היפופוטם (צילום: דני לרדו, טבע הדברים)
צילום: דני לרדו, טבע הדברים

איך אנחנו באים לעולם?

כִּמעט כּל תינוק שֶנולד חוטֵף הֶלם בַּשנייה הרִאשונה שֶהוּא יוצֵא לַאוויר העולם. בָּרחם הוּא צף בּעולם שקט, ללא צורך לאכול, לִשתות, ואפילוּ לִנשום, וּפִתאום, טראח. בשנייה אַחת הוּא יוצֵא לָאוויר העולם, ואם הוּא לא יתחיל לִנשום מיד – הוּא פָּשוּט ימות. חֵלק מֵהקטנים נופלים מִגובה של מטר וחֵצִי, ואפילוּ יותֵר (העגלים של הג'ירָפה), אחֵרים נולדים כּל כּך כּבדים, שכּשֶהֵם יוצאים הֵם נופלים לקרקע וחוטפים חבטה, ולִפעמים קָשֶה לָהם לקוּם (כּמו הפּילים). יש כּאֵלֶה שכּשֶהֵם בּוקעים מֵהבֵּיצים הם חַייבים לטפֵּס מהחול, כְּדֵי לצֵאת החוּצה לָאוויר, ואז לרוּץ בּכל הכּוחַ לַים, לִפנֵי שֶמישהוּ יִתפּוס אותם בַּמקור ויביא אותם לְמאכל לַגוזלים שלו (כּמו צבי הַים)... גם בְּנֵי האדם יוצאים לַאוויר העולם וּמיד חַייבים לִנשום, וּלהשמיעַ צִווחות בּכי, שֶאם לא כּן, האחות המיילֶדת תחשוב שֶמשהוּ לא בְּסֵדר ותיתֵן לָהם מכָּה בַּישבן, כּאילוּ היא לא למדה שֶאסוּר להרבּיץ לילדים...

אֲבָל יש גם בּני מזל שֶאימא דואֶגת לָהם לִיציאה קלה לַאוויר העולם... לא בצורה פִּתאומית, לא בנפילה, אלא בגלישה החוצה אל תוך המַים, ואז – לאט לאט הם צפים ומרימים את הראש מעל פְּנֵי המַים, ושם אף אֶחד לא מֵעֵז לגעת בָּהם, כּי מי יִרצֶה להִתעסֵק עם אימא שֶשוקֶלת ארבע טונות, שֶיכולה לִפעור לועַ ענקי, עם שינַיים באורך של יד...

כּשֶרוצים לומר על מישהוּ שֶהוּא מגוּשם, גס רוּחַ ואוּלי טיפֵּש, אומרים עלָיו שֶהוּא בּהמה...אבל להיפּופּוטם, שֶהוּא בּהמה שֶנִקרֵאת בתנ"ך "בְּהֵמות", בִּכלל לא מַתאים אף אֶחד מִשְמות הגנאי האֵלֶה; אף על פי שֶהוּא כבד כּמו מַשׂאית - הוּא יכול לרוּץ מהֵר יותֵר מֵהאדם המהיר בּיותֵר. ובכל זאת, ההיפּופּוטמים מַעדיפים לִרבּוץ כּל היום בַּמַים. הייתם מאמינים שֶהיפופוטם שמִשקלו בַּיבשה ארבע טונות, שוקל בַּמים כ- 40 קילוגרם בּלבד?

אֵיך זה קורֶה? ההיפּופּוטם כָּבֵד רק במעט מִמִשקל המַים שֶהוּא דוחֵף כּשֶהוּא נִכנס לַמַים, ולכֵן הוּא כִּמעט צף על פְּנֵי המַים, וּככזֶה גָדול וקל - הוּא הופֵך לשׂחיין מצוּין, והוּא אפילוּ צולֵל... וּמפני שֶיֵש לו רֵיאות כּל כּך גדוֹלות, והוּא רגיל לִצלול, הוּא יכול לִשהות מתַחת לַמַים שש דקוֹת מבּלי לִנשום.

איך אנחנו חיים?

ההיפּופּוטמים חַיים לצדם של תנינים, וּבכל זאת התנינים לא מֵעזים לגַעת בָּהם. פָּשוּט התנינים למדוּ שֶלא כּדאי לָהם להתעסק אִתם, כּי הם הרְבֵּה יותֵר חזקים. ההיפּופּוטמים אמנם יכולים לִפתוחַ לועַ ענק, ונִראה כּאילוּ הֵם יכולים לִבלועַ צְבִי בביס אֶחד... אולם ההיפּופּוטמים הם בִּכלל אוכְלֵי עֵשׂב, ולכֵן הם צריכים לצֵאת מֵהמַים כּדֵי לאכול. אֲבָל מי בִּכלל רוצֶה לצֵאת החוּצה מֵהמַים בַּיום, כּשֶכָּל כּך חם בַּחוּץ, וּבַמַים כּל כּך קָריר ונעים, וּבִמיוּחד בּאַפרִיקָה? ההיפּופּוטם? - לא.

ההיפּופּוטם מַעדיף לצֵאת מֵהמַים בַּלַילה, כּשֶקָריר יותֵר, ואז הוּא יכול להִסתובֵב ולאכול כּמה שֶבּא לו, והוּא אפילוּ לא מפחֵד להִתרחֵק מֵהמַים. הוּא גָדול וחזק, ואף אֶחד לא יִרצֶה להִתעסֵק אתו, וגם כאשר לביאות ואפילוּ אריות מנסים לִתקוף אותו, השינַיים שלהם לא מצליחות לחדור מִבּעד לעור הֶעָבֶה והֶחזק שלו. זה לא שֶהֵם לא ניסוּ; הם ניסוּ, אֲבָל לא ממש הִצליחוּ... עובי העור של ההיפּופּוטם בּגבּו, שָם מנסים הארָיות לִנעוץ שינַיים, הוא יותֵר מֵחמישה סנטימטרים (כּמו חָמֵש פּרוּסות לֶחם זו על זו).

לִפעמים קורֶה שֶהיפּופּוטם מִתרחֵק בּלַילה מֵהאגם או הנהר שבו הוּא נוהֵג לִרבּוץ, ואז הוּא צריך ללֶכת בַּיום, כּשהשֶמש קופַחַת על גוּפו, וכיוון שהעור שלו כֵּהֶה, הוא סופֵג חום... אֲבָל אל תִדאגוּ לו, גם לַבּעָיה הזאת נמצא פִּתרון יעיל. לַהיפּופּוטם אֵין מערֶכת הזעה כּמו שֶיֵש לִבְנֵי האדם, שפּולֶטת זיעה אשר מַרטיבה את הגוּף ומצננת אותו. הַרְבֵּה שנים חשבוּ החוקרים שֶאם היפופוטם נִמצא בַּשֶמֶש הַרְבֵּה זמן העור שלו יכול להִתייבֵּש וּלהיסדֵק, או אפילוּ להיצרֵב עַד כּדֵי כּוויות (כּמו בְּנֵי אדם).

אֲבָל לַהיפּופּוטם יש מערֶכת קֵירוּר לא פּחות טוֹבה מִשלנוּ. כּאשר הוּא נִמצא בּשֶמֶש העור שלו פּולֵט שומן מיוּחד שֶמֵגֵן עלָיו מִפּנֵי השֶמֶש (כּמו קרם השיזוּף שלנוּ, ואפילו טוֹב יותר). כשההיפּופּוטם נִמצא זמן רב בַּשֶמֶש, השֶמן הַזֶה הופֵך אֶת צבע העור שלו לְוורוד, וורוד קוֹלט פָּחות חוֹם מֵהצבע הכֵּהֶה, בִּמיוּחד בַּמקומות הרגישים כּמו הפָּנים, הצוואר והבֶּטן.

היפופוטם (צילום: דני לרדו, טבע הדברים)
צילום: דני לרדו, טבע הדברים

למי אנחנו דומים מבחינה גנטית?

לכל בַּעלי החַיים בַּטבע יש מִינִים שֶקרובים אלֵיהם מִבּחינה גֶנטית, כּלומר – שהחוקרים מצאוּ שֶפַּעם, לִפנֵי מיליונֵי שנים, היוּ לָהם אותם הורים. כּך מצאוּ שֶקְרוב המִשפָּחה של הפּיל הוּא דווקא - שְפן הסלע... החוקרים שֶניסוּ לִלמוד מי בַּעל החַיים הקרוב בּיותֵר לַהיפּופּוטם הוּפתעוּ לגלות שֶבְּעֶצם קְרוב המִשפָּחה הגֶנטי שֶהכי קָרוב אלָיו, הוּא דווקא הלווייתן. וּכשֶחקרוּ בּאמצעוּת מאוּבּנים, מצאוּ שֶבֶּעבר הָיה לָהם אב קדמון אֶחד.

החוקרים מצאוּ שֶללווייתן ולַהיפּופּוטם יש הרְבֵּה מאוד דברים משותפים. שנֵיהם פולטים אוויר בלַחץ וּמַעלים סילון מַים - הלווייתן מֵהפתח שֶנִמצא מעל ראשו, וההיפּופּוטם מֵהנחירַיים שלו, שֶנִמצאים בחֵלק הקִדמי העליון של ראשו. גם פֶּתח האוויר של הלווייתן נִסגר בּאופֶן אוטומָטי כּשֶהוּא צולֵל, כּמו הנחירַיים של ההיפּופּוטם. הם מצאוּ שללווייתנים יש עדַיין שׂרידֵי רגלַיים בּדיוּק בִּמְקום שֶשָם יוצאות רגלָיו של ההיפּופּוטם. שנֵיהם יולדים את הוולדות יָשר לַמַים, וּבְעֶצם, מֵאַחַר שהלווייתן נֶחשב לבַעל חַיים חכם מאוד, שֶגודל המוחַ שלו עולֶה אפילוּ על זה של האדם – זוהי מחמאה גדולה לַהיפּופּוטם.

ההיפּופּוטם ממש לא נִראה תוקפן כּשֶהוּא שוכֵב לו בּשֶקט בַּמַים. אבל ההיפּופּוטמים הרגוּ עַד היום יותֵר בְּנֵי אדם מִכּל יונֵק אחֵר בָּעולם (אֲבָל לא יותֵר מֵהַיתוּשים, לְמשל, שֶהרגוּ עַד היום יותֵר בְּנֵי אדם מִכּל בּעלֵי החַיים גם יַחד, בּאמצעוּת העקיצות שלהם שֶמַעבירות מחלות כּמו המלריה שֶהרגה מֵאות אלְפֵי בְּנֵי אדם בָּעולם).

היפופוטם (צילום: דני לרדו, טבע הדברים)
צילום: דני לרדו, טבע הדברים

ההיפופוטמים חַיים בּעדרים של 10-20 פּרטים, שֶמוּנהגים על יְדֵי זָכר בָּכיר. מחוּץ לַמַים הם מסמנים את הנחלות בּאמצעוּת התזת שֶתן על גזעים, או על יְדֵי מריחת סימנֵי רֵיחַ על ענפים ועל עצמים בּולטים בַּשטח. ההיפּופּוטם הַשַליט מסמֵן את נחלָתו על יְדֵי הפרשת צואה וּפיזוּרהּ בַּמַים בּאמצעוּת הזנב. כּשֶהוּא בָּאגם זה יעיל, אֲבָל מה קורֶה כּשהוּא בּנהר שהמַים שלו זורמים כּל הזמן? זה לא ממש אִכפּת לו, כּי הוּא את שלו עשׂה. ּמִי שֶמֵעֵז לעבור בַּנחלה שלו בִּתקוּפת הַייחוּם, סיכּוּי סביר שההיפּופּוטם יִסתעֵר עלָיו, וגם אם הפּולֵש יושֵב בַּסירה, אם הוּא לא יַספּיק לִברוחַ - ההיפּופּוטם יִתקוף, יפוצֵץ את הַסירה אם היא מגוּמי, ויהפוך אותהּ אם לא. ההיפּופּוטם חַי 40-50 שנה, וּברוב המִקרים הוּא מַעביר את כּל חַיָיו בּאותו אֵזור. אז בפַעם הבאה שֶאַתֶם פּוגשים אֶחד – היזהרוּ ממנוּ, כּי הוּא מסוּכּן.

 

>>לאתר טבע הדברים