פתאום, בליווי וידאו ארט מרשים, אפקטים של ברקים וסאונד טרק של רעמים, שב לחיים ג'ייקוב כריסטיאן אנדרסון (אבל נקרא לו ג'יי סי מעכשיו, סבבה?) באותה הצורה בה שבו לעולם וויטני יוסטון, טופאק ומייקל ג'קסון, והילגרם את עצמו על בימת ההרצאות של TedX, שקמה במרכז מוזיאון Ny Carlsberg Glyptotek. הוא הביט סביבו וראה את שפע המוזמנים שמילאו את האולם. ישבנו במרכז, כאשר סביבנו עשרות חללים העמוסים באוסף האמנות האקלקטי של הבן של ג'ייקוב, קרל.

170 השעות של חגיגות יום ההולדת ה-170 של קרלסברג יצאו לדרך במילותיו של המייסד, ששיתף את הקהל בפילוסופיית החיים שלו שעזרה לו להקים את אחד ממותגי הבירה הגדולים ביותר בעולם (ואם לאמלק אותה: "הסוד להצלחה הוא לעולם לא להגיד כן ולעולם לא להגיד לא, אלא רק כנראה").

מוזיאון קרלסברג (צילום: יחסי ציבור)
חללים עם פסלים. מוזיאון קרלסברג|צילום: יחסי ציבור

אל תתנו לצניעות שמתחבאת מאחורי המוטו להטעות אתכם, מאחורי המייסד עומדת מלודרמה דנית עסיסית שלא הייתה מביישת את התבורי'ז. האבא ג'ייסי והבן קרל הסתכסכו על רקע עסקי וכתגובה הקים קרל מבשלה וקרא לה "קרלסברג החדשה", מה שהוביל את המבשלה של האב להיקרא "הישנה". שיא הטלנובלה, שנשמעת כמו הפיילוט של "לחיי האהבה", הגיע בסולחה של ג'ייסי וקרל שנערכה מספר שעות בודדות לפני שג'ייסי הלך לעולמו. את קרלסברג המקורית ירשה "קרן קרלסברג" שהקים ג'ייסי ושתי החברות התאחדו ב-1906 לחברה אחת - במבשלה של האב מייצרים עד היום בירות בוטיק על שם האב, והמבשלה של הבן הפכה לאימפריה שאנחנו מכירים היום.

האב, הבן ורוח הקרן

במעבדה שהקים ג'ייסי ב-1875 הצליחו כבר בעשור הראשון להקמתה לבודד שמרים ולשחזר באמצעותם את הטעם של הבירה. מכאן ועד לייצור המוני של בירה הדרך הייתה קצרה ואת המידע הזה חלקה קרלסברג עם העולם - מה שסייע לחברות מתחרות לצאת בייצור המוני גם כן. אסטרטגיה שעל הנייר נראית מטופשת אבל המידע הזה תרם, בדיעבד, לגילוי הפניצילין. בנוסף עלו במעבדה הזאת על הקונספט של ה-PH, עליו מתבססות חברות הקוסמטיקה כיום.

שנה לאחר מכן הקים ג'ייסי את "קרן קרלסברג", שציינה בשנה שעברה 140 שנים להיווסדה בהשקת המותג 1883, בירה שמתגאה בטעם המדויק של קרלסברג המקורית הראשונה. חוץ מלשחק אותה אלוהים, להשיב מתים מהקבר ולהעלות באוב טעמים עתיקים של בירה, בזמנה הפנוי משחקת הקרן תפקיד חשוב בחיים הציבוריים של הדנים ומתפקדת כפילנטרופ כפי שהיה ג'ייסי בחייו והיא תומכת נלהבת של חקר הטבע, מתמטיקה, פילוסופיה וסוציולוגיה. במפגש עם נשיא הקרן, פרופ' פלמינג בסנבחר, הוא סיפר על מחקר מתקדם שנערך בימים אלה ומטרתו צמצום השימוש במים בתהליך יצירת הבירה, ושימוש במים ממוחזרים שיחסכו כמויות אדירות של המשאב החשוב ביותר בעולם.

קרלסברג (צילום: יחסי ציבור)
פוסטרים בכל מקום|צילום: יחסי ציבור

קצת אחרי שהמתים שבו למקום בו הם אמורים להיות, יצאנו לסייר במקום בו כל הקסם מתרחש - מבשלת ג'ייקובסון הצנועה, שמייצרת בעשור האחרון בירות בוטיק על שמו של ג'ייסי. המבשלה החדשה, לעומת זאת, מתרחבת בקצב מסחרר, אפילו בתוך העיר עצמה. כשהגענו למבשלת קרלסברג היה אפשר לראות את השטחים השטוחים המיועדים לבנייה של חלקים נוספים למבשלה. שם גם יושב אוסף בקבוקי הבירה המרשים של החברה, שהוא אוסף בקבוקי הבירה הכי גדול בעולם, נכון להיום. למעלה מ-22 אלף בקבוקים שונים עומדים זה לצד זה גאים - מבקבוק הקרלסברג הראשון, דרך העיצובים השונים של טובורג, שהתמזגה עם קרלסברג, ועד הבקבוקים שנוספו לאחרונה והם בקבוקי המהדורה המוגבלת של קרלסברג לכבוד 170 שנות קיומה.

לכל מאכל קיימת בירה

בערב הגאלה שנערך במבשלה החדשה נחשפתי להרגלי ארוחת הערב הקפדניים של הדנים, ששונים מאוד מתרבות ה"מה זה, בורקס? תביא תביא" עליה גדלתי. לפי הדנים, לכל מנה בארוחה (ל-כ-ל מנה) יש בקבוק בירה אחר שצריך ללוות אותה בדיוק כמו יין, רק שכאן מתאימים את הסוג על פי הטעם ודרגת המרירות.

'קפדנית' תהיה המילה המדויקת לתאר את הארוחה שהוגשה לנו. "תתחיל משמאל החוצה ותתקדם פנימה" ניסו ללמד אותי, אבל איכשהו טבעתי בין מאות סוגי הסכינים והמזלגות שנפרשו לפנינו על השולחן, מבלי להגזים.

המנות כולן היו על טהרת חומרי הגלם של הבירה (כשות, לתת ושמרים) כשלכל מנה הוגשה הבירה המחמיאה לה. בארוחה הזו, שהתפרשה על פני 3 שעות וניכר שהייתה מושקעת ומקורית, נהניתי מהבירות אפילו יותר מאשר מהמנות עצמן.

A post shared by Idan (@idanyosefyamin) on

A post shared by Idan (@idanyosefyamin) on

את קרלסברג אפשר להרגיש כמעט בכל פינה בעיר. בשדה התעופה חיכה לנו פוסטר שהקיף את כל אזור איסוף המזוודות, מוזיאון האמנות של קרלסברג ומשרדי הקרן ממוקמים לצד גני טיבולי, פארק שעשועים קסום שבמרכז העיר. גורד השחקים היחיד בכל העיר הוא מגדל המשרדים הראשיים של קרלסברג, שלצידו עומדת לקום שכונת מגורים חדשה ופארק שעשועים נוסף, הכל בחסות המותג היוקרתי. רחובות העיר עמוסים בברים באותה הצורה בה תל אביב מוצפת בתי קפה, והדנים כל כך אוהבים את הבירה שלהם שלא ראיתי שולחן אחד במהלך כל הטיול שישב בלי כוס בירה קרה. כן, הדנים אוהבים את הבירה שלהם ירוקה והם עד כדי כך נאמנים לה שאפילו הדשא שלהם ירוק. כמה ירוק? פילטר אינסטגרם ירוק.

A post shared by Idan (@idanyosefyamin) on

*הכותב היה אורח של מבשלת קלסברג.