וינטג' כפרי בפרדס חנה

הבית: בית פרטי בשכונה ותיקה בפרדס חנה. שטחו הבנוי הוא 140 מ"ר, והוא מחולק לשישה חדרים. בחצר, ששטחה כדונם, ממוקם סטודיו בשטח של כ-40 מ"ר. השיפוץ האחרון נערך על ידם. הבית המקורי, לפני השיפוצים, היה בן 50 ושטחו היה 80 מ"ר בלבד.

החזון: אהבנו את אופיו הישן של הבית ואת הצניעות שהוא שידר לפני השיפוץ. כשקנינו אותו עשינו בו שיפוץ קטן, פתחנו כמה חלונות והזזנו כמה קירות. אהבנו את התוצאה שנוצרה ואת השילוב בין הישן לחדש. אבל בכל זאת רצינו להרחיב את שטח המחיה, להתאימו לצרכינו המשתנים, ועם זאת לשמר את אופיו ואת האווירה ששוררת בו. רצינו ליצור בית מואר, חם ומזמין, בית שניתן לגדול בו ולגדל בו, בית נושם.

משך השיפוץ: כשמונה חודשים.

עלות השיפוץ: כ-600,000 שקל. השתמשנו בהרבה פריטי יד שנייה, כולל חלונות ודלתות, מתוך מחשבה כלכלית, אקולוגית ואסתטית. המחיר כולל את התכנון, התשתיות, העיצוב, עבודות הגבס, הנגרות והריהוט החדש שהוספנו.

ארון האמבטיה הפך לשולחן הכתיבה של הילדה

נכנסנו לשיפוץ כי במשך השנים מאז שקנינו את הבית, משפחתנו התרחבה. מזוג עם תינוקת הפכנו למשפחה עם שלושה ילדים, ונזקקנו למקום נוסף. החלטנו להוסיף חדרים וליצור מרחב אישי עבורנו ועבור כל אחד מהילדים. הוספנו ממ"ד שהפך לחדר השינה של הבן הקטן, הוספנו חדר לבנות ועוד חדר אמבטיה. הרחבנו את החלל הציבורי בכך שיצרנו פינת משפחה שבה ניתן לצפות בטלוויזיה ולשחק במחשב, ובה בעת היא הרחיקה עבורנו את הרעש מהסלון, שנותר המקום בו ניתן להיפגש ולשוחח בלי הפרעות.

הגדלנו את המטבח ויצרנו מקום לפינת אוכל משפחתית גדולה, המתפקדת כלב של הבית. שמרנו על החלונות מהשיפוץ הקודם, על דלתות הפנים המקוריות של הבית ועל הריהוט והאביזרים שאליהם אנו קשורים. חלק מהם עברו הסבה וכיום מתפקדים במקום אחר בבית, למשל: שולחן הכתיבה בחדר של אחת הבנות היה בגלגולו הקודם שולחן עבור הכיור בחדר האמבטיה. כמובן שהשתדלנו לשמור על הגינה, והצלחנו באופן לא רע. שמרנו על המראה של גג הרעפים, על המבנה הפשוט עם הקווים הנקיים, ועל צביונו של הבית. כמובן עשינו לא מעט פשרות בדרך, בעיקר מאילוצים של תקציב. השמיים הם הגבול, התיאבון גדל ככל שנחשפים לאפשרויות האינסופיות, וכדור השלג הולך וגדל. הגענו להבנה שלעיתים צריך להתפשר על מנת לעצור את התנועה.

בבית יש ארבעה חדרי שינה, פינת משפחה וסלון, שני חדרי שירותים ואמבטיה. הבית משלב בין הישן והחדש, העיצוב בו אקלקטי וכל רהיט וחפץ מספרים סיפור. אנחנו אספנים ואוהבים לשפץ ולחדש לבד וחשוב לנו לתת את מגע ידינו ונשמתנו בכל פינה בבית. רוב הציורים על הקירות הם מעשה ידי האם, ורוב הרהיטים עברו תחת ידיו של אב המשפחה.

הטרסות בחצר בנויות מצמיגים ממוחזרים

מבואת הכניסה: מהמבואה ניתן לפנות ימינה אל החדרים וחדרי הרחצה או שמאלה אל החלל הציבורי שכולל את המטבח, פינת המשפחה והסלון – כולם פתוחים ומשולבים זה בזה. במבואה יש מראה בעלת מסגרת מוזהבת שעומדת על שולחן תפירה ישן, וכשמציצים בה משתקפת הכתובה הייחודית שלנו שתלויה על הקיר ממול. את הכתובה הכנו בעצמנו לפני שנים.

פינת המשפחה והמטבח: הרצון הבסיסי שלנו היה שכל חלל וחלל יהיה מואר מאוד, עם קשר אל החוץ. לכן, בכל הבית יש חלונות ארוכים ומוצפי שמש וכן ויטרינות גדולות. פינת המשפחה חולקת קיר נמוך שמפריד בינה לבין המטבח, ובעצם מסתתר בו המקרר שלא נראה לעין עד שמגיעים לתוך חלל העבודה במטבח. על הדופן הצדית של הקיר נמצא האלמנט הבולט ביותר בחלל: קמין שחור העשוי מברזל בעבודת אומן. זהו קמין עצים שמוסיף לאווירה החמה והביתית. בפינת המשפחה יש טלוויזיה ומחשב וספת עור רחבה ומשפחתית.

הסלון: רחב ידיים, עוטף ומחבק. ויטרינות גדולות חוצצות בינו לבין החצר ומשמשות יציאה אחורית לפינת הישיבה החיצונית. התקרה הוגבהה והוספו לה קורות שנצבעו בלבן. חשוב היה לנו ליצור בית בהיר אך כזה שניתן לחיות בו בלי חשש. בסלון ניצב רהיט מעניין ומיוחד - מיטת טיפולים ישנה שמצאנו בשוק הפשפשים בחיפה והפכנו אותו לכיסא נוח.

חדרי הילדים: בכל חדר מיטה, ארון בגדים ושולחן כתיבה. כל חדר נושא את אופי בעליו: חדר הבן כמובן בתכלת, חדר הבת הקטנה בוורוד המסורתי, והגדולה יותר כבר נתנה את חוות דעתה העיצובית ואת חותמה שלה. העבודות שמקשטות את קירות החדרים הן תמונות שיצרתי מקולאז' של בדים שונים אותם תפרתי לתמונה. בחדר של הבן - הברווזים, בחדר הבת - פייה ורודה על הקיר לצד המיטה. השטיחים הם שטיחים פרסיים כמו ביתר הבית, ולא שטיחים שמיועדים לחדרי ילדים בדרך כלל.  

חדר ההורים: חדר השינה שלנו לבן ונקי, שקט ומרגיע ובצמוד לו שירותים ומקלחת פרטיים.

חדרי הרחצה: את האמבטיה והשירותים ריצפנו במרצפות צבעוניות שיובאו ממרוקו על יד "טורקיז" בבית יצחק. אספתי שאריות של אריחים, קיבלתי עבורם מחיר מוזל ויצרתי מהן פסיפס צבעוני שנותן אווירה לכל החדר. חדרי רחצה הם מקום שאני כמעצבת אוהבת לשחק בו. השהות בו קצרה והחוויה בזמן שנמצאים בו יכולה להיות שונה מעט מזו שמשרה הבית בכללותו, ובכל זאת הם צריכים להתכתב עם שאר הבית בדרך הרמונית. משטח הכיור בחדר האמבטיה יצוק מבטון אפור פשוט ונותן קונטרסט יפה לצבעונית הססגונית של האריחים. את הברזים קנינו בארצות הברית והבאנו לארץ.

החצר: רחבה גדולה עם פרגולה שמצלה על פינת ישיבה נעימה. בסמוך ניצב הסטודיו שבנינו כשנכנסו לבית לפני תשע שנים. הסטודיו, כמו כל הבית, מוצף אור טבעי שנכנס מבעד לחלונות הגדולים, והוא משמש אותנו לציור ונגרות. בגינה יש טרסות שבנויות מצמיגים ממוחזרים שכוסו בחיפוי בהיר.

דבר המעצב: בניית בית היא חוויה סוחטת ולא פשוטה, אך גם מרגשת מאוד ומביאה איתה התחדשות עצומה. צריך אורך רוח וסבלנות רבה, צריך לדעת להתפשר ולדעת לקבל החלטות. צריך לחלק תפקידים, לסמוך על ההולכים לצדך ולא לאבד בדרך את ההומור ואת הפרופורציות. אנחנו אוהבים את הבית, גם כשאנחנו לבד וגם כשהוא מלא אנשים. הבית מכיל ומחזיק אותנו ונעים לנו להיות בו. בעיניי השלם עולה על סך חלקיו. זו הגדולה של הבית שלנו, ואלה הבתים שאותם אני מנסה ליצור עבור אחרים.

פריט אהוב: דלתות הכניסה וחדר השינה אהובות עלינו במיוחד. נסענו ביום קיץ חם לפשפש בג'אנק יארד באזור תלפיות בירושלים, וחזרנו מיוזעים אך מאושרים עם שתי הדלתות בעלות שתי הכנפיים. נדמה לי שכבר בכניסה, עוד לפני שפוסעים פנימה, הדלת מספרת משהו על בעליה ועל מה שתפגשו בפנים. גם השטיח בפינת המשפחה, ערכו לא יסולא בפז, ירושת סבתי האהובה.

פרגון לאיש מקצוע: בועז יכין, אומן ברזל ועץ, יוצר קמינים; טלפון: 054-7458948.

המעצבת: תמי שלוש | לוי-שלוש סטודיו לעיצוב; טלפון: 050-3380707.