קרה לכם פעם ששכחו אתכם בבית? אנחנו מקווים מאוד שלא, אבל לילד אחד בשם קווין מקאליסטר זה קרה! בשנת 1990 יצא בבתי הקולנוע סרט אמריקאי בשם "שכחו אותי בבית" שהפך ללהיט ענקי, ובמרכזו עמד ילד אחד בשם קווין (אותו שיחק שחקן חמוד בשם מקולי קולקין) שמוצא את עצמו לבד בבית אחרי שההורים שלו יצאו לחופשה בחו"ל ושכחו אותו. הילד נאלץ להתמודד עם חיי היומיום ואפילו עם גנבים הפורצים לבית והופך לגיבור.
האח שנשאר
כעת, 21 שנים אחרי הסרט, עולה לבמות בחנוכה הצגה המבוססת על העלילה של "שכחו אותי בבית". בהצגה "הצילו! שכחו אותי בבית" מופיעים כוכבים רבים, ביניהם אורנה דץ, מיקי קם, יעקב כהן, אודי גוטשלק ואביעד בנטוב שמגלמים את הגנבים, טל מוסרי שמגלם את האח הבכור, רוני דואני ודון לני גבאי שמגלמות את האחיות ויון תומרקין, שמגלם את קולין, אותו שוכחים בבית. תפסנו לשיחה את האחים טל מוסרי ורוני דואני כדי שיספרו לנו על ההצגה!
ספרו לנו קצת על הדמויות שלכם ועל ההצגה.
טל: "אני מגלם את האח הבכור במשפחת בראון המצחיקה. אני תמיד מתעלל בקולין, הלא הוא יון תומרקין, וכולם למעשה רבים איתו. המשפחה יוצאת לחו"ל ואחרי כל הבלגן של אריזת המזוודות, אנחנו עולים למטוס ומבינים ששכחנו דבר אחד - את קולין. בהתחלה קולין מפחד מאוד להיות לבד בבית עד שהוא מבין שהוא יכול לעשות בעצם מה שבא לו, לישון מתי שמתחשק לו ולאכול מה שהוא רוצה. הכל טוב ויפה עד שלבית נכנסים שלושה גנבים שפורצים לבית משום שהם חושבים שאין שם אף אחד. קולין מתמודד עם הגנבים בצורה מציקה ומשעשעת ומציל את המצב".
איך היה לעבוד עם שאר השחקנים?
טל: "עבדתי עם רוני, דון, יון, אודי ואביעד כך שאני מכיר את כולם כמעט. הייתה אווירה נעימה במהלך החזרות ואנחנו מקווים שגם הקהל ייהנה כמו שאנחנו נהנו לעבוד עליה".
רוני: "גם אני עבדתי עם רבים מהשחקנים עוד לפני ההצגה. היו הרבה רגעים מצחיקים במהלך החזרות. יש הרבה סצינות שאודי הצחיק אותנו במהלכן ואורנה דץ, שמגלמת את האמא, תמיד צעקה עלינו וזה היה משעשע מאוד".
חופשי זה לגמרי לבד
עכשיו טל ורוני מבוגרים יחסית, ואותנו עניין לדעת הם חשבו על הסרט כשצפו בו לראשונה. "אני זוכר שקינאתי מאוד בשחקן שגילם את קווין", מודה טל. "חשבתי שבטח כיף לו שהוא משחק, שהוא נלחם בפורצים ושכל הבית רק שלו. אני זוכר שצחקתי מאוד כשצפיתי בסרט בקולנוע, ועכשיו זה כיף גדול להשתתף בהצגה".
גם רוני נהנתה מאוד מהסרט: "זה היה קסום מבחינתי. חשבתי שהילד חתיך והייתי די דלוקה עליו. אני זוכרת שצחקתי מאוד בסצינה שבה הגנבים נתקלים במגהץ הרותח. בגלל הסרט הייתה לי תקופה שפחדתי מאוד מהשעה 21:00, כי בשעה הזאת הגנבים פרצו לבית, ואני זוכרת כשהשעה 21:00 הגיעה תמיד חששתי שזה סימן רע. אבל התגברתי על זה".
קרה לכם שנשארתם לבד בבית?
רוני: "לא יצא לי כל כך להישאר לבד. אחותי הגדולה תמיד עשתה לי בייביסיטר כך שתמיד היינו יחד. פעמים רבות גם בת דודה שלי הייתה מגיעה והיינו צופות יחד בסרטים ועושות מסיבת פיג'מות".
טל: "לי דווקא יצא לי להישאר לבד בבית. בהתחלה זה מפחיד, שומעים כל מיני רעשים, אבל אחרי זמן מה אתה מבין שזה כיף, שאין אף אחד שיציק לך ושכל הבית לרשותך. גם היום אני נהנה להישאר לבד בבית ורק מקווה שההורים לא ישכחו את הילדים שלהם בבית כשהם הולכים לראות את ההצגה".
הצגה וסופגנייה
עכשיו כשחג חנוכה מתקרב עונת ההצגות מתחילה. בדקנו אם גם טל ורוני נהגו לצפות בהצגות כשהיו קטנים.
"נהגתי ללכת להרבה הצגות, ולצפות בספטיגלים ופסטיבלים", נזכר טל. "חנוכה זה חג לילדים וחג ההצגות. בחנוכה ההצגות מושקעות יותר ויש יותר אפקטים. גם בהצגה שלנו יש אפקטים, כמו למשל מכונית סילון שנוסעת על הבמה ועשן מיוחד שמתפזר לכל עבר". "אני זוכרת שהלכתי עם המשפחה להצגות בראשון לציון", מספרת רוני. "ראיתי כמה פסטיגלים שבהם אחותי כיכבה. זה היה כיף מאוד".
אז אם כבר מדברים על חנוכה, איזו סופגנייה אתם מעדיפים?
טל: "אני אוהב את הקלאסית - עם ריבה."
רוני: "האמת שאני לא משתגעת על סופגניות, אבל אם כבר אז אני מעדיפה סופגנייה עם ריבת תות ורק לפעמים אני מתפרעת עם ריבת חלב".
ולסיום, איזה נס חנוכה אתם מאחלים לעצמכם?
טל: "שהקהל יגיע להצגה ויהנה, שנשמע הרבה מחיאות כפיים ושההצגה תמשיך כל השנה".
רוני: "אני לא צריכה ניסים. אני רק צריכה שהדברים יישארו טובים כמו שהם. שאמשיך להיות עסוקה בהופעות, בהצגות ובערוץ הילדים ושנהנה ב"שכחו אותי בבית"!.
>>את הכתבה המלאה תוכלו לקרוא בגיליון השבוע של "מעריב לילדים"