יצא לכם פעם לטייל בשביל החלב, לצעוד ברחוב 1237 או ללכת לאיבוד בין סמטת פלוני לסמטת אלמוני? סימן שאתם בתל אביב! עליתם פעם במעלה רחוב הלני המלכה, עשיתם ריצה ברחוב דור ודור ודורשיו, עצרתם לשתות מים ברחוב מחלקי המים? אתם כנראה בירושלים!
ארצנו הקטנטונת שופעת ברחובות עם שמות מקוריים. לכבוד יום העצמאות אספנו עבורכם את הרחובות עם השמות הכי מעניינים ומוזרים בארץ. מרחוב לאן ועד לרחוב סומסום (זאת אומרת, שומשום).
סמטה אלמונית וסמטה פלונית – תל אביב
אולי שתיים מן הסמטאות עם הסיפור הכי מעניין בארץ. לאחר שיהודי אחד בשם מאיר שפירא רכש קרקעות באיזור תל אביב, הוא בנה בית בין שתי הסמטאות וריצף אותן. מכיוון שטרם היה לסמטאות שם, הוא החליט שבעקבות תרומות ייקראו הסמטאות על שמו ואף תלה באחת הסמטאות את השלט "מאיר שפירא".
ראש העיר דאז, מאיר דיזינגוף לא כל כך אהב את היזמות הפרטית של שפירא וזימן אותו לפגישה. לאחר שעלו מספר "אי הסכמות" בין השניים, ראש העיר החליט לקרוא לסמטאות על שמו של אף אחד, ועל כן סמטה אלמונית וסמטה פלונית.
שביל החלב – תל אביב
במובן מסוים, כולנו בכל רגע נתון מטיילים על שביל החלב. הגלקסיה בה נמצאת מערכת השמש שלנו נקראת "שביל החלב", אבל לא זו בדיוק הייתה הכוונה כשתבעו רחוב בשם זה בתל אביב. עד שנות ה-50 הייתה שכונת נחלת יצחק מלאה במחלבות וברפתות רבות שסיפקו חלב לכל העיר.
אך כשעבר חוק על איסור גידול פרות בישובים עירוניים נאלצו התושבים לסגור את הרפתות. כדי לזכור את ה"מו" ו"מווו" של השכונה החליטו לקרוא לרחוב "שביל החלב".
רחוב מחלקי המים - ירושלים
את המים שלנו אנחנו מעדיפים בטעם תפוח, אם אין אז ענבים בבקשה או לפחות תמי 4, אך בימי מלחמת העצמאות לא רק שהמים לא באו עם טעמים, אלא שהם אפילו לא באו מהברז.
כך שאם חשקה נפשכם בטיפה קרירה כדי להרטיב את הגרון הייתם צריכים לחכות לעזרתם של מחלקי המים. על שמם של אותם מחלקי מים בעת המצור על ירושלים במלחמת השחרור נקרא הרחוב.
1237 – תל אביב
בשנת 1237 פלשו המונגולים בראשות באטו ח'אן לרוסיה ומוחאמד איבן אל-חאמאר העביר את בירתו לגרנדה, אבל אין לזה שום קשר לשם הרחוב. 1237 הוא פשוט מספר סידורי המהווה שם זמני לרחוב, עד שוועדת השמות העירונית תמצא לו שם קבוע.
צונזר – תל אביב
לא, אין שום דבר בעייתי בשם הרחוב ומעולם לא הייתה שם סיבה לצנזר אותו. זה פשוט שלמשורר העממי שכתב בעיקר ביידיש, וגם קצת בעברית, את השירים "השושנה" ו"המחרשה" – קראו אליקים צונזר.
הלני המלכה – ירושלים
את אסתר המלכה אתם וודאי מכירים וגם על אליזבט יש מצב ששמעתם, אך אם "הלני המלכה" נשמע לכם מעט מוזר דעו שבמקור שם הרחוב היה מליסנדרה המלכה.
שמו של הרחוב מהתקופה שבה הבריטים היו בשלטון והוא ניתן לו על שמה של מלכה נוצרייה, כך שבשנת 1948 החליטו במועצת העיר לשנות את שם הרחוב ל"הלני המלכה" - מלכה יהודית שתרמה לבניית בית המקדש השני.
התעודה האדומה – תל אביב
תעודת זהות של אזרח ישראלי באה בצבע כחול, אבל כשהתורכים שלטו בארץ, הכינו קפה ואכלו כאן רחת לוקום, לרוב התעודות היו בצבע אדום. "התעודה האדומה" הוא כינוי לתעודה שניתנה למי שירד מאוניה בנמל יפו.
דור דור ודורשיו - ירושלים
אנחנו לא בטוחים אם מדובר בדור תש"ח, דור ה-X או דור הפייסבוק. מה שאנחנו כן יודעים זה ששם הרחוב ניתן לו כשמו של ספר פרי עטו של הרב אייזיק הירש וויס, רב וחוקר תולדות התורה.
לאן – תל אביב
לאן, אתם שואלים? לשתי סמטאות ללא מוצא בשם לאן א' ולאן ב', שקיבלו את שמן כשמה של יצירתו המרכזית של מרדכי זאב פיארברג המבטאת את הבלבול שלו ושל בני דורו בימיה הראשונים של התנועה הציונית.
רחוב שומשום – אבן יהודה
כן, הפעם באמת מדובר בבדיחה, ועוד אחת כזו שתפסה. בימים בהם הישוב אבן יהודה התרחב נבנה בו רחוב חדש ובו רק בית אחד. עמיצור חיימובסקי ראש המועצה של ישוב בין השנים 1983 – 1989 החליט לתת לבעליו של אותו בית לבחור את שם הרחוב, בתנאי שיהיה מעולם החי והצומח.
הרי ארטן, בעליו של הבית, היה צייר ופסל והחליט לתת שם אמנותי ומשעשע לרחוב שלו, "רחוב שומשום". חיימובסקי לא ממש התנגד. אחרי הכל, שומשום הוא באמת סוג של צמח. הבעיה היחידה עם שם הרחוב היא שבכל פעם שמתקינים בו שלט חדש, מישהו ממהר להוריד אותו ולקחת הביתה.
*תודה לדוברות עיריית תל אביב, דוברות עיריית ירושלים ודוברות עיריית אבן יהודה
>> מישל כהן ושי המבר שרים לתותחנים
>> זכו בפרס הכי כחול-לבן בתחרות מיוחדת ליום העצמאות: סט מהמם של הדרדסים!