18:00: מיקום- קפה תלאביבי. מכין את עצמי לפגישה עם חן טל. קוראי מדור זה אמורים להכיר את השם, ועדיף שיכירו את השם, כי אין לי באמת דרך להגדיר אותה. יודעים מה, אולי קים קרדשיאן הישראלית. לאחר שהתפנתה מהבטחתה לשבור את האינטרנט הישראלי, היא באה לפגוש אותי כדי לדבר על הפרויקט הבא. כן, מה ששמעתם. פרויקט, מלשון עבודה. משמע, דייט רשמי זה לא. אבל זה לא אומר שרימיתי אתכם בכותרת כמו הלינקים החשודים שתמיד עולים בפייסבוק, כי בשלב כלשהו בפגישה, העניינים התחממו. נראה לי.
אם כן, אני יושב בפגישת עבודה עם חן טל שמגיעה בלבוש מלא מדי לטעמי, אבל מספיק טוב לעשרות אלפי העוקבים שלה באינסטגרם שלא מהססים ללחוץ על כפתור הלייק החביב גם בחורף המעונב. אז באיזה פגישת עבודה מדובר? רמז, זה לא פורנו. רמז נוסף, זה לא רחוק מזה. רמז שלישי, זה לא באמת פגישת עבודה כי שנינו לא מרווחים מזה כסף, ובתור אחד שאין לו באמת פגישות עבודה מהסיבה הפשוטה שאין לו הרבה עבודה זה נחמד להיות בפגישה כזו.
19:24 פגישת ההיכרות/ האודישן/ הדייט ממשיך במתכונת של צחוקים הדדיים ונגיעות לא מחייבות עד שבשלב מסוים השותף המוכשר שלי, עילי, שנכח עד אותו רגע בפגישה, מרגיש צלע שלישית ונאלץ לעזוב. זהו, עכשיו זה רק שנינו. בנסיון לשבור את המתח המיני שלא קיים אני מספר לה שבנוסף אליה, גם דליה שימקו ואורי הוכמן יככבו בסרטון ויגלמו את ההורים של ״נייס גיא״. היא נרגשת ואומרת שהיא מעריצה אותם. סתם, היא לא הכירה את השמות ושאלה אם אורי הוא באמת אבא שלי. אני עונה שעדיין לא ומנסה להחליט אם זה ילדות ענייה תרבותית שגרמה לה לדלג על ״בת ים - ניו יורק״ ושימקו הנהדרת או שהעבודה בלהיות ״חן טל״ גרמה לה לפספס את אורי הוכמן היפה בסדרה ״ניויורק״. שעה וחצי של שיחה אמנם לא סיפקו לי תשובה חד משמעית אבל דבר אחד הצלחתי להבין - להיות ״חן טל״ זו ממש עבודה. ולא אחת קלה.
פה קבור הסלפי
20:00 אנחנו כבר יושבים שעתיים. המלצריות כבר עושות לנו פרצוף של עברתם את הזמן המותר בשביל שליש בירה וכוס מים מהברז. אני שואל אותה מה בא לה לעשות והיא עונה מה שבא לי. אחלה חן טל שבעולם. פתאום היא קולטת מה אמרה וממהרת לחזור בה ״כמעט כל מה שבא לך. פה זה לא אינסטגרם״. וזה בדיוק העניין, פה קבור הסלפי. חן טל של האינסטגרם והפייסבוק רחוקה שנות אור מחן טל האינטליגנטית והאנרגטית של הבית קפה. והפער הזה מפתיע כמעט כמו ההצלחה שלה, שמפתיעה גם אותה, שכן היא מודעת לכשרונות וליכולות שלה. היא לא דוגמנית, היא לא שחקנית, היא לא כוכבת/פליטת ריאליטי- היא פשוט חן טל. וכעת, היא משתתפת איתי חצי חצי בחשבון לאחר שנפלה בטריק של ״נשארו לי עשרים שקל, ללכת להוציא?״.
21:30: יוצאים מבית הקפה והיא שואלת לאן עכשיו. פשוט ככה. אני שואל אותה כמה היא ספונטנית מ- 1 עד 10. עוד לא שמעתי תשובה ואנו כבר בג׳יפ שלה בדרך להרפתקאה חדשה. ״את בטוחה שאת בעניין, זה ממש לפרוץ למקום, כן?״ אני מזכיר לה וקצת מקווה שהיא תתחרט כי פתאום תוקף אותי פחד. ״יאללה, חיים פעם אחת״, היא משיבה בנונשלנטיות שעלולה לגרום לנו להיעצר.
תוך 14 דקות אני מוצא את עצמי עוזר לה לטפס על גדר תלאביבית שמסתירה בריכה חמה. אדרנלין כזה לא הרגשתי מאז הגמר של ״אייל גולן קורא לך״. בזמן שאנחנו צועדים לעבר הבריכה אני חושב מה יקרה אם זה באמת יקרה, ואיך יגיבו החבר׳ה שאני אספר להם שזה קרה, והאם בעוד 50 שנה אני אתפס כסבא הכי מגניב בגן כשהחברים של הנכדים שלי ישמעו מה שעשיתי עם פאקינג חן טל.
אנחנו בבריכה. היא לא נכנסת כי מפחדת להתקרר. ״חיים פעם אחת״, אני אומר לה בעוד אני שוחה בדד. לא עובד עליה. אני יוצא מהמים כמו החתיכים במשמר המפרץ רק שאין לי ריבוע אחד בבטן ובמקום קליפורניה אנחנו באזור שכונת התקווה בואכה שפירא.
אני מתקרב אליה בצעדים חשודים. היא עוצרת אותי ואומרת ״שלא תנסה אפילו״. אני נבהל ועונה ״נראה לך? אני לא מערבב ביזנס ופלז׳ר״. סעמק. שתי דקות עוברות, ״מה כלום? חיים פעם אח..״, אני מנסה שוב ומקבל חזרה צעקה שעלולה לחשוף את מיקומנו. ״לא, ואם תמשיך אני גם לא אשתתף בסרטון״.
זה נגמר בסלפי לוהט. מספיק טוב. 4,564 לייקים חרמנים. דייט מושלם. אחלה חן טל.