עומר עוזיאל הוא הקפטן של כיתה ו' מאשדוד ורוני היא הקפטנית של כיתה ה' ממודיעין. שניהם מאוד מתרגשים לקראת התחרות האחרונה והגורלית ביותר שהולכת להתנהל בין הכיתות שלהם היום בשעה 15:00 בערוץ הילדים. אחרי כל הדרך הארוכה שעברו הכיתות, נותר להן קרב אחרון בדרך אל הפרס הגדול - חופשה חלומית לכל הכיתה בבודפשט.
איך אתם והכיתות שלכם מתכוננים לגמר היום?
רוני: "נפגשנו בתחילת השבוע כדי לעשות כיף ביחד וגם להכין שלטי עידוד, להתכונן על המשימות ולשאול את יובל שאלות ידע על הונגריה. אנחנו מקווים לנצח. אנחנו ממש מתרגשים, חושבים על זה כל הזמן ומדברים על זה בכל פעם שנפגשים".
עומר: "ראשית, היינו עסוקים בבניית פסל ממוחזר מבקבוקי פלסטיק. הבנייה דרשה מאיתנו תכנון וביצוע משותף של כל ילדי הכיתה. כולם התגייסו, אספו בקבוקים וגילו אחריות כיתתית. אני חושב שהצלחנו לבנות פסל שישקף את היחד שלנו ככיתה. עכשיו אנחנו עסוקים בבחירת הילדים לביצוע המשימות בגמר. ההחלטה על מי שיבצע היא החלטה משותפת של כל הילדים ואנחנו משתדלים שכמה שיותר ילדים שונים יקחו חלק במשימות. אנחנו נפגשים בפארק ומתאמנים על המשימות. אנחנו מאוד רוצים לנצח".
זה תפקיד רציני להיות קפטן ולהוביל כיתה שלמה. אפילו יותר רציני מלהיות המורה המחנכת...
רוני: "הכיתה בחרה בי בצורה דמוקרטית להיות הקפטנית. התפקיד הזה דורש ממני להיות בשליטה כל הזמן ולייצג את הכיתה שלי בכבוד. הרבה פעמים התפקיד דורש ממני להוביל את הכיתה ואם יש מחסור במפתחות לקחת את עצמי בידיים ולהוביל את הכיתה שלי לניצחון. בכל תוכנית התפקיד הזה דורש ממני לאסוף את כוחותיי מחדש ולתת את המקסימום שאני יכולה".
עומר: "להיות קפטן זה בהחלט תפקיד מחייב. כשקיבלנו את הבשורה המשמחת שהכיתה שלנו תשתתף בתוכנית את ההחלטה על הקפטן ביצענו בדרך דמוקרטית. ערכנו הצבעה סודית שבסופה נשארו ארבעה מועמדים. כל אחד מהארבעה היה צריך לשכנע את ילדי הכיתה מדוע הוא ראוי להיות קפטן. בהצבעה השנייה אני נבחרתי. תפקיד הקפטן דורש ממני אחריות גדולה כי המשימה שלי היא מאוד משמעותית. בנוסף, אני צריך לדאוג שכל המשתתפים ירגישו בטוחים גם אם הם יפסידו במשימה. אני חושב שלכל הילדים יש משימה חשובה ביותר והיא לעודד ולפרגן, גם אם מפסידים".
מה המשימה שהכי אהבתם? ומה המשימה שהייתה לכם הכי קשה?
רוני: "המשימה שהכי אהבתי היא המשימה שהייתה לי בשמינית הגמר בגלל שצריך קורדינאציה ומהירות ולדעתי אני טובה בזה. המשימה שהייתה לי הכי קשה היא המשימה שהייתה ברבע גמר מכיוון שלא הצלחתי לדייק בזריקות לסלים".
עומר: "המשימה שהכי אהבתי היא המשימה שדרשה לרוקן את בקבוקי הפלסטיק מהנוזל ולקלוע אותם למחזורית. המשימה הזו היתה מועדפת עליי כי אני משחק כדורסל ומאוד נהנתי מקליעת הבקבוקים לסל. המשימה שהיתה קשה עבורי היא ההליכה על משטח משומן. במשימה זו היה צריך לשמור על שיווי משקל בזמן ההליכה על משטח מחליק. מצד אחד אתה רוצה למהר בהליכה כדי לנצח ומצד שני אתה יודע שאם תלך מהר אתה עשוי להלחיק ולהתעכב. לכן היה צורך לשמור על איזון וזה היה לא פשוט".
למה לכיתה שלכם מגיע לזכות?
רוני: "לכיתה שלנו מגיע לזכות כי אנחנו כיתה מאוחדת. ואם מישהו במשבר, ישר מעודדים אותו או אם מישהו לא מצליח, מקבלים אותו יפה. והכי חשוב, שהשתדלנו כל התקופה הזאת לשמור על מצב רוח טוב וחברות טובה בין כולנו. ואפילו שהופענו בטלוויזיה, לא היינו שחצנים ולא חשבנו את עצמנו. מהרגע הראשון שרצינו להתקבל לששטוס, בנינו ביחד את כל השלבים, החלטנו ביחד על הקליפ, נפגשנו אחרי שעות הלימודים ועשינו את הכל בכוחות עצמנו".
עומר: "מגיע לכיתה שלי לזכות כי אנחנו כיתה מאוד מגובשת. את כל הדרך אל הגמר עשינו ביחד. התייעצנו, בחרנו והגענו למשימות מאוחדים. לאורך כל התוכניות הקפדנו, מעבר לאיסוף מספר מפתחות גדול ביותר, לעודד אחד את השני, לתמוך ולעזור במקרה של הפסד וכמובן להתנהג על פי החוקים והכללים. גם בדרך מאשדוד להרצליה, כשהיינו באוטובוס, דאגנו להעלות את המוטיבציה לניצחון וכמובן לשמור על כבוד למתחרים שלנו".
אם תזכו, מה אתם מתכננים לעשות בבודפשט? יש משהו כיתתי מיוחד שחשבתם עליו?
רוני: "אנחנו כבר חולמים על פארק המים אקווה ווטר, שהוא אחד מפארקי המים הגדולים באירופה וגם על האוטובוס המוזר שהופך לרחפת ושטים בו על הדנובה. חשבנו שאפשר לערוך מסיבת כיתה בשייט על הדנובה".
עומר: "טרם חשבנו מה לעשות בבודפשט. אני חושב שקודם צריך לנצח ורק אחר כך להתחיל לתכנן תיכנונים. מה שבטוח הוא שאם נזכה , אנחנו נידאג לעשות משהו כיתתי מיוחד שאותו נזכור כחוויה משמעותית כי הרי שנה הבאה אנו עולים לחטיבה ולא נישאר כיתה אחת".
>> צפו: איך סופרמן ובאטמן היו נראים בגיל הזהב?
>> מחלקים לכם מדי שבוע כניסה משפחתית לפארק המים "שפיים"