שלום רות,
אני לומד בכיתה ג' ואני תלמיד מצטיין, ויש לי חברה טובה מאוד כבר המון זמן וגם היא מצטיינת. בתקופה האחרונה התחלתי להתאהב בה ונדמה לי שגם היא בי. אני מפחד כי אני לא יודע מה לעשות. האם להשאיר את עצמי אדיש לקשר האהבה, או לומר לה שאני מחבב אותה? למרות שככה גם הכיתה לועגת לנו וקוראים לנו בשמות כמו “זוג יונים", ולמרות שגם אם אני מחבב אותה זה מעליב ומציק.
בבקשה עני לי,
בן שמונה
שלום לך,
את התשובה אליך אתחיל מהסוף: הנך ילד חכם, נבון ומצטיין. תחשוב איתי, האם תוותר או תפגע בקשר ובסיכוי לאהבה בגלל הסביבה? האם אתה מזיק לאותם ילדים כשאתה מאוהב וחברתך אוהבת אותך? נראה לי שלא, והרושם שלי הוא שייתכן שהם מקנאים בכם שמצאתם אהבה בגילכם, דבר שכולם, ואדגיש כולם, היו רוצים לחוות.
השאלה הראשונה שלך מבלבלת קצת מאחר שאתה מציין שאתה והילדה המצטיינת השנייה “חברים" כבר זמן רב ולמרות שפיתחת רגש של התאהבות כלפיה אתה תוהה “האם להישאר אדיש". האם אתה מסוגל לכך, להחליט שאינך אוהב ואינך מרגיש, ובהמשך אכן לא להרגיש? אם כן, אני שמחה שפנית אליי, לא בגלל קשר האהבה שלך אלא בקשר לעצמך.
הרגשות שאתה חש חשובים לא פחות ואולי אף יותר מכישוריך השכליים, ואני מקווה שתזכור משפט זה כל חייך. אפשר שתתנכר לרגש, אולם אז אתה תתחיל להתרחק מ"לחיות את עצמך" האמיתי ולחיות רק חלק ממך. נוסיף לכך את ההשפעה של הלעג הסביבתי, הרי שאם תיכנע לו אני תוהה מה ייוותר מהאישיות המיוחדת והייחודית שלך שמסמנת שאכן הנך נבון אבל גם רגיש, פגיע, אוהב.
הצעתי היא שתמשיך לדבוק במה שאתה באמת ולשוחח עם חברתך בנוגע לרגש שלך כלפיה. היה והיא חשה כמוך זה יהיה נפלא לשניכם, ובקשר לסביבה יתברר לך שככל ש"תשדר" פחד הם ייטפלו אליך ויקניטו אותך, אבל אם אתה תהיה “אתה", חזק ואמיתי, גם הלעג יתפוגג וייעלם. בהצלחה!
רות אנגל אלדר היא ד"ר לפסיכולוגיה וחינוך מיוחד
יש לכם שאלה לרות? שלחו לכתובת האי מייל: yeladim@maariv.co.il עם הנושא "בעיה"
>> את המדור המלא וכתבות נוספות של "מעריב לילדים" תוכלו לקרוא בגיליון השבוע. רוצים להצטרף לחודש היכרות?
>> במדור הקודם: אנחנו כבר לא חברות והיא מרכלת עליי