ספרד
תיקו אחד, ניצחון בשיניים על קרואטיה וחגיגה על חשבון אירלנד. יחסית לציפיות מאלופת העולם ואירופה, ספרד בהחלט מאכזבת עד עכשיו. מצד שני, איזו עוד נבחרת בעולם הייתה יכולה לעמוד בסטנדרטים כאלה? אבל בנבחרת הספרדית לא מתרגשים. אחרי אינספור טורנירים אליהם הגיעה ספרד כנציגת הכדורגל היפה וסיימה בידיים ריקות, מאמצים שם היום בשתי ידיים את גישת מבחן התוצאה. ואם מסתכלים עליה, ספרד בכל זאת במקום הראשון מעל איטליה.
הבעיה הגדולה באמת מבחינת הספרדים בשלב הזה היא דווקא ההתקפה. פרננדו טורס אמנם שבר את הבצורת וכבש פעמיים, אבל בשני המקרים מדובר היה במשחק מול אירלנד החלשה. ביתר המשחקים המשיך טורס להזכיר את החלוץ האנמי מצ'לסי. גם יתר כוכבי הנבחרת לא מבריקים, בלשון המעטה, עד כה. מנגד עם השוער וההגנה הטובים בטורניר, אולי באמת אין להם סיבות אמיתיות לדאגה.
רגע בלתי נשכח: כשספרדים ואיטלקים נפגשים ביציע.
צ'כיה
ההפתעה הכי גדולה של הטורניר עד כה, זו שרבים עוד ישתמשו בה כדי לנסות ולשכנע אותנו למה זה כן אפשרי שישראל תגיע לטורניר גמר כלשהו אי פעם. מה שהתחיל באחת התבוסות הגדולות בשלב הבתים (4-1 לרוסיה), נגמר עם שני ניצחונות מרשימים בדרך אל רבע הגמר, אליו עלתה צ'כיה על חשבון מארחת הטורניר, פולין. העובדה שדווקא פורטוגל הלא יציבה מתייצבת מולה ברבע הגמר, נוטעת לא מעט סיבות לאופטימיות.
במדריך השלם ליורו שפורסם כאן בתחילת הטורניר, הזכרנו את הסטטיסטיקה לפיה צ'כיה נהנית מטורניר גדול אחת לכל שתי אליפויות. הייתם חושבים שסיפרנו לכם את זה כי אנחנו מאמינים בסיפור הזה, אבל האמת היא שאנחנו סתם מתלהבים שצדקנו. עם הגרלת רבע גמר שמציבה מולה את פורטוגל הלא יציבה, מי יודע איפה סיפור הסינדרלה הזה יכול להיגמר?
רגע בלתי נשכח: פטר יריצ'ק שולח את פולין הביתה ואת השדר הסעודי לאקסטזה.
יוון
במילה אחת: רע, בשתי מילים: דיכאון קליני. הנבחרת שגורמת לאפור להיראות כמו דגל הגאווה, הצליחה לגרד את דרכה אל רבע הגמר עם שלושה שערים וניצחון אחד בלבד, וכעת מתייצבת היישר מול הקבוצה האטרקטיבית ביותר בטורניר. היינו שמחים לספר לכם שיש גבול לכל תעלול, שיוון תגיע בהרכב חסר (קראגוניס מורחק בשל צהובים) ושעד המחצית הסיוט הזה כבר יהיה מאחורינו. אבל בינינו, 1-0 קטן בדקה ה-88 באמת נשמע לכם מופרך?
הסוד של יוון טמון מאז 2004 במשחק ההגנה, ובמשחק הזה אנחנו צפויים לראות אותו בגרסה הבונקר האטומי. היוונים מנוסים מאד בסגנון הזה, ממושמעים מאד במשחק ההגנה וממש לא מפחדים לגרור את המשחק הזה ל-120 דקות של שיממון וניצחון בפנדלים. הדבר היחיד שיכול למנוע מתוכנית המשחק הזו מלהתקיים הוא שער גרמני מוקדם. אבל איך מבקיעים אותו לכל הרוחות?
רגע בלתי נשכח: עזבו אתכם מהגול של קרגוניס, תראו מה קורה כשהשדר היווני חושב שהנבחרת שלו קיבלה פנדל...ואז מגלה שלא.
גרמניה
הנבחרת היחידה ברבע הגמר עם מאזן מושלם (13 ניצחונות רצופים, אם לוקחים בחשבון את 10 הניצחונות במוקדמות), ונכון לרגע זה המועמדת מספר אחת לזכייה בטורניר. מי האמין פעם שנאמר דברים כאלה על נבחרת גרמנית? זאת בדיוק הסיבה שבניגוד לעבר נראה שהפעם דווקא הנאיביות היא האויבת הגדולה ביותר של זהובי השיער. שלושה גביעי עולם ושלוש אליפויות אירופה הגיעו למינכן בזכות יעילות. הפעם הם מקווים להוכיח שאפשר לעשות את אותו הדבר עם כישרון.
את מירב התקוות תולה גרמניה בכושר המצוין של צמד החלוצים: מריו גומז ולוקאס פודולסקי. שילוב של כח ומיקום ברחבה, מהירות וחדות שגורמים כאב ראש רציני לכל הגנה. אבל דווקא במשחק מול קבוצה הגנתית כמו יוון, תזדקק גרמניה דווקא לכוכבים במרכז המגרש. אלו שאמורים למצוא את הפרצות בהגנה ולמצוא את צמד הטורפים ברגע הנכון.
רגע בלתי נשכח: יואכים לאב, מאמן גרמניה, משתעמם על הספסל ומחליט לשגע את הילד שמביא כדורים.
פורטוגל
המהפך הגדול מול הולנד, שהעלה את פורטוגל לשלב הנוק אאוט, השכיח מעט את העובדה שמדובר בנבחרת בעייתית למדי. כזו שכמות האגו בחדר ההלבשה שלה לא הייתה מביישת להקת רוק כבד, שניצחה בקושי רב את דנמרק ושתלויה כמעט לחלוטין ביכולתו של כריסטיאנו רונאלדו. האיש שכבר פעמיים מול הולנד, אבל גם זה שהצליח להחמיץ מכל מצב אפשרי בשני המשחקים הראשונים.
על הנייר הוגרלה פורטוגל מול בית נוח ברבע הגמר, שמציב אותה כפייבוריטית למרות שסיימה במקום השני בבית. בפועל הפורטוגלים מתקשים דווקא במשחקים מהסוג הזה, בהם הם נדרשים לצאת קדימה ולתקוף, כשהם חשופים להתקפות המתפרצות של הצ'כים. עם הגנה שספגה עד כה בכל אחד מהמשחקים בבית המוקדם, גם בפורטוגל מבינים כמה מהר המשחק הזה יכול להסתבך.
רגע בלתי נשכח: רונאלדו מגיע ליורו.
איטליה
שלב מוקדם מאד אופייני לנבחרת איטליה: שתי תוצאות תיקו, ניצחון בודד על נמושת הבית ועלייה לרבע הגמר מהמקום השני. אצל נבחרות אחרות היינו מדברים על סימנים לקטסטרופה מתקרבת, אבל האיטלקים רק מתחילים להתחמם. בפעם הקודמת שהם קרטעו את דרכם לרבע הגמר זה נגמר רק בגביע.
המפגש עם אנגליה ברבע הגמר מסתדר לאיטלקים טוב הרבה יותר ממפגש עם צרפת. פחות דאגות לגבי שחקנים טכניים שיודעים לפרק הגנות במסירה אחת, ויותר התמודדויות ראש בראש עם הפיזיות של שחקנים כמו ווין רוני וסטיבן ג'רארד. הבעיה היחידה היא שאם הכל ילך כמתוכנן, בחצי הגמר הם צפויים להיתקל בגרמניה, ושם כבר יהיה הרבה יותר מסובך.
רגע בלתי נשכח: מריו באלוטלי ממש מתקשה עם העניין הזה של שרוכים.
צרפת
פתיחה טובה מאד מול אנגליה, ניצחון יוקרתי על המארחת וזיכרונות נעימים מיורו 2,000. אלא שאז הגיע ההפסד המפתיע לשבדיה ואתו איבוד המקום הראשון בבית, חזרה לשמועות על פילוג בנבחרת ומפגש עם אלופת העולם ברבע הגמר. אם המטרה של הצרפתים היתה לאתגר את עצמם, הם לא היו יכולים לעשות עבודה טובה יותר.
צרפת היא אחת הנבחרות המוכשרות ביותר בצד ההתקפי באליפות הזו, אלא שהכוכבים הגדולים לא תמיד זוכרים שהם חלק מקבוצה ומנסים להציל את המולדת בעצמם. מול ההגנה המנוסה של ספרד זה עלול להסתיים בהפסד כואב. מנגד, קשה לחשוב על עוד קבוצה ביורו הזה, מלבד גרמניה, שמחזיקה בכלים מספיק טובים כדי להדיח את הפייבוריטית הגדולה במשחק אחד. אם זה יקרה, צרפת תהפוך ברגע אחד למועמדת המובילה לזכות בטורניר.
רגע בלתי נשכח: ששש...אל תפריעו לאוהד הצרפתי הזה.
אנגליה
המוטיב הקלאסי של "לבוא קטנים ולצאת גדולים". אחרי ההתפטרות של פאביו קאפלו והחיסרון של רוני בשני המשחקים הראשונים, רבים ציפו שאנגליה תסיים את דרכה כבר בשלב הבתים. אבל אז הגיע המהפך הגדול ב-3-2 מול שבדיה והנגיחה של רוני שניצחה את אוקראינה, שהכניסו את האנגלים לאקסטזה. האופוריה המוכרת כבר שוב כאן והצהובונים הבריטים בטוחים גם הפעם שהגביע יגיע ללונדון.
בפועל לא הרבה השתנה במה שיש לאנגליה להציע בטורניר הזה. הניצחון על שבדיה הוכיח אמנם שהנבחרת של הודג'סון לא תוותר בקלות, אבל זה פחות או יותר כל מה שיכולנו לצפות ממנו להביא אליה. ההתקפה נותרה אפורה, ההגנה נותרה רעועה ורק ג'ו הארט מוכיח שאחרי שנים ארוכות סוף סוף יש לאנגליה על מי לסמוך בשער. קרב החפירות מול איטליה פתוח לחלוטין ויכול להוביל את אנגליה לחצי. הבעיה היא ששם כבר אמורה לחכות גרמניה, ומולה אנחנו יודעים מה בדרך כלל קורה לאנגלים.
רגע בלתי נשכח: עזבו אתכם מאנגלים, תראו את הפולני המטורף שהחליט לפתוח בירה עם מצ'טה.