בבתי החשודים נתפסו סמים וכסף. אילוסטרציה (צילום: משטרת ישראל)
השוטרים לא מאפשרים לתחנות הסמים ה"רגילות" לפעול - אז מוצאים אלטרנטיבות. סמים שנתפסו בדירת סוחר|צילום: משטרת ישראל

במשך שנים רבות פעלו ברחבי הארץ למעלה מ-1,000 תחנות סמים פעילות במקומות קבועים ברחבי הארץ. החל מה'כספומטים' של לוד, ה'כספו-חור' ברמלה, באר שבע ודימונה וכלה בתחנות הסמים הממוקמות בתוך בנייני מגורים. אך בשנים האחרונות תמונת המצב השתנתה; בלשי המשטרה ברחבי הארץ סגרו מאות תחנות סמים שפעלו בשיטה המסורתית (בתוך בתים ובבנייני מגורים), מה שגרם לסוחרי הסמים הפסדים של מיליוני שקלים ובדרך כלל גם ישיבה של כמה שנים טובות בכלא.

כדי לשרוד במקצוע המפוקפק בו בחרו, בעלי התחנות לא קפאו על השמרים, והעתיקו את הפעילות שלהם מהבתים לרחוב, ומשם לכל מיני מוקדים שונים ומשונים – הכול כדי להערים על השוטרים. וברוב המקרים, בהצלחה.

"כל שני וחמישי היו פשיטות על הבית שלי כאילו אני סוחר הסמים הכי גדול במדינת ישראל", מספר א', בעל תחנת סמים לשעבר בבאר שבע. "המשטרה כל הזמן שלחה קצינים צעירים כדי שיעצרו אותי ויתקדמו על חשבוני בדרגות, אז החלטתי לסגור את התחנה בבית ולעבור לשיטות אחרות". א' טוען שבמהלך עבודתו גלגל בתחנת הסמים שלו בשכונה ד' יותר מחמישים מיליון שקל, שאת רובם בזבז או הפסיד בהימורים. "בשנים האחרונות המשטרה יושבת לנו על הוורידים. הפסדנו המון כסף וגרמו לי חובות לסוחרים שקניתי מהם 'סחורה', אבל עכשיו יש קצת אוויר לנשימה, המחירים עלו בגלל היובש וגם לא עובדים מהבית", מסביר א'.

נכון להיום פועלים ברחבי ישראל פחות מ-200 תחנות סמים קבועות והשיטה היא לעבור לשיטות הניידות שבהם הבלשים פחות חושדים והסיכוי למעצר עברייני הסמים נמוך. הסמים שנמכרים היום בעיקר הם חשיש, הרואין ונייס-גיא, שנחשב לכוכב החדש בשוק עקב המחסור החריף במריחואנה וחשיש.

אלו המקומות החדשים שבהם עברו לפעול בעלי התחנות:

שירותי בתי משפט, בנקים, סניפי דואר, מוסדות ציבור ומרכולי מזון

מדובר במקומות האחרונים שבלשים היו מעלים על דעתם שבעלי התחנות ינהלו בהם את הסחר בסמים שלהם. השיטה פשוטה: קובעים עם הצרכנים להגיע לשירותים ושם מוכרים להם את ההרואין והחשיש בעיקר, באריזות סגורות לפי מנות או גרמים. בכניסה לאותם מוסדות אין בדיקה של המאבטחים על גופם של הנכנסים (מקסימום רק בדיקה למציאת כלי נשק), מה שהופך את השיטה לקלה יותר.

תאי דואר

בעל התחנה מקבל את כתובת הצרכן, מגיע לביתו ושם בתיבת הדואר ממתין לו הכסף בצירוף דמי הנסיעה במונית והוא משחיל לתוך התיבה את הסמים.

ארונות חשמל

במרבית הבניינים הישנים יש ארונות חשמל שבקלות ניתן להסליק לתוכם חבילות סמים ולקבוע עם הצרכן להגיע לקחת אותם ולהשאיר את הכסף.

עגלת תינוק (צילום: מאור רוזנשטיין)
זה רק נראה תמים|צילום: מאור רוזנשטיין

כספו דקל

תאמינו או לא סוחרי הסמים, בעיקר בדרום, מחביאים את הסמים הארוזים בתוך כוכים של עצי דקל ושם קובעים את המפגש עם הצרכנים, שולפים את הסם ומקבלים את הכסף.

עגלות תינוקות

יותר ויותר בעלי תחנות ברחבי הארץ הפכו לבייביסטירים במשרה מלאה או לבעלי תינוקות ואבות טובים כשפתאום הם נראים מסתובבים ברחובות עם העגלות – שבתוכן ובגלגלים מוחבאים הסמים מוכנים למסירה.

מקלטים

מאות מקלטים ברחבי ישראל פרוצים או פתוחים לכל כמעט ללא בקרה, ולתוכם נכנסים בעלי התחנות שמחזיקים בידיהם גם את המפתחות למקלטים השכונתיים, או בתוך הבניינים הישנים, ושם מוכרים אם את הסמים למשתמשים.

אופניים, אופנועים

הסם מועבר לצרכנים במהלך נסיעה על אופניים ואופנוע מבלי לעורר חשד, כלומר קובעים נקודת מפגש מסויימת, בעל התחנה מגיע עם הקסדה של האופנוע שולף מתוכה את הסמים, מעביר במהירות לצרכן ומקבל את הכסף בשקית.

נשיקה

שיטה מוכרת היא שסוחר סמים מעביר באמצעות נשיקה את הסם לאשתו או לחברתו של הסוחר כדי לא לעורר את חשדם של הבלשים. לרוב זה עובד.

נשיקה על רקע משטרתי (צילום: אימג'בנק / Thinkstock)
בסרטים זה עובד, אז למה לא בבאר שבע? (אילוסטרציה)|צילום: אימג'בנק / Thinkstock

תחנות אוטובוס, תחנות מרכזיות או תחנות רכבת

מדובר במקומות הומי אדם, בהם שקשה לבלשי המשטרה לאתר את בעלי התחנות במהלך מכירת הסם, ואלה הם המקומות האידאליים לבצע את העסקאות כשהסם עובר מכיס לכיס וכך גם הכסף עבורו.

פארקים

בעל התחנה קובע עם המשתמש באחד הפארקים, נעלמים לכמה שניות מאחורי שיחי עצים ומבצעים את עסקת הסמים.

>> מבית טוב לעולם הפשע: מונולוג מצמרר מתוך כתלי הכלא