הדבר הראשון שמרגישים כשנכנסים ל"גלזגו" זה את הסקוטיות האסלית שלו. מסך טלוויזיה עליו מוקרן משחק כדורסל בין מכבי ת"א להפועל ירושלים, מוזיקת היפ הופ ותפריט מלא במנות ששמן מתחיל ב"מק" – כל אלו משדרים את העובדה שלבעלים אין מושג בעיצוב אווירתי, או איך נראה פאב סקוטי. אמנם מבחינת מנות ומשקאות לא חסרים דברים שיובאו הישר מסקוטלנד הרחוקה, אבל אתם בהחלט לא תרגישו כאילו זו פיסה מהצד השני של העולם. זה פאב ירושלמי עם אוכל סקוטי, וזהו – להוסיף מנה בשם "טוסקוטי" רק גורמת למקום להראות אידיוטי.
מצד שני, זה פאב ירושלמי עם תפריט סקוטי די טוב, על פי רוב. הבירות באות מהר ומהברז, ואפשר גם להזמין בירה בכוס ליטר. אם אתם באמת רוצים את המפלצת הזו, תדעו שיש רק כוס אחת, נכון לכתיבת שורות אלו, אז תקוו שהיא לא נמצאת על שולחן אחר. כמובן שאחרי הבירות, נקודת האור הבאה היא במגוון של הוויסקי – וגם במחיר, שעדיין סביר. סך הכל, בזמן שזה לא פאב שבאים אליו כדי להוריד שוטים, אפשר לצאת מהמקום די הפוך בלי לקרוע את הכיס. הבעיה היחידה היא שהתפריט כתוב בפונט כל כך קטן, שעד הדרינק החמישי לא תצליחו לקרוא אותו.
הפאב עצמו די קטן – אין בו מקום ליותר מעשרים איש. יתרון בולט – אין מצב שהברמן מפספס אותנו. חיסרון – מקום. אנחנו הגענו בערב יחסית ריק, אבל כבר אז הרגשנו שהמקום הכי מרווח בפאב היה השירותים – שאגב, היו נקיים בצורה יוצאת דופן. הרגשת הצפיפות לא הספיקה כדי להפריע, וגם לא המוזיקה, שהייתה מגוונת, עברה דרך כמה סוגות שונות ולעולם לא הפריעה לשיחה. מה שכן הפריע הייתה העובדה שישבנו ליד הקיר החיצוני שעשוי מזכוכית בלי איטום טוב, ואפשר היה להרגיש את מזג האוויר בחוץ.
המבקרים האחרים היו בעיקר חבורות מבוגרות – הצד הגבוה של עשרים במיעוט, הרוב שלושים ומעלה. עם כל הצפיפות של הפאב, הוא מאורגן כך שרוב הנוכחים ישבו עם הגב לשאר הקהל, כך שלא מרגישים את האנשים האחרים עד שהם מבקשים שתזיז את הכסא כדי שהם יוכלו לעבור. עם כל זה, הגלזגו הוא פאב מוצלח להגיע אליו עם שניים-שלושה חברים כדי לשבת לדבר על כוס בירה ופיסת בשר בסגנון סקוטי.
גלזגו
שלומצין המלכה 11, ירושלים
שעות פעילות: במוצאי שבת: מ-18:30, א'-ה' מ-18:00 עד מינימום 02:00
מחירים: סבירים. אפשר גם לאכול בלי לרוקן את הכיס
חניה: מרכז העיר, שלומציון – רק בחלומות
פיקאפ: המלצרית