותר חשוב לכם לבכות על כמה שאתם מסכנים כי אתם מפחדים להתחיל עם נשים, מאשר לחשוב איך תרמתם למצב הזה ומה אתם יכולים לעשות כדי לשנות אותו. גם אם חלקכם מבקשים את העזרה ממקום כן (וזה אחלה התקדמות מגברים שלא שואלים ועושים מה שבא להם), אני עדיין לא יכולה להבין למה הטון התמים והמתמסכן הזה שלכם. ולא הוספתי פה סימן שאלה כדי שחלילה לא תרגישו שיש לכם מקום לענות לי.
אלה שחושבים שיש קו אפור - אוהבים לחצות אותו
השאלה הזאת של 'איפה עובר הגבול בין התחלתי עם מישהי להטרדתי אותה', כל כך מעצבנת בגלל המובן מאליו: לא יכול להיות שתשקיעו אלפי שנים בלהעמיד נשים במקום ולהס(ג)ביר להן למה אתם טובים יותר בכלכלה, פוליטיקה, צבא, מתמטיקה, רפואה, טכנולוגיה, מחשבים, אדריכלות, ביטחון ומדעים, אבל שהשאלה 'איך להתחיל עם בחורה בלי להטריד אותה מינית' - זה מה שישבור אתכם. או שאתם חכמים מספיק כדי להתמודד עם זה לבד, או שפלא ששרדתם את תהליכי האבולוציה. אבל די נו, אין פה גם וגם.
מבחינתי, אם אתם יודעים לחטט באף, אתם גם אמורים לדעת מתי אתם מטרידים מישהי (או מישהו, לצורך העניין). הגברים הטובים שאני מכירה בחיי, הם באמת גברים טובים, שלא צריכים מישהו חיצוני שיסביר להם מתי גבר עובר את הגבול ומתי לא. אלה שחושבים שיש קו אפור, הם אלה שמלכתחילה מאפשרים לעצמם לחצות אותו. ואז התסכול שלהם הוא לא בגלל שהם לא מבינים מה הגבול, אלא בגלל שהם לא אוהבים שמישהו מציב אותו ודורש שיכבדו אותו.
אבל אני רוצה רגע לחזור מלא אחורה. עד להתחלה, האמת: הקטע הזה שאתם אומרים "היום כל גבר *נחשב* למטריד מינית", ממש מעצבן. גבר שמטריד מינית, הוא גבר שמטריד מינית. נשמע משפט מובן מאליו, רק שמסתבר שלא. מי שמטריד - הוא כזה, ואל תדאגו כי מי שלא, לא *יחשב* כאחד כזה או *ייתפס* ככזה. אני יודעת, כי נגיד, יש לי אבא שהוא לא כזה ואחים שהם לא כאלה וחברים וקולגות שאף אחד מהם לא "נחשב ל".
בכל מקרה, אם אתם גברים נורמליים (קרי: לא דורשים מנשים רנדומליות להתייחס לאיבר המין שלכם כאל מיקרופון/ לא עורכים פרק של "הישרדות" תוך כדי מישוש המפיקה/ לא עוברים ליד קולגה ומדביקים לה נשיקה בפה וכ'ו וכ'ו וכ'ו) שבאמת מעולם לא חצו אף גבול, תמיד כיבדו א.נשים ומשום מה קצת חרדים מהאווירה הקשה שיש עכשיו בין מגדרים - אווירה שחושפת עד כמה נשים מוטרדות בכל מקום ובכל צורה - אז לשאלה שלכם יש תשובה פשוטה מאוד: אין לכם מה לפחד להתחיל עם נשים.
אתם באמת צריכים לשמוע את המובן מאליו? אוקיי: תמיד תתחילו עם מישהי בגבולות הנוחיות שלה, תעשו את זה עם כבוד לצד השני ואם במקרה בכל זאת חטפתם סירוב - תמיד תדעו לקבל אותו בחן. רבאק, אפילו היום הראשון שהייתם צריכים לעשות כלום בגן רשות היה קשה יותר מזה.
>>> גם לכם יש שאלות על יחסים, נשים ומה שביניהם? תשלחו אותן לנאוה מרקו במייל או בפייסבוק. אבל זה לא מהווה תחליף לייעוץ של איש מקצוע, להיפך - זה יגרום לכם לרצות אחד.