1. כשמשתחררת נפיחה ללא כל שליטה. כשאתה משחרר אחד במכוון ומזהיר אותה לפני, זה לפעמים קביל (תלוי בכמה מוזרים אתם ביחד), אבל כשאתה לא מתכנן שזה יקרה וזה קורה בכל זאת זה תמיד מביך. אגב, שייקספיר טעה כשהוא חשב שהשאלה זה אם להיות או לא להיות. השאלה היא כמובן מה עדיף- חסר ריח ורועש או מסריח ושקט?
2. כשאתה נרדם על מישהי שאתה לא מכיר. לכל חייל זה קורה, קורעים לו את התחת בבסיס ועל האוטובוס הראש נשמט ומגיע לכל כתף שבהישג יד. או במקרה שלי: הנהג תקע ברקס מפתיע והראש הרדום שלי נכנס עמוק למפשעה של איזה סבא שעמד ליד המושב שלי. גם מביך, גם כואב וגם לא קיבלתי על זה שקל.
3. כשמגלים לראשונה פטיש מיני של הצד השני. קשה לספר את הסודות האלה וקשה לשמוע אותם. עם פטיש לכפות רגליים, לבובות או להרחת תחתונים משומשים עוד אפשר לחיות, אבל מה קורה כשהפטיש הוא לאכילת צואה? האמת, יכול להיות שכלום. גם ככה בטח אכלת הרבה חרא בחיים.
4. כשהיא מגלה עליך מידע ישן שפירסמת. למשל את הכינוי שהיה לך באייסיקיו, את מה שכתבת על עצמך במקושרים או את התספרות שלך מ-2004. וכמובן שאת התספורת הזו היא גילתה אחרי שפשוט היית חייב להכין לעצמך סרטון "עשר שנים בפייסבוק", נכון?
5. כשמסרבים לסקס בגלל תקלה טכנית. היא רוצה את זה מאוד אבל לא עשתה רגליים, אתה רוצה את זה מאוד אבל אתה עם תחתוני טלטאביז ולאף אחד מכם לא נעים להגיד מה הסיבה האמיתית לסירוב. ובצדק.
6. כשמתגלה שריטה שלך. אני אוציא את זה החוצה: קוראים לי נאוה מרקו ואני לא מסוגלת לשתות מכוס אם ממלאים לי אותה עד הסוף. אה וזאת גם חייבת להיות כוס חד פעמית. וגם אסור שזאת תהיה הכוס הראשונה בשרוול. ובגלל דברים כאלה אני רווקה.
7. כשאתה משקר לה בטלפון. אין אחד שזה לא קרה לו: באמצע השיחה אתה מת לעשות מספר 2 ואומר לה "חייב להשתין, כבר חוזר אלייך". חצי שעה מאוחר יותר אתה מתרץ ב"חיממתי לעצמי אוכל". הדבר היחיד שחיממת זה את האסלה.
8. כשאתה משמיע קולות רועשים מכיוון השירותים. ואצל כולם השיטות להסוואת רעשים מכיוון האסלה מתחלקות לשתיים: פתיחת הברז על זרימת אקסטרים כדי ליצור רעש רקע אחר ו/או הנחת חתיכות נייר טואלט על המים כדי לרכך נפילה חופשית.
9. כשמעירים לך על ריח פה רע. במקום להסביר מה מביך פה, בוא נסכם פשוט על שטיפת פה פעם ביום וחבילת מסטיק מנטה בהישג יד. לאלה שגם זה לא עוזר להם, אין לי מושג מה להגיד לכם. אבל בבקשה גם אתם אל תגידו לי כלום, אלא אם אתם לוקחים שלושה צעדים אחורה.
10. כשמדברים על צעדים חשובים בזוגיות. תמיד כשעולה נושא "הצעד הבא" בזוגיות, חווים תופעות לוואי של גמגום, סומק קל ובחילה, כשהמטרה האמיתית בשיחה היא לא להביך את עצמך בכך שתפגין התלהבות גדולה יותר מזו של הצד השני.
11. כשהיא נתקלת בתמונות ילדות שלך. שתמיד פזורות בבית. פתאום היא רואה שיניים לפני טיפול אורתופדי, שיער מקורזל לפני הגלח, כרס ענקית לפני שנכנסת לכושר ואף שבאורח פלא כבר אין לו בליטה.
12. כשאתה מכיר לה את המשפחה. תמיד יש בן/בת משפחה שאנחנו מתביישים להכיר לחצי השני שלנו. אחד כזה שהוא מרושע, ציני, לא נחמד ואדיש. למזלי אף פעם לא הייתה לי את הבעיה הזאת כי במשפחה שלי אני הבן אדם הזה.
13. כשאתה מגיע לדייט הראשון. אתה עסוק בלתהות אם היא נהנית, אם אתה נהנה, אם יש לזה פוטנציאל, אם היא מצפה לנשיקה, אם היא פתוחה להרבה יותר מזה, אם מה שהזמנת זה בסדר, מי אמור לשלם ואחרי כל משפט שלה אתה משווה אותה לאקסית. המבוכה הזאת נעלמת אחרי רבע שעה. אלא אם כן אתה לא מרוצה ואז אתה מגיע לרגע מביך נוסף כש..
14. כשאתה רוצה לחתוך את הדייט. לפעמים זה לא הולך כבר בדייט הראשון ואין לך מושג איך לסיים את הערב הזה. משום מה, מתוך כל האופציות האין סופיות של משפטים שניתן להרכיב בעברית, אתה תמיד בוחר בסוף במלים "אז נדבר מחר".
15. כשאתה חולה מת לידה בפעם הראשונה. אתה מקיא, משלשל, מייחל למותך וזה בדרך כלל קורה דווקא כשאתה תקוע בבית שלה, כדי שלאף אחד מכם לא יהיה לאן ללכת. אחרי שכל זה נגמר היא אומרת לך "אז נדבר מחר".
16. כשאתה גומר מהר מדי. אתה מדליק אותה במשך שעה ואחרי חדירה וחצי מגיע לפורקן. שניכם שומרים על שקט מביך, עד שאתה מחליט שאין לך מה להפסיד ושואל בכל זאת "גמרת?".
17. כשהיא לא מצליחה לגמור. אתה עושה הכל, אבל הכל כדי שהיא תגמור. אחרי חצי שעה אתה מרוקן מזרע, היד שלך מתחילה להתנוון, הלשון שלך נושרת ואתה מתחיל לתהות אם יש טעם לנסות את הזרת. היא מצידה כבר מפסיקה להשמיע קולות שקריים ותוהה אם אתה סתם ממש לא שמח לראות אותה או שזאת הזרת שלך.
18. כשהמשפחה שומעת אותכם ברגעים אינטימיים. אתם יוצאים מהחדר וכולם יודעים מה עשיתם בקיץ האחרון. וגם בסרט הזה יש פסיכופת שרוצה להרוג אותכם וקוראים לו אבא.
19. כשאתם מחליטים לנסות משהו חדש במיטה אבל אף אחד לא נהנה מזה. אתה מנסה לדבר מלוכלך: "את הזונה שלי!" – נכון! "זה בסדר שאני קורא לך ככה מאמי?" –כן בייבי. "אבל את יודעת שאני לא באמת חושב ככה כן?" –אז למה קראת לי ככה? "כי את זו.. טוב לא משנה".
20. כשאתה קורא לה בטעות בשם של האקסית. ובגלל מקרים כאלה בדיוק עדיף לזנוח את השמות הפרטיים ולהיצמד לכינויים כלליים ולא מעיקים: מותק, יפה, מאמי. וגם אם היא רדיקלית שלא מורידה שיערות מהרגליים אסור לך לקרוא לה אחי.
21. כשהיא תופסת אותך באמצע משהו דוחה. היא הולכת שנייה לשירותים וחוזרת בול ברגע שהוצאת משהו מהאף/כשגירדת בתחת/כשהכנסת יד עמוק לאשכים/כשלקחת שאיפה עמוקה מהבית שחי.
22. כשאתה נתפס נוחר. בדרך כלל כולנו מסרבים בתוקף להודות שאנחנו נוחרים. זה לא נעים לדעת שהערת מישהו בגלל נחירות. אבל אני לא באמת יודעת כמה זה מביך, כי אני אף פעם לא נוחרת.
23
24. כשהיא מופתעת מחוסר ידע שלך בעברית. אתה מאיית משהו לא נכון, משתמש בביטוי במקום לא מתאים או חשב, כמוני, ששלמה ארצי שר "את הגשם תרפא איתו ובאביב ברזלן ופרחים".
25. כשאתה מגלה שאמא שלה לא אוהבת אותך. ככה קרה שאקס שאמא שלי לא אהבה הגיע אלי הביתה, ראה את אמא שלי שוטפת כלים ושאל מתוך נימוס אם היא צריכה עזרה. היא עזבה את הסקוטץ' ואמרה לו "אל תשכח גם את הסירים" והלכה ממנו.
26. כשאתה עונה לה לטלפון בשירותים ושוכח שאסור להוריד את המים. כי ככה הסגרת בעצם את מה שעשית בכל זמן השיחה שלכם. היא מבינה שתוך כדי שהיא סיפרה לך על החברה המעצבנת שלה אתה תהית למה תירס יוצא שלם.
27. כשהיא לא אוהבת את המתנה שקנית. אתה משקיע (שואל חברה שלה מה לקנות), חושב על זה הרבה זמן (באותו יום בדר"כ) וכשהיא סוף סוף פותחת את המתנה היא לא מראה יותר מדי התלהבות. מסתבר שהיא בכלל מידה 38 במכנסיים, שגיפט קארד זה דווקא מעליב ושאין לה מה לעשות עם נייר טואלט שכתוב עליו 'אני אוהב אותך' בכל שפה קיימת.
28. כשההורים שלך מספרים לה סיפור מביך. וכמובן שהוא עליך. זה בדרך כלל משהו כמו חוסר הרצון שלך להיגמל ממוצץ, הניסיונות שלהם לעזור לך עם זה ואיך שסוף סוף נגלמת ממנו אחרי הבר מצווה. אפרופו הבר מצווה, גם על זה יש סיפור טוב.
29. כשלא עומד לך. אף אחד לא רוצה שזה יקרה לו, למרות שלכולם מובן שזה יכול לקרות לכל אחד. בעצם לאנשים כמו טייגר וודס זה לא מובן בכלל.
30. כשחברה שלך שולחת לך את הטור הזה ומסמנת לך את סעיפים 1,3,9 ו-29. במיוחד אם היא שמה לך את זה על הוול שלך בפייסבוק וכותבת "לתשומת ליבך". עם תיוג.
*הערת המחברת: הטקסט נכתב בלשון זכר מטעמי נוחות, כי הכל יכול לקרות גם לצד השני. כמעט (ראה סעיף 29).