הדיירים: הורים בשנות ה-30 לחייהם. האם עורכת דין והאב עצמאי. וארבעה ילדים בגילאי שנה עד 13.
הבית ממוקם בהרחבה של הקיבוץ. המשפחה, שתמיד על חלמה על בית פטי, קנתה אותו כשרק השלד שלו היה בנוי והחליטה לשפץ אותו מחדש.
משך השיפוץ: כשנה.
עלות השיפוץ: כ-700000 שקל. העלות כוללת שבירת קירות, הקמת תשתיות ביוב, מים וחשמל חדשות, תריסי אור מאלומיניום, מיזוג של כל חלקי הבית, מטבח חדש וריהוט. בעצם, השיפוץ כלל הכל מלבד רכישת מוצרי חשמל.
החזון: תהליך העיצוב כלל התייחסות מלאה לחלל הבית כמכלול אחד כשכל איזור קיבל עיצוב קפדני אשר עונה על הצרכים המשפחתיים ועל אורח החיים האינטנסיבי של המשפחה. היה חשוב להורים שכל ילד יקבל פינה בבית וגם שהם עצמם יוכלו ליהנות מפרטיות מלאה.
דלתות לבנות ואח בכניסה
על אף ששלד הבית כבר היה בנוי כולו תוכנן מחדש. הקומה של ההורים הייתה בנויה כיחידה אחת גדולה ואנחנו הוספנו קירות כדי לתחום אותה לחללים נפרדים. כמו כן, הוספנו שירותי אורחים בקומה התחתונה שלא היו בתכנית המקורית של הבית. את המטבח דווקא פתחנו והפכנו אותו לחלל אחד ענק.
הבית לא גדול במיוחד והיה חשוב לנו לתכנן ולעצב אותו כך שתהיה בו תחושה של מרחב פתוח. לכן ברחנו בצבעים עדינים, אך שילבנו בהם אלמנטים צבעוניים שמשתלבים בעדינות.
הכניסה: דלתות הכניסה הם בצבע לבן כדי שלא יבלטו יותר מדי בחלל ומימינם אח מקסים שמכניס טאץ' חמים. מייד בכניסה רואים את המדרגות לקומה השנייה והלכנו על מעקה משכוכית, שוב כדי ליצור תחושה של מרחב פתוח.
הסלון: החלל המרכזי בבית רוצף באריחים גדולים בגוונים של אפור ירקרק (דמוי בטון) בגודל, כמו גם המדרגות.
ויתרנו על קיר הפרדה בין הסלון לבין המדרגות כדי לא להעמיס על החלל, אבל אז נאלצנו לחפש פתרון למיקום הטלוויזיה ומערכת הקולנוע הביתית. לכן, תכננו עמוד ברזל באורך של 6.5 מטר מעוגן לרצפה ולתקרה העליונה ועליו תלינו את הטלוויזיה. פריט זה מאוד משמעותי בחלל ונותן תחושה תעשייתית, וכדי לרכך את המראה הזה הכנסנו כורסאות עתיקות שרופדו מחדש בגוונים סגולים ושולחן סלוני מראטן. לצידם, כקונטרסט הכנסנו ספה שחורה ומודרנית. שידת הטלוויזיה, שמחוברת לעמוד, עשויה מעץ ומוסיפה עוד נופך לחלל.
השולחן מאחד את המטבח והסלון
המטבח: המטבח פתוח לסלון ומעניק לחלל תחושה של מרחב פתוח. יחידת הארונות היא באורך של שישה מטרים בצבע אפור עם נגיעות כסופות. קירות המטבח צופו בטפט מוצלב בגוון כסוף ומעליו הונחו חיפויי זכוכית. שולחן האוכל נבנה מעץ אלון צרפתי מבוקע בגודל של 250\130 שעוצב במיוחד עבור המשפחה. זהו הפרט המרכזי הדומיננטי בבית סביבו מתאגדים כל המשפחה בבקרים ובערבים והוא בעצם מאחד את כל חללי הבית. הכיסאות שלצידו הם שקופים כדי לא להעמיס על החלל וליצור ניגודיות מסויימת עם מראה העץ המלא, אך גם להבליט אותו.
שירותי האורחים: באותו קו עיצובי כמו יתר הקומה התחתונה. גם כאן יש שילוב של ישן וחדש עם כיור מודרני לבן לצד מנורה ומראה בסגנון רטרו.
חדרי הילדים: כל חדרי הילדים קיבלו התייחסות מלאה ומיוחדת, דבר שבא לידי ביטוי בצבעים, בטפטים ובגופי התאורה המשתנים מחדר לחדר. את הארונות הכנסנו לתוך נישות שתוכננו מראש, ורצפות כל החדרים חופו בפרקט למינציה אפור. הדלתות נצבעו בגוון לבן שבור במטרה ליצור חלל זורם ופתוח באותו צבע של הקירות. הריהוט שונה מחדר לחדר וכמעט בכולם מככבים על הקירות גוונים ירוקים כיפיים ומרעננים.
חדר הרחצה: עוצב במיוחד עבור הילדים ויש בו שני כיורים (כי יש תור בבוקר). הארון המרחף הוא בצבוע בירוק לימוני וקירות האמבטיה חופו בפסיפס עיגולים בשלושה גדלים וקרני האור שנכנסים לחדר יוצרים באמצעותו שלל צבעים.
וינטאג' בחדר העבודה
סוויטת ההורים: בחדר השינה של ההורים טון הצבעים רגוע יותר. במקום ראש מיטה סטנדרטי הוצבה שידה בסגנון "לואי" והארון בעל דלתות הזזה מזכוכית שחורה. הגוונים ששולטים בחדר הם שחורולבן וכדי לשבור את הקו הזה הכנסנו כורסת וינטאג' ורודה ומעליה ציור של מנורה באותו צבע.
דלת זכוכית רחבה מפרידה בין חדר השינה לחדר הרחצה והיא משווה לו תחושה של מרחב נוסף. חדר הרחצה עוצב בסגנון וינטאג' שהאם מאוד אוהבת. המתקרה יורדת נברשת במראה עתיק, אריחים בסגנון שנות ה-50 מכסים את הקירות, ארון מרחף בצבע שחור מיושן נתלה על הקיר ומעליו ראי במסגרת מעוטרת.
חדר העבודה: חדר העבודה צמוד לסוויטת ההורים וגם בו בולט סגנון הוינטאג': לשולחן הכתיבה מעץ יש מראה עתיק, וכך גם הכורסא וההדום שלצידו. החדר בנוי כגלריה ממנה אפשר להשקיף לברושים שבחוץ דרך החלונות הגבוהים והארוכים, ואפילו קו הים התיכון נגלה לפנינו משם.
החצר: בחצר שתלנו דשא, אך חלקה גם מחופה בדק שמעליו פרגולה. פזורים בה משחקים רבים לילדים ויש בה גם מטבח קטן ופינת מנגל.
דבר המעצבת: תהליך של בניית בית מכניס אותך לתקופה מלאה בלחצים ולוחות זמנים צפופים, לכן היה לי חשוב כמעצבת להיות בקשר מתמיד עם המשפחה, הקבלן והמפקח, לדעת מתי מתחיל כל שלב ושלב בבית ולהיות תמיד עם אצבע על הדופק. היה כיף לעבוד איתם, ולמעצב מדובר בהגשמת חלום כשלקוח הולך איתך עד הסוף.
טיפ: כל חיסרון יכול להפוך ליתרון ענק. כך למשל בעניין העמוד שבסלון - לא מצאנו קיר לשים בו את הטלוויזיה ולא ריצינו לסגור את החלל עם קיר נוסף. בסוף העמוד היה פתרון פרקטי שהפך גם לאלמנט אסתטי בולט בחלל המרכזי.
פריט אהוב: שולחן האוכל במטבח, כיסאות הרטרו בחלל עבודה של האם ותמונת המנורה הוורודה בחדר ההורים.
פרגון לאנשי מקצוע: קבלן השיפוצים משבי ציון אביעד, 054-5654800; רז מחברת טופולסקי ושות' בע"מ, ממנו קנינו את כל פריטי הסניטציה.
המעצבת: לימור בן הרוש | מתכננת ומעצבת פרויקטים; 054-2204902.