מנסה לפתות
בשורה התחתונה: בסוף אנחנו סולחים לכן על הכול

אני לא יודעת אם זה כי קמתי על צד ימין שלי או כי אני אוהבת לככב מדי פעם בקבוצות פייסבוק כמו "גם אני פמינסית בלי חוש הומור", אבל החלטתי שוב לתרום לאיזון של המדור ולהגיד לך שלפעמים אני מבינה ללבך. אני יודעת שלא רק אליך הגבר צריך לבוא בטענות ולפעמים צריך להסביר לך דברים שקורים אצל המין היפה כדי שתוכל להבין את האישה שלך קצת יותר טוב. זה כמובן בהנחה מוגזמת שאכפת לך מהרגשות שלה. ואם כבר הגזמות – הפעם במדור אני עומדת לשתף אותך בדברים שהאישה שלך יכולה לגמרי להגזים בהם.

מגזימה עם ההערות שלה

אני יודעת על זה דבר או שניים היות והמדור שלי מבוסס כמעט כולו על הערות לגברים. "השיער שלך ממש יבש", "המכנס שלך לא מתאים לחולצה", "למה אתה נועל את הנעליים האלה?", "תשטוף כלים", "אתה רוצה לומר לי שזאת צלחת נקייה מבחינתך?", "אמא שלך מעצבנת", "אח שלך מעצבן", "החברים שלך מעצבנים", וזה נמשך עד שהמשחק שמשודר נגמר ואתה בעצם מתחיל להקשיב לה ולהבין שגם היא לפעמים מעצבנת. ושלא תבין לא נכון, חלילה, יכול להיות שהחברים שלך באמת ממש מעצבנים ושהנעליים שלך היו אמורות להיות עמוק בפח כבר לפני שנה, אבל זה לא אומר שצריך להעיר לך על זה 24/7 (מספיק להעיר לך על זה פעם בשבוע, בדרך כלל בימי שני, במדור הזה בדיוק).

מגזימה עם מוצרי הטיפוח

כל מי שגר עם בחורה יודע – אי אפשר לחיות איתה ללא שטח אחסון. על דפנות האמבטיה יש תחליב רחצה, שמפו, מרכך, מסיכה לשיער, קצף אמבט, פילינג עדין, פילינג עמוק, סבון לפנים ושאריות של סכיני גילוח (לרוב הם לא משומשים ובעלי חלודה). בחדר יש לה קרם לחות לגוף, קרם לחות לידיים, קרם לחות לפנים, קרם לחות לעיניים, ספריי גוף, מינימום שני בשמים, דאודורנט ספריי, דאודורנט ג'ל והרשימה עוד ארוכה. בעוד שאתה יכול להסתדר עם חצי מגירה היא זקוקה לארמון בקינגהאם ואם אפשר, צרף גם את חצר המלוכה ושים בו שידות. נכון שזה מוגזם, נכון שזה בזבוז כסף ונכון שחבל להלחם בזה כי זה לא ישתנה. בכלל, תגיד תודה. המצב היה יכול להיות הרבה יותר חמור אם היו פרוסות כאן חנויות של ויקטוריה'ס סיקרט.

ניקוי פנים (צילום: jupiter images)
ולא, להגיד שהן יפות באופן טבעי לא משיג את התוצאה המבוקשת|צילום: jupiter images

מגזימה עם הזמן שלוקח לה להתארגן

לא יודעת מה לגבי כל אחת אחרת בעולם אבל לי אישית לוקח כשעה ורבע להתארגן בהנחה שאני כוללת בזה מקלחת. וזה עוד כשמאיצים בי. אולי לנשים אחרות לוקח קצת פחות זמן ממני, אבל עדיין אני יכולה להסכים איתך שכל התארגנות מעל 20 דקות (או: חצי שעה שכוללת מקלחת) היא פשוט לא הגיונית. הסיבה היחידה שבגללה אני בכלל יכולה להסכים איתך היא כי איכשהו בטירונות תמיד הצלחתי להתקלח ולהתארגן לשינה בפחות מעשר דקות. אולי זה גם קרה כי ממש פחדתי מחיילת אחרת שתמיד נדבקה אלי וניסתה להידחף איתי לאותה מקלחת (ובניגוד לפנטזיה שלך ששמשתוללת עכשיו, היא הייתה כל כך שעירה שהאפסנאות החליטה שאין צורך לחלק לה מעיל דובון). בקיצור, אין לזה הסבר שיכול להתקבל על הדעת של אדם חסר רחם, שדיים וכמויות נדיבות של אסטרוגן. הרי לעולם לא תצליח להבין מדוע לא עושים פילינג על בסיס קבוע בקיץ או למה צריך מסיכה לשיער. אבל צריך. באמת שצריך.

מגזימה עם הפמיניסטיות

אתחיל מזה שמאז ומעולם אנשים תיארו אותי בתור פמינסטית ולכן אני מרשה לעצמי לבקר את האישה הפמינסטית שחיה איתך. בפן הרציני: לא אוהבת בדיחות סקסיסטיות, לא מפגינה סבלנות כלפי רמזים מיניים בעבודה ואני רגישה מאוד למצבים בהם יש ניחוח קל שבקלים של חוסר שוויון מגדרי. זה מוציא אותי מהכלים (ואבוי לבדיחות שוביניסטיות על זה שאני אמורה להישאר במטבח צמוד לכלים האלה). עם זאת, יש דברים שלא באמת חייבים להיטפל אליהם (למי לעזאזל כל כך הפריע שאומרים ראש עיר ולא ראשת?!). אני לא אוהבת לראות את מעריצי מירב מיכאלי שמדברים רק בלשון נקבה, אני לא אוהבת שחושבים שפמיניזם מסתכם רק בכעסים כלפי המין השני ואני בטח לא אוהבת שמתייחסים לגברים כאל עם רפה שכל. אי אפשר להעצים את המין הנשי על ידי החלשת המין השני (שימו לב שעליתי פה על סלוגן מנצח). ובפן הפחות רציני: אין לי כזה. אני פמיניסטית.

מגזימה עם הרגשנות

יש הבדל בין להיות רגישה ללהיות רגשנית (והיחיד שיודע את ההבדל הוא כנראה אבשלום קור). אתה לא יכול להגיד לה משהו מבלי לסחוט תגובה רגשנית מפחידה ואתה גם לא בטוח מה עלול להצית את ים הדמעות והעצבים. אתה שואל אותה אם היא רוצה עוד חתיכה של פיצה והיא בטוחה שקראת לה שמנה, אתה אומר לה שהיא חיוורת והיא חושבת שאתה בא אליה בטענות, אתה לא שולח לה הודעה כל היום כי אתה יודע שהיא ממש עסוקה בעבודה והיא כועסת על חוסר ההתעניינות שלך בשלומה. בהמון מקרים היא צודקת ואתה מגלה סוג של אדישות שיכולה לשגע גם את הרגועים ביותר (או את הרגועות. למקרה שמירב מיכאלי החליטה דווקא היום להיכנס לפה). אבל יש פעמים (בודדות, ממה שאני חוויתי) שגם אתה צודק והבחורה שלך צריכה ללמוד לא להתייחס לכל משפט שני שלך עם כל כך הרבה אמוציות. למרות שיכול להיות שיהיה קל יותר לכולם אם היא פשוט תעבור צד.

מגזימה עם השקרים

כל אחד משקר. אני שקרנית, היא שקרנית, אתה שקרן, נתניהו שקרן וכולנו מודעים לזה. היא משקרת לגבי המשקל שלה ("אין לי מושג כמה אני שוקלת", "המשקל שלי גבוה בגלל מסת שריר", "אני שוקלת 58 ולא עיגלתי את המספר למטה"), היא משקרת לחברות שלה ("האיפור שלך מדהים", "החבר שלך מקסים", "ממש מתאים לך פוני", "את רזה") והיא משקרת גם לך ("ברור ששלך הכי גדול", "אני תוך שתי דקות בחוץ", "אתה יכול לספר לי מה אתה מרגיש, אני לא אתעצבן"). מצד אחד אנחנו מעריכים את האמת ומעודדים אותה, מצד שני אתה לא באמת רוצה לדעת שהיא ראתה גדולים יותר בחייה.

מגזימה עם התמונות שלה

אם יש לך פייסבוק אתה כנראה מכיר כל פסיק בגוף שלה גם אם לא ראית את הבחורה מעולם. היא מצטלמת מכל זווית, עם כל בגד, בכל תנוחה, בכל פילטר, בכל מקום ועם מי שיש. אם היא הולכת לשופינג היא תעלה תמונה שלה מודדת נעליים, אם יורד גשם מחוץ לחלון שלה אנחנו נהיה עדים לנוף, אם היא בדרך לעבודה אנחנו נקבל סתם תמונה של דשבורד. אפילו לגלגל"צ יש פחות עדכוני תנועה בזמן אמת ממה שיש לבחורה הזאת. בקיצור, כששואלים אותך "כמה זמן אתם ביחד?" אתה הולך לאינסטגרם ובודק מתי היא פתחה את החשבון.

כמובן שכמו בכל שבוע אתה יותר ממוזמן בעצמך לספר בטוקבקים על עוד דברים שהאישה שלך מגזימה בהם. אתה גם מוזמן לקחת אותי קשה מדי ולהאשים אותי בהכללות קשות, ציניות מיותרת וברעב והעוני שקיימים בכל העולם כולו (הגזמתי?).

>> "גברים, אל תפסיקו לעשות את הדברים האלה לעולם"