יש משהו במקומות עבודה שגורמים להורמונים שלנו להשתולל. אולי זו הידיעה כי זה אסור, הצורך בשליטה טריטוריאלית או המתח המיני הבלתי נמנע שמתרחש כאשר גברים ונשים עובדים באותו חלל, אבל אין ספק שזה מעצים את החוויה. לאחר תחקיר נוקב אנחנו מגישים לכם חמישה סיפורי פיק אפ שהחלו במקום העבודה. חלקם הסתיימו בזוגיות אוהבת, חלקם נגמרו קצת פחות טוב.
המאבטח והדיילת: אהבה במטוס סילון
את הסיפור הראשון מספר לי רביד (26). בחור מוצק מאוד, יוצא יחידה קרבית מובחרת ועובד כמאבטח מטוסים כבר שנתיים. "אני טס כל הזמן ודיילות זה עניין שבשגרה. אבל יום אחד בטיסה לניו יורק הייתה לי דיילת מדהימה, עיניי דבש כמו שאני אוהב. ידעתי שיש לי כמה שעות עד היעד וכדאי להתחיל לפעול. כל הזמן הסתכלתי וחייכתי אליה, אחרי שהיא חייכה אליי בחזרה הבנתי שזה עכשיו או לעולם לא, קמתי כאילו אני הולך לשירותים ובעצם הלכתי לאזור של הדיילות. אמרתי לה בלי בושה שאני עובד הרבה בטיסות אבל מעולם לא ראיתי מישהי כל כך יפה. היא הייתה בהלם. כשהגענו לניו יורק נפגשנו שוב בארוחת הערב במלון, הזמנתי אותה לצאת והלכנו לאיזו מסיבה בניו יורק, מאז יש זוגיות מפנקת. עד היום אנחנו מתאמים משמרות ככה שאנחנו עושים יחדיו סופ"ש בחו"ל פעם בחודשיים".
הקונדיטור והמתלמדת: לישה אחת יותר מדי
רונן (34) הוא קונדיטור שעונה להגדרה גם יפה וגם אופה. רונן הסכים לשתף אותי בסוד מקצועי שבו הוא משתמש בשביל להתחיל עם בחורות במקום העבודה. "קיץ שעבר הגיע בחורה חדשה לקונדיטוריה, סטודנטית שחיפשה עבודה, לא מישהי מקצועית. שמתי עליה עין אבל לא רציתי להיות בוטה מדי כי גם הייתי חדש במקום, אז לקחתי אותה בתור פרויקט אישי וכל הזמן נתתי לה טיפים איך לעבוד מקצועי. אחרי שהתיידדנו החלטתי לעשות את הצעד. תפסתי יום שהיו בו הרבה רמיזות בין שנינו ולקראת סוף היום ביקשתי ממנה ללוש קערה גדולה של בצק שהכנתי. חיכיתי שהמטבח יהיה ריק, ניגשתי מאחוריה והכנסתי את הידיים שלי גם לקערה בשביל להראות לה איך ללוש נכון את הבצק. כמובן שדאגתי ללוש לא רק את הבצק אלא גם את הידיים שלה. זו הייתה הצהרת כוונות ישירה ללא מילים. הזמנתי אותה לצאת בסוף יום העבודה, אבל היא אמרה שיש לה מבחנים ושהיא צריכה להתפטר, איכשהו היא נפטרה גם ממני באותו התירוץ".
ההייטקיסט והקולגה: למה לא כדאי לערבב ביזנס ופלז'ר
לצערנו יש לא מעט סיפורים עם סוף טראגי. קחו את יואב, איש הייטק בן 31 מהקריות שחי את חיי הרווקות ולא מרצונו החופשי. "אני עובד בחברה שיש בה מבחר לא רע של נשים חכמות, אולי חכמות מדי. אנחנו עובדים לפי פרויקטים ופעם אחת חבר שלי סידר ביני לבין בחורה מהמשרד. אחרי שאזרתי אומץ במטבחון והצעתי לה, התחלנו לצאת. לאחר שני דייטים התברר לי שאנחנו מתחרים זה מול זו על להיות ראש צוות של פרויקט עתידי. לא תיארתי מה עמד ליפול עלי. בדייט השלישי היא אמרה לי שהיא מאוד רוצה להיות איתי אבל גם מאוד חשוב לה להיות ראש הפרויקט כי זה מקדם אותה בעבודה. לאחר שכנועים רבים, קצת פאפי פייס והבטחות רטובות לעתיד ורוד הסכמתי ברוב טיפשותי לבקש שיסירו אותי מרשימת המועמדים כך שהיא תזכה בטוח. היא אכן זכתה, ולמחרת ניתקה איתי את הקשר. עכשיו אין לי מה לעשות, להתלונן שהיא הבטיחה לי סקס תמורת העובדה שאני ייתן לה את הפרויקט? העדפתי לשתוק כדי לא לפגוע בשם שלי בחברה. מאז, לא סומך על נשים".
מנהל הפאב והמלצרית: הסנדלר הולך יחף
את הסיפור הבא מספר לי דודו, מנהל פאב שהתמזל מזלי להיות הלקוח האחרון שלו בערב אחד. אחרי שסיפרתי לו מה אני עושה למחייתי הוא הסכים לתת לי זווית ראייה שונה על הנושא. "להתחיל עם בחורות במקום העבודה זו לא בעיה", אמר מנהל הפאב. יופי, הן גם ככה שיכורות כשאתה פוגש אותן, ציינתי והוא הסכים שזה אכן עוזר. "התחלתי עם מלצריות ולקוחות על ימין ועל שמאל. רק עם בחורה אחת זה התפתח למשהו רציני, היא הייתה מלצרית, בהתחלה חשבתי שהיא תהייה עוד סטוץ אבל אחרי כמה חודשים אפילו עברנו לגור ביחד. היא עזבה את העבודה בפאב ואז החלו הסרטים. היא כל הזמן חפרה לי שהיא לא יכולה לסמוך עלי ושאני לא נמצא בלילות בבית. אתה מבין איזה אבסורד, אני מנהל פאב! זו העבודה שלי. מה את רוצה שאני אעשה? אבל כשאין אמון אז אין קשר". ממש מסכן. ואנחנו שואלים, מתי תקום האגודה לשמירת שמו הטוב של הברמן?
הסדרן והסדרנית: סוף טוב הכול טוב
אימא תמיד אמרה שצריך לסיים בטוב ולכן הסיפור האחרון הוא סיפור קלאסי ויפה ששמעתי מאלכס, בחור חביב שמסיים את התואר שלו באוניברסיטה. "אחרי הצבא הלכתי לעבוד בבית הקולנוע, הייתי סדרן פשוט והיו הרבה עובדים כי זה מתחם ענק של בתי קולנוע. במשמרת הראשונה נתקלתי בבחורה מדהימה, התחלנו לדבר קצת וממש נדלקתי עליה. דאגתי לבקש מאחראי המשמרות שיסדר אותנו באותן משמרות, הוא היה גבר והבין אותי ישר. פעם אחת נכנסו שנינו לראות את הסרט, ככה בחושך חיכיתי לרגע הנכון ושמתי את היד שלי על שלה. למזלי היא זרמה ולא התנגדה, זה יום שאני לא אשכח. בעוד חודשיים אנחנו נהייה חמש שנים יחד".