הוא נכנס למשרדי בסערה יחד עם חוקר פרטי. החוקר, אסרטיבי ומרוצה מהתוצאה שהביא ללקוחו, מיד ניגש להקרין לי סרטון במחשב נייד.
הגבר עצר את נשמתו. אלוהים יודע כמה פעמים כבר צפה בסרטון הזה, ועדיין נראה שהמחזה הנגלה לעיניים – בטח של אחרים – קשה לו מאוד.
דרך צג המחשב ניתן היה לראות בבירור אישה וגבר נוסעים ברכב ועוצרים מחוץ למתחם חדרים להשכרה לפי שעות בצפון הארץ. הם החלו להתנשק כבר ברכב, כך שאין באמת ספק לדעת מה עומד לקרות בעוד זמן קצר בתוך החדר. פניו של הגבר שישב לצדי היו נפולות ומבטו מופנה כלפי מטה. הוא התבייש בשבילה, בשביל עצמו.
"מי זה הגבר הזה? אתה מזהה אותו?", אני שואלת. "כן, זה עורך הדין שלי. חשדתי שיש משהו כשהיא החלה ללכת עם הסלולרי לכל מקום, גם למקלחת, והחליפה סיסמה. אבל באמת שלא דמיינתי שזה הוא. הוא יודע עלי הכל, מייצג את החברה שלי במשך שנים, בן בית, בילה איתנו בכמה ערבי ברביקיו. אחלה גבר, או לפחות כך חשבתי".
עניין של אמונה
ייתכן שגם בחלומות הכי גרועים שלך לא האמנת שאשתך תבגוד בך. גם כששמעת סיפורים על אנשים אחרים, אמרת לעצמך "לי זה לא יקרה". והנה, זה קרה.
לא חשוב אם מדובר בטעות חד פעמית או ברומן מתמשך, ברגע הגילוי אתה מרגיש שלחץ הדם שלך עולה – מעצבים או מעלבון - וכל מה שאתה מרגיש הוא שננעצה לך סכין עמוק בלב. אתה מתלבט אם לשתף מישהו מחבריך או להשאיר הכל אצלך בפנים, שלא יידעו חלילה מגודל הבושה.
ברגע זה, אתה רק יודע שזה כאב שורף שעלול לגרום לך לעשות מעשים נחפזים מתוך אמוציות, וזה השלב שבו הכי פחות כדאי לפעול. משבר צריך לנהל, ממש כמו בעסק, ואם ננהל את העסק רק באמוציות ובאימפולסיביות - לא נשיג את התוצאות הרצויות.
לכן, למרות שזה כמעט לא ריאלי, לא הגיוני, ולא ישים, ההמלצה היא לשים את השכל במקום הראשון ולהרגיע את הכאב השורף. זה בדיוק השלב, לפני כל עימות איתה, לשמר את העובדה שאתה יודע על הבגידה והיא לא יודעת שאתה יודע. מדובר בכוח, ודווקא עכשיו, כשאתה פגוע וחלש, אתה חייב לנצל כל נקודת חוזק שתהיה לטובתך.
במקרה כמו זה, אתה נמצא צעד אחד לפניה, מה שאומר כמה דברים: ראשית, גש בהקדם לעורך דין מומחה לענייני משפחה ושמע היטב את הזכויות והחובות שלך. יחד איתו תרקום אסטרטגיית יציאה שתהיה נוחה לך, קודם כל לך, במידה והנישואים לא יצלחו את משבר הבגידה.
שנית, אתה זה שתגיש ראשון את הבקשה ליישוב סכסוך בבית משפט לענייני משפחה או בבית הדין הרבני. מי שמגיש ראשון, זוכה לפי החוק לקבוע את מיקום הדיון. גם אם זה לא ייגמר בהסכם - זכותך להגיש את התביעות שלך איפה שתרצה, ללא קשר למיקום הגשת הבקשה ליישוב סכסוך. ניצחון טריטוריאלי הוא מאוד משמעותי בענייני משפחה, ויכול להשפיע ישירות על סכום המזונות שייפסקו לך.
עשה, ובעיקר אל תעשה
כעת זה הזמן לאסוף ראיות קבילות על הבגידה. ראיות כאלה יהפכו אותה לחלשה במו"מ בפן הפסיכולוגי - דבר שיגרום לא פעם לוויתורים מרחיקי לכת - הכל על מנת שלא תספר לילדים, להורים שלה או לאשתו של המאהב.
דבר אחד אל תעשה: אל תערב בשום אופן את הילדים! ולא, אל תספר להם שאמא שלהם בגדה. לאנשים פגועים יש נטייה "לשרוף" הכל בדרך. הילדים לא אשמים, זה יגרום להם רק נזק, ואז אתה כבר לא הקורבן אלא המקרבן - והכעס יופנה כלפיך.
כאמור, משבר צריך לנהל. פעל בחוכמה, ואז אולי תהיה מספיק רגוע מכך שאתה מוגן מפני מה שעתיד לבוא, ואז אולי תוכל לבחון ברוגע אם יש מקום לסלוח וללכת לטיפול יחד, ומה החלק שלך במשבר הזה.
כידוע, אם החלטת לתת צ'אנס נוסף - דע שבגידה היא תופעת לוואי, סימפטום, וצריך לטפל בבעיה מהשורש.
אגב, בגידה היום היא לא עילת גירושים, לא בעידן שלנו. שווה לשקול הכל לפני שמפרקים. אבל אם כבר החלטת לפרק - לפחות תעשה את זה נכון.
הכותבת היא מומחית לדיני משפחה, בעלת משרד בתחום ברמת גן