יש לנו קשר מיוחד, לי ולו. אני מטפח אותו, אני משחק איתו, אני מקצץ אותו כשצריך, והכי חשוב, אני אוהב אותו אהבת אמת. ואחרי שפירטתי את מערכת היחסים עם הפין שלי, אפשר לדבר על נושא הטור – הזקן.
אז גם לנו יש קשר מיוחד, לי ולו. בניגוד לחבר השני הוא מופיע בגיל קצת יותר מאוחר, אבל מאותו רגע מתאהבים פה לא פחות, ואולי יותר. בטח שיותר. גבירותיי ורבותיי, מדובר במערכת היחסים הכי חזקה בטבע, כזו שמנצחת את הקשר העמוק בין אישה ודגדגנה, כזו שלוקחת את החיבור בין דץ ודצה ואוכלת את השידוך בין דנית ואליאב. והיום, ולמעשה כל חודש נובמבר, נשיר לו שיר הלל.
קודם כל, סיפור.
זה היה באמצע הטירונות. הרס״ר מגיע לפלוגה לפני מסדר יציאה. המ״פ כבר תידרך, המ״מ כבר איים, רק עוברים אותו, עולים על טיולית מתל ערד לערד, אוטובוס לב״ש, רכבת לת״א, מונית שירות לר״ג ואני בבית. הרס״ר, כיאה לאדם שמושך פנסיה חלומית מהצבא, עושה את עבודתו ובודק הופעתו של כל חייל חייל. איך לפני הגיוס אתה מדמיין איזה רס״ר קשוח עם שפם וקול מפחיד ואז אתה מגיע לצבא וקולט שזה בדיוק ככה, רק שהוא דרוזי. רעדו לי הזיפים. כן, הזיפים. אלה ששכחתי לגלח יום קודם. וכשאני אומר זיפים אני בסך הכול מתכוון לחוטים דנטליים קטנים שיוצאים מפניו של אשכנזי בן 18. אין סיבה שישים לב.
קיבלתי שבת. מסתבר שדרוזים, כמו גששים, מזהים זיפים, שקופים ורכים ככל שיהיו, מקילומטרים. ומילא שבת, אבל נשארתי אותה מגולח ומלא פצעים וחתכים ודיכאון. באותו יום גמלה בי ההחלטה, אני אהיה איש עם זקן.
תחילתה של ידידות נפלאה
אז כדי להבין את הקשר שבין גבר לזקנו יש לחזור להתחלה, גיל 13. או גיל 10 אם אתה עיראקי. או בלידה אם אתה עומר אדם. בכל אופן, אי שם בגיל ההתבגרות המוקדם, קצת אחרי האוננות הראשונה במקלחת והרבה לפני הסקס הראשון, השערה הראשונה שצומחת מתחת לאף זו הבשורה הכי מסעירה בחייך. אתה מתאהב. וכמו כל דבר טוב, אתה רוצה עוד ומחליט לגלח אותה בתקווה להגדיל את הכמות. והפלא ופלא, הן צומחות. ובאופן מדהים, ככל שהן משתלטות על פנייך כך גם כושר השפשוף שלך משתפר. אתה הופך לגבר. מכאן והלאה עליך לשמור על הזקן מכל משמר.
המסיכה
בהמשך החיים הזקן כבר נהיה חלק אינטגרלי בפניו של גבר, ממש כמו פטמה אצל אישה, כמו משקפיים אצל אורן חזן וכמו קונדום אצל עוז זהבי. אישה לעולם לא תבין זאת. גם לא גיל ריבה. גם לא תימני כזה שכבר עשרים שנה בגיל ההתבגרות אבל לא מצליח לגדל בלחיים יותר מארבע שערות ביצים. משמעותו של הזקן, כמו גם השפם, כמו גם הפאות, רחוקה מלהיות אסתטית גרידא, אלא הרבה מעבר לכך, מדובר במשמעות פסיכולוגית, עמוקה, רוחנית. הזקן בונה אישיות, משרה ביטחון. יש לו הרבה כוח, הוא מסתיר חצי פנים, הוא מאפשר לנו להיות מי שאנחנו לא. הרי מתחת לזקן של ההיפסטר הפלורנטיני מסתתר ילד כאפות רענני, ומאחורי השפם המגניב של התרמילאי בנפאל מתחבא בכלל ערס מבולבל, ומבעד לזיפים הדוקרניים של כותב שורות אלה עומד הומו. מה? די אוחובסקי, שחרר לי את הוורד. סוף פסקה.
העם עם הזקן
אני לא מבין את המתגלחים. באמת שלא. לפעמים אני מביט בהם ותוהה איזה מקום עבודה/אישה/אופי מוג לב מתעלל ככה בפניהם ובנפשם. הרי חוץ מאבות אשכנזים ומנכ"לים, כולם רוצים זקן. יותר מזה, כולם צריכים זקן. במיוחד פוליטיקאים מרובעים. זוכרים שיאיר לפיד בקדנציה הקודמת גידל על פניו פרווה קלה? עלו או לא עלו המניות? עזבו, בואו כמו תמיד נסתכל על ארה״ב. לינקולן, עם כל תרומתו להיסטוריה האמריקאית, היה מקבל תמונה על הדולר עם פנים חלקות? בחיים לא. זקן מוכר. היטלר? איי רסט מי קייס. פלא שאצלנו מנהיגים מגולחים נכשלים. אהוד ברק היה עד היום ראש ממשלה לולא העדיף לכרות את הפלולה זהבה בן שנצמדה לו לפנים במקום פשוט לגדל זקן. על ביבי אני אפילו לא רוצה לדבר. דה ליברמן.
לפחות זיפים
ומעל הכול, יותר מאתנו, הן רוצות את זה. מעטות הנשים, חוץ מאלה שמתעקשות לקרוא ולהגיב לטור הזה, שלא רוצות בו. חוץ מהפין ומעמוס תמם, זה הדבר הכי גברי בגבר. ואם לא זקן, כי באמת יש מודלים מכוערים, אז לפחות זיפים. זיפים כולן אוהבות. תכלס, זה גם הכי אידיאלי בשבילנו, אחר כך זה כבר סתם הופך להיות מציק ומגרד, ומרחיב לך את הפרצוף עד שכולם שואלים אותך ״השמנת או שנדמה לי?״ ואז אתה נבהל ומחליט לקצץ, ואז לגלח, ואם כבר אתה מגולח אתה הולך לעבוד בהייטק ולנסוע באופניים עם עוד כמה מגולחים ואז אתה כבר מתרגל ללוק הזה ומגדל ככה את ילדיך, וכך נוצר עוד דור של גברים מסורסים. חודש מובמבר שמח. הלכתי להתגלח.
