בגיל 44 שירלי בוגנים הגיעה לשיא הסקס אפיל שלה. "אני משדרת המון סקס, יותר מאי פעם. אני לא יודעת למה, אבל כשאני מסתכלת בצילומים שלי, זה מה שאני רואה". היא מחייכת ומיד מסייגת: "ברור שבבית אני לא מרגישה ככה תמיד, למרות שבעלי כל הזמן אומר לי שאני סקסית".
את מוכנה לשמוע דברים כאלה גם מגברים אחרים?
"אם צלם יגיד לי בסשן צילומים שאני סקסית, זה יחמיא לי. גם בגיל 60 אני ארצה שיגידו לי וזה לא יטריד אותי. אני אוהבת שמסתכלים עלי ושמחמיאים לי, תמיד. כל אישה אוהבת שמפרגנים לה, זה כיף, אז אל תמנעו מגברים להגיד לנו את זה. אז אל תתן לי מכה בטוסיק או תגע בי אם אני לא מכירה אותך, אבל אפשר להתחיל איתי, כן".
אין אף מסגרת שבה זה יגרום לך להרגיש פחות נוח?
"את יודעת מה, גם בעבודה בעיצוב פנים, אם לקוח ירצה להגיד לי שאני סקסית, זה בסדר. אבל הוא ידע שיש גבול ואני אישה נשואה ויש גבולות".
אם הדברים של שירלי בוגנים נשמעים מיושנים, זה אולי בגלל שבכל פעם שהיא מסתכלת במראה, השנה היא 1990. מעט מאוד השתנה בחן שלה, זה שהפך אותה לשגרירה של הקלישאה "יופי ישראלי": עדיין אותן עיניים ירוקות, עור זית, חיוך נגיש, ותלתלים שלא מתנצלים. אלא שזה לא מספיק לה. זו כבר תקופה שבכל כמה שנים בוגנים מנסה להמציא את עצמה מחדש, למצוא עיסוק צידי שהולם דוגמנית בעשור החמישי לחייה. הניסיון הראשון היה לימודי משחק והשתתפות בהצגת בידור. אחר כך הגיעה סוכנות לפרסום דיגיטל, ואחריה - פתיחה וסגירה של מסעדה בכפר אביחיל שבעמק חפר. בעודה מלקקת את פצעי הסגירה ההיא, כבר נרשמה ללימודי עיצוב פנים, סיימה מסלול של שמונה חודשים ופתחה עסק עם שותף, איתו היא עובדת כרגע על עיצובה של חנות בגדים. "זו רק ההתחלה, התחלנו לשווק את עצמנו ולקוח מביא לקוח. אני אדם שאוהב לאתגר את עצמו, ועיצוב פנים הוא חלק מהעיסוק שלי באמנות ואסתטיקה. אני לא מלבישה בית אלא מעצבת, אחראית גם על אינסטלציה וחשמל ומזגנים ולשבור קירות. זה להתמודד עם אחריות לא קטנה, וגם לא הפסקתי לדגמן. אבל תמיד אשלב כמה עולמות, לעולם לא אתמקד רק בעולם אחד".
אני לא טובה בלדרוש כסף, יכולה לעשות גם עבודה בחינם כי לא נעים לי
אנחנו יושבות בדירה שלה ושל בן זוגה לירן סרוק, ברמת אביב. אם לשפוט לפי הטעם האישי של בוגנים, עיצוב חם וביתי כולל תמונת ענק של כלבם האהוב וחפצים אישיים מתוקים בכל פינה - הלקוחות שלה לא יהנו מיותר מדי שנדלירים, אם כי היא ממהרת לסייג שמה אני רואה זה לא כל מה שיש לה להציע. "הטעם שלי פחות רלוונטי", היא פוסקת, "חשוב לי, כמעצבת פנים, מה שהלקוח רוצה ואיך אספק לו את זה. כמו שהתאמתי את עצמי ללקוחות בדוגמנות. אבל אם מישהו ירצה מזרקה באמצע הבית, אסביר למה זה לא פרקטי ולמה עדיף בחצר".
הטעם הנובורישי שולט היום, לא?
"לגמרי", היא צוחקת, "אבל גם אני לפעמים אוהבת נקודות נובורישיות. היום מאוד חזק לשים הרבה מראות ואני דווקא אוהבת את זה, זה מגדיל את החלל".
ההרפתקאה העסקית האחרונה שלה הסתיימה רע. "פסטיליה" הייתה מסעדה איטלקית שנפתחה עם הרבה הבטחות, ונסגרה בקול ענות חלושה לפני שנתיים, לאחר שבוגנים והשותף שלה דן מרקוביץ' החליטו שההפסדים לא מצדיקים את המשך קיומה. למרות שהיא נשואה לאיש עסקים משופשף - סרוק הוא בעליהם של מלונות בוטיק בתל אביב - הם בכל זאת נפלו. "מסעדנות זה תחום קשה, ואני נכוויתי, לא אפתח יותר מסעדה. את רואה המון מסעדות נפתחות ונסגרות והקהל בוגדני, כולם רוצים את המסעדה החדשה, קשה מאוד להצליח בעסק הזה".
מה היה הקש ששבר את גבכם?
"המסעדה שלנו יכלה להצליח מאוד אבל היה חוסר פרגון מצד תושבי האזור. הם לא רצו שנפתח בשבת וזה היום הכי עסוק, אי אפשר להצליח בלי זה. אמרנו לתושבי הכפר שנבוא לקראתם, המסעדה הייתה מול בית כנסת אז ביקשנו לכבד ולהתחשב, לפתוח רק אחרי התפילות, אבל לא היה העם מי לדבר. זה נורא מוזר, כי זה לא מקום דתי, אף אחד לא דתי שם. כשסגרנו הם באו ואמרו שחבל, אל תסגרו, נעשה הכל בשבילכם, אבל זה היה מאוחר מדי. הדת זה משהו יפה, אני לא יכולה לכעוס על הדת אבל כן על האינטרפטציה שעושים לה, ועל אנשים שלא מתגמשים כשהם יכולים".
הפסדת כסף?
"הפסדתי, אבל למזלי לא שמתי את כל הכסף שהיה לי שם, זה היה בזהירות והאחוזים היו קטנים. לא התאבדתי על זה. עקרונית דבר כזה יכול לרסק כלכלית, אם את לא יודעת להתנהל את בסכנה כלכלית".
נאלצת לרדת ברמת החיים שלך?
"לא, אני חיה סבבה. לא חוסכת ולא מבזבזת. אני לא רוצה לחסוך על עצמי ועל החיים שלי. פרשת המסעדה מאחוריי היום. זה לא קל, בוכים קצת ונכנסים לבאסה ודכאון, אבל לא למרה שחורה ארוכה".
הדוגמנות הכינה אותה לטלטלות כלכליות. גם כשזה נראה נוצץ, בוגנים לא נתנה לכסף לסנוור אותה, וידעה שהוא מגיע בזיעה, ולעיתים לא מגיע בכלל. "אני מכלכלכת את עצמי מגיל 15, מעולם לא ביקשתי כסף מההורים ולא התחתנתי עם מליאן שיממן אותי. אם מישהי התמזל מזלה והתאהבה במיליונר, סבבה. אבל לי זה לא קרה", היא אומרת כשהיא משחזרת את השנים בהן הייתה נשואה לסוכן שלה, אריק בן זינו, ועבודות באו והלכו. "בדוגמנות יש לך חודש עבודות ואז אין עבודה, או שנופלות חמש עבודות באותו יום. אף פעם לא מבטיחים לך כלום. בכספים אני על הפנים וצריכה שינהלו אותי. יש לי רואה חשבון שמסביר לי, אבל הלוואי שאדע יותר. אני מאמינה שאתחיל לקרוא כלכליסט בקרוב, כי אני רוצה להבין יותר. אני לא טובה בלדרוש כסף, יכולה לעשות גם עבודה בחינם כי לא נעים לי לבקש".
זו בעיה שאופיינית לנשים, נכון?
"אני לא חושבת שזה בהכרח קשור לזה שאני אישה. זה אופי. אבל בסדר, בשביל זה אני תמיד עובדת עם שותפים. שהם יעשו את הגביות".
היום זה עידן נרקיסיסטי יותר. העולם נהיה יותר שטחי, יש פחות עומק
היא נולדה בכפר סבא ובגיל 11 עברה עם משפחתה לאלפי מנשה. למרות היופי הבולט ואין ספור ההצעות, בוגנים חיכתה כמה שנים לפני שפתחה בקריירת דוגמנות מהמוצלחות של התקופה - עם קמפיינים ללוראל, גאפ, אסקדה, ושערים באל, ווג וקוסמופוליטן, בין השאר. שירלי, הכי אנטי-דיווה, שלא פירנסה יותר מדי מדורי רכילות ושערוריות, זוכרת דווקא את הצד האפור של הג'וב. "בדוגמנות יש עבודה שחורה, חושבים שהכל זוהר אבל יש ימים שאת רוצה שיגמרו כבר, קשה לך פיזית. פעם הגעתי לחדר אחרי יום עבודה בלונדון וגיליתי שהבעלים של המלון הוציא לי את החפצים והשאיר את המזוודות שלי במסדרון, הוא אמר שלא שילמנו על עוד יום, והתברר לי אחר כך שהוא מאוד לא אהב יהודים. בגיל 19 לכי תמצאי עכשיו מקום לישון, זה לא פשוט".
היום היית מפרסמת על זה תמונה באינסטוש עם שיימינג וניימינג.
"כל ההתנהלות היום מאוד שונה. הכל יותר חשוף, דוגמנית נבחרת לקמפיין לפי כמה עוקבים יש לה באינסטה, וזה לא נכון בעיני. אין כבר נטו דוגמנית. בזמני זה היה פול טיים ג'וב, לא היה לך זמן לשום דבר אחר. היום אני פחות מבינה, למה מישהי צריכה לקבל קמפיינים כי יש לה עוקבים? הרי יש כאלה שלא יודעות לנהל את האינסטגרם שלהן והן לא פחות טובות".
מה זו דוגמנית טובה?
"זו אחת שלא בוכה ומתלוננת, באה לעבוד ולא לשחק, מקשיבה לצלם וללקוח. ממוקדת. זה לא לבוא לעשות פאן ולא רק אני ואני כל היום. נדמה לאנשים שבעבודה הזו הכל סביבך, כי מאפרים אותך ומסדרים אותך, ההתעסקות היא בדוגמנית, אבל מה שחשוב זה לרצות את האחר, לא אותי. היום זה עידן נרקיסיסטי יותר. העולם נהיה יותר שטחי, יש פחות עומק. חבר'ה שמצליחים בכל תחום, הנראות חשובה להם יותר, זה הכל מה יש לי, איזה תיק ונעל ובאיזה אוטו אני נוסע. את חושבת שאותנו זה עניין? כל עוד יש לי ארבעה גלגלים, מה אכפת לי באיזו מכונית אני נוסעת".
למרות הביקורת שלה על הכוחות החדשים בעולם הדוגמנות, בוגנים לא מתכוונת לשחרר בקרוב. להפך אפילו. "למה להפסיק משהו שאני נהנית ממנו? בחו"ל חזרו עכשיו לעשות קמפיינים עם דוגמניות שהן יותר מבוגרות ממני. אין גיל לדוגמנות, וכל עוד יש דרישה אני לא אפסיק. הלקוחות השתנו עם השנים, זה נכון. היום אני לא יכולה לעשות מה שמתאים לנערות, אני יודעת איפה אני עמדת ולשם אני מכוונת, אני עושה קוסמטיקה ותכשיטים ומשקפיים, ורשת אופנה כמו 'דיסקרט'. לא אכפת לי שזה לא אופנה של בנות 20".
זה מסובך יותר להתבגר בשביל אשה שהיופי שלה מרכזי כל כך בקריירה שלה?
"אני רואה שהתבגרתי, רואה את זה מאוד מאוד מאוד. זה לא שיום אחד את קמה ואת מבוגרת, אבל פתאום את רואה תמונה מלפני חמש שנים, או עשר שנים, ולא מאמינה. העור משתנה, עוד לא עשיתי בוטוקס, אבל אני רוצה, מתישהו אני אעשה. אני כל הזמן עם משקפי שמש, קרם הגנה 50, מאוד שומרת. ועדיין, כשאני עושה סלפי אני מסתכלת ואומרת, 'וואוו, התבגרתי".
ואיך מתמודדים עם זה רגשית?
"לא אגיד שזה לא מפחיד. לפעמים אני מסתכלת על אנשים בגילי או צעירים ממני, ואני לא מאמינה שזה הגיל שלי, כן, זה המצב, מה אני אעשה? במי אני אלחם? מה שכן, אם פעם חשבתי שארבעים זה גיל מגעיל ולא יפה, היום למדתי לקבל את זה".
העיקר שתמשיכי להיות מתולתלת. את אייקון של קהילה שלמה.
"השיער שלי מהמם ובזכותו הצלחתי. בתחילת הדרך שלי בפריז היו עושים לי החלקות. לא ידעו שם להתמודד עם תלתלים, כי הייתי בין הראשונות שבאו להן עם מתולתל. שיגעו אותי עם ההחלקות. אבל ביום שלא הסכמתי יותר להחלקות ופנים ואמרתי 'תניחו לי', התלתלים חזרו וקיבלתי את הקמפיינים הכי גדולים".
החיים המקצועיים של בוגנים בדרך כלל היו עמוסים ודינמיים, בצד הרומנטי היה רגוע בהרבה, רוב הזמן במערכות יחסים זוגיות. גם אחרי גירושיה מבן זינו, לא היו לה יותר מדי תקופות של רווקות, אלא בויפרנדים יציבים, עד שלפני חמש שנים הגיע לירן שהפך לבעל. "הכרנו בניו יורק, חצי שנה היינו רק ידידים. לקראת החורף הוא שאל אם יש לי מישהי להכיר לו אז אמרתי לו שאני שומרת אותו לעצמי".
אז הוא בעצם שם אותך בפרינדזון?
"זו הפעם הראשונה שעשיתי את הצעד הראשון, אבל הנה זה עבד. היום הסוד של היחסים שלנו זה שאנחנו חברים טובים, אין בינינו סודות וקנאה. זה משהו שהיה מאוד בעייתי אצלי במערכות יחסים קודמות, אבל לירן יודע שאין לי סודות ממנו, הוא סומך עלי במאה אחוז. אנחנו בני 40, אף אחד לא מחפש הרפתקאות היום. מה שרוצים זה בן זוג לחיים, מישהו לחיות ולהזדקן איתו".
וכן, היא רוצה משפחה, ואכן, היא עובדת על זה כבר שנים, ומחכה לבשורות טובות. לא קל להיות אחת מנושאות הדגל של הנושא המושתק של טיפולי פוריות בישראל. בוגנים דיברה על כך בכנות בעבר בראיונות, והיום מבטה עייף כשהנושא מתקרב. היא רוצה שיניחו לה, ואפשר להבין. מי שעברה זאת, יודעת הכי טוב - לא שאלות על אופציות נוספות, הכוונות לקברי צדיקים או המנטרת המעצבנות של"את חייבת להרגע" יעזרו כאן. רק סבלנות. "הגעתי למצב שאני יכולה ללמד כל אישה איך זה עובד, מה הגוף עובר, אני מאוד מחזקת נשים, במקום שיחזקו אותי", היא אומרת בחיוך מר, "משפחה תגיע מתי שהיא תגיע וזה לא בשליטתי. הפרויקט הזה קשה ומחשל, לקום בכל פעם מחדש על הרגליים זה לא קל".
וכן, היא רוצה משפחה, ואכן, היא עובדת על זה כבר שנים, ומחכה לבשורות טובות. לא קל להיות אחת מנושאות הדגל של הנושא המושתק של טיפולי פוריות בישראל. בוגנים דיברה על כך בכנות בעבר בראיונות, והיום מבטה עייף כשהנושא מתקרב. היא רוצה שיניחו לה, ואפשר להבין. מי שעברה זאת, יודעת הכי טוב - לא שאלות על אופציות נוספות, הכוונות לקברי צדיקים או המנטרת המעצבנות של"את חייבת להרגע" יעזרו כאן. רק סבלנות. "הגעתי למצב שאני יכולה ללמד כל אישה איך זה עובד, מה הגוף עובר, אני מאוד מחזקת נשים, במקום שיחזקו אותי", היא אומרת בחיוך מר, משפחה תגיע מתי שהיא תגיע וזה לא בשליטתי. הפרויקט הזה קשה ומחשל, לקום בכל פעם מחדש על הרגליים זה לא קל".
בוגנים נשמעת מוכנה לגמרי, ומבטיחה ליהנות מכל רגע לכשיבוא. "כשאני שומעת אנשים שמתלוננים על הילדים שלהם, אני חושבת שהם מפונקים. אז התינוק בכה ולא ישנת בלילה, ביג פאקינג דיל, אז מה קרה? זה אנשים שלא מבינים ולא יבינו מה אנחנו עוברות, ואני לא מאחלת לאף אחד להבין את זה. אני רק מחכה שזה יבוא כבר, לא תהיה לי מטפלת ולא כלום. אני אהיה שם בכל כולי".
הבחירות של שירלי
עשינו סיבוב עם בוגנים בדן דייזין וזה מה שהיא בחרה: (1) מנורת תלייה תעשייתית: "מראה הרטרו והנוכחות העוצמתית משיב את החמימות שאיבדנו לטובת נורות הלד. יש משהו נכון בשילוב גוף תאורה דומיננטי וחזק במטבח שמעוצב בקוויים נקיים וצבעים ניטרליים". (2) אמנות ישראלית: "אם בעבר הלא רחוק, שלטו הקנבסים המודפסים בכל בתי ישראל. כיום, בזכות חנויות כמו "פחות מאלף" שמנגישה אמנות ישראל, ניתן לשלב אמנות מקורית בבית במחיר הגיוני. (3) מנורה עומדת: תמיד יש פריט כזה שלא מפסיקים לאהוב, זה קצת כמו הג'ינס הזה בארון שיש לך כבר שנים ותמיד יושב עליך טוב. ככה אני והמנורות פרוג'קטור העומדת - הלוק התעשייתי שלה מתחבר לכל סגנון עיצובי וחוץ מהיותו גוף תאורה - הוא פריט דקורטיבי שאף פעם לא נמאס (מנורת פרוג'קטור עומדת של LIBRA. להשיג: MALY'S). (4) אגרטלי זכוכית – "כל אחד יודע שהפיסיים הקטנים הם אלו שעושים לנו את הבית! לאגרטלים האלה יש ניחוח נוסטלגי עם קריצה לסגנון הסקנדינבי (אי. די. דיזיין). (5) כורסה נועזת: "אני מאמינה גדולה בשינויים קטנים. לא צריך להחליף ספה שלמה בשביל לשנות את החלל - מספיק להוסיף כורסה הורסת (שאטו דקס). (6) שטיח במראה שחוק: "השטיח הפונקציונאלי כבר מזמן הפך לפריט אמנותי. נשבתי בקסמו של הטרנד החדש - שטיח במראה שחוק. (שטיחי איתמר).
צילום: סאשה פרילוצקי ו- וtelaviver ל DVISION | איפור: קרן שחם במוצרי קליניק | שיער: אמיר אליהו | צולם בחנות שאטו דקס, מתחם דן דיזיין סנטר, הלח"י 2 בני ברק