כל זוג מכיר את החששות והלבטים שנלווים למעבר לדירה משותפת, גם לאלו הזורמים שבינינו. וזה נכון במיוחד לזוגות מהתוכנית "חתונה ממבט ראשון" (שבת אחרי החדשות, קשת 12), שעושים את הצעד המסובך ימים ספורים אחרי שנפגשו לראשונה. ממה הכי חששו? איך הוסיפו לדירה טאץ' משלהם? מי מנקה ומי מבשל? החלטנו לבדוק את הסוגיה לעומק עם משתתפי התכנית הכי כיפית במסך שלנו בימים אלו. פרויקט חגיגי
עוד בערוץ עיצוב הבית:
>> גם אתם לא מורידים את הטרנינג? אתם צריכים לקרוא את זה
>> התאהבנו בדירה הקטנה הזו וכשתראו את חדר השינה תבינו למה
דנית ואמיר: "ג'ינג'ר היא חלק מאוד גדול מהחיים שלנו יחד"
דנית ליבנת (32) היא עורכת דין ויש לה כלבה בשם ג'ינג'ר שהיא כל עולמה. היא ביקשה מהמומחים "חנון עם טוויסט" והם התאימו לה את אמיר זהבי (31) - אנליסט שיווק דיגיטלי מרמת גן (ויש לו בקתה מהממת בפינלנד).
"בהתחלה גרנו אצלי, ואז עברנו לצפון הישן בתל אביב", מספרת דנית. "זו דירה מאוד גדולה וכיפית עם ארבעה חדרים ומרפסת שמש ולג'ינג'ר זאת ממלכה, היא רצה הלוך חזור בדירה. כשנכנסנו לא היה שם כמעט ריהוט, ונורא רציתי שטיח לסלון וכריות צבעוניות וגם להביא אביזרים דקורטיביים מהבית שלי, כדי להרגיש יותר בנוח ושתהיה אווירה יותר חמה".
דנית מספרת ש"אמיר שותף מעולה לדירה", והם מתחלקים במטלות. "החיים שלנו גם בלי התוכנית כל כך עמוסים, אז פתאום גם להצטלם לתוכנית ויחד עם כל זה לבשל, זאת נראית לי כמו משימה בלתי אפשרית. בדרך כלל מישהו אחד על הביצים, מישהו אחר על סלט, וקניות עושים ביחד. בדירה יש מדיח, אבל אנחנו בקושי מנצלים אותו כי אמיר שוטף רוב הזמן את הכלים, הוא מצטיין בזה וגם בכביסות. אני רוב הזמן אחראית על הזבל, אבל זה לא שהגדרנו את זה, זה פשוט קרה ככה. ניקיונות שנינו עושים ביחד, גם יש כלבה אז כל הזמן צריך לטאטא".
הם מתחלקים גם בטיפול בג'ינג'ר. "היא חלק מאוד גדול ועיקרי מהחיים שלנו ביחד. אני יורדת איתה בבוקר לטיול, והוא בדרך כלל לטיול אחר הצהריים כי אני בעבודה עד מאוחר. זה לא שדיברנו על זה, זה פשוט איכשהו קרה", היא מתארת.
כשגרו בדירה המסודרת למופת שלה, מספרת דנית, "נשרפה לי הנורה במקלחת והטוש שלי השפריץ לכל הצדדים. יום אחד חזרתי הביתה וגיליתי שאמיר החליף את הנורה ואת הטוש. הוא עשה לי הפתעה וזה היה ממש חמוד".
מה בכל זאת הפריע לה? "אמיר שותה מלא מים מינרליים מבקבוקים, אז תמיד מפוזרים פקקים של הבקבוקים בכל מקום", דנית מגלה. "אני חושבת שכשנכנסים לזוגיות צריך להתרחב ולהבין שאנחנו חיים פה ביחד, ואנחנו רוצים לעשות טוב לקשר. חשוב שלא יהיו התחשבנויות, ומה שצריך לעשות - עושים מכל הלב".
שלב השאלה הזהה
טוש או אמבטיה?
"טוש. אני פשוט לא אוהבת אמבטיה. לא אוהבת לשהות יותר מדי זמן במים כי אז נהיות לי אצבעות סבתא, וזה לא כיף אז מעדיפה לעשות את זה מהר".
טלוויזיה בסלון או בחדר השינה?
"טלוויזיה בסלון. כשאני הולכת לישון חייבת להיות דממה וחייב להיות חושך, ולכן אין לי שימוש בטלוויזיה בחדר השינה".
נקשרת לחפצים או נפטרת בקלות?
"אני נפטרת מחפצים לגמרי בקלות".
דניס והדר: "הבית היה מאוד אפור. הדר הכניסה צבע"
הדר ברייר (34), מורה לבלט וביולוגית במעבדה בתל השומר מתל אביב, אמרה בראיונות לתוכנית שהיא מחפשת גבר שאפתן ועדיף שלא יהיה ממוצא רוסי. למרות זאת המומחים התאימו לה את דניס רוסקוב (32), מתכנת חברותי ואדיב, בעל גינונים אירופיים וממוצא רוסי. דניס נדלק על הדר ממבט ראשון, אבל בהתחלה היא הגיבה בקרירות. מאז היחסים התפתחו בכל פרק אפשר לראות את הקרבה והחברות שנוצרות.
השניים עברו לגור בדירה היפה והמרווחת של דניס בגבעתיים, שעיצבה אמו, ג'ני רוסקוב – מעצבת פנים שחיה בשנים האחרונות במיאמי. לכבוד הדר פינה דניס מתלה קולבים ושתי מגירות. "סידרתי קצת את הבית, עשיתי אבק, ואני בדרך כלל לא עושה אבק, אבל בגלל שהדר הגיעה אז גם ניקיתי קצת", הוא מספר.
"אמא של דניס בחרה לו את הדברים הבסיסיים – שטיח, ספה, שולחן קפה, הריהוט הראשוני. כשהגעתי לכאן אז היה חסר לי הרבה צבע, קצת חיות בבית ודניס זרם על זה", מספרת הדר. "בסופו של דבר הוא די נתן לי יד חופשית בעיצוב". את מנורת הפינה היא אוהבת, אבל את התמונה בסלון של מרילין מונרו פחות - "זאת תמונה שגוררים מגיל 15 כדי למלא את הקיר, והגיע הזמן להתקדם ולהיפרד", היא אומרת.
דניס אוהב את השינויים שהדר הכניסה: "הבית שלי היה מאוד מאוד אפור, הריצוף הוא מרצפות אפורות, הספה אפורה, האי במטבח אפור. בכמה ימים הבית הפך להרבה יותר ביתי וכיפי. בזכות הדר יש מלא מלא צמחים, יש שיגידו יותר מדי, אבל אני ממש אוהב אותם. הדר הביאה המון מהטעם שלה ומהאישיות שלה לבית. זה הפך לבית של שנינו".
המגורים המשותפים, מספרת הדר, היו "מכונה משומנת מההתחלה. אני הכנתי אוכל, דניס עשה קניות, ניקיונות תמיד במשותף, ויש מנקה אחת לשבוע-שבועיים. היא עושה עבודה הרבה יותר יעילה ובפחות זמן, ככה שאין מריבות והבית תמיד נקי ומסודר".
"זה הכל ספייס משותף, גם בחדר השינה וגם במגורים של היום יום, אז אי אפשר באמת להיות לבד", אומרת הדר. אם זאת התפשרות? סוג של, אבל זה הרצון בסופו של דבר – לחיות בזוגיות". דניס מסכים: "נחמד שאתה חוזר הביתה והבית הרבה פחות קר. מקבלים אותך בחיבוק, מחייכים אליך ושואלים אותך איך עבר היום. יש הרבה סיבות טובות ולגיטימיות לחזור הביתה".
"שנינו אוהבים לטייל וגם להימרח מול הטלוויזיה", הוא מספר. "אני מאוד אוהב סרטי מארוול, קומיקס וכל מיני שטויות שחנונים אוהבים, אבל הדר פחות מתחברת לזה. היא אוהבת דרמות וסרטים ריאליסטיים, אז כשרוצים לראות סרט, לרוב זה 20 אחוז סרטים שאני בוחר ו-80 אחוז סרטים שלה, פשוט כי מהסרטים שלה אני גם אהנה".
שלב השאלה הזהה
טוש או אמבטיה?
דניס: "בחו"ל אמבטיה, בבית טוש. טוש הרבה יותר פרקטי, ואמבטיה זה להתפנק, לשבת עם כוס יין".
הדר: "טוש, אין זמן לאמבטיה. אחרי מגורים ממושכים בתל אביב זה משהו שקשה לחשוב עליו".
טלוויזיה בסלון או בחדר השינה?
דניס: "בסלון".
הדר: "בסלון, כי צריך לעשות הפרדה בין החיים החברתיים עם צפייה בטלוויזיה, לבין שינה ומה שצריך לעשות בחדר השינה. שזה לא יתערבב".
לאסוף חפצים או להיפטר מהם מהר?
דניס: "אני שונא לאגור וממש נהנה לזרוק דברים, זה כמו להוריד אבן מהלב. אני לא בן אדם שנקשר לחפצים. בסרט Fight Club, בראד פיט אומר שאנחנו אוספים חפצים שאנחנו לא צריכים, בשביל לנסות להידמות למישהו שאנחנו לא רוצים להיות כמוהו. אני מאוד מאמין בזה שהעולם יותר מדי חומרי. כל מה שאני צריך נמצא אצלי בראש ואצלי בלב, כל השאר זה שטויות".
הדר: "אני לא אוגרת, זה משהו שקושר רגשית לדברים שלא באמת שווים את זה. אגרנות מעמיסה על הנפש, והרבה פעמים צריכים להיות יותר ניידים ולשחרר, להיות יותר פתוחים לשינויים. גם עברתי הרבה דירות בגלל שחייתי בתל אביב, אז אין ברירה. אני מרגישה שאלה סתם חפצים בסופו של דבר, הכל בר החלפה".
מור ומאור: "מאור רצה לתת לי להרגיש שאנחנו כמו חברים"
מור לרמן (32) היא עורכת דין מרמת גן, במקור מרמת ישי. היא פרפקציוניסטית ויודעת טוב מאוד מה היא רוצה: היא הכלה הראשונה ב"חתונה ממבט ראשון" שתכננה לפרטי פרטים את החתונה שלה, וביקשה מכל האורחים להגיע בלבוש לבן. המומחים התאימו לה את מאור פינקלשטיין (37) – שף ומסעדן מתל אביב. היא ביקשה גבר שלא יהיה מאוים ממנה, ולפי המומחים מאור משלים אותה כי הוא מעדיף מישהי שתוביל את הדרך. בירח הדבש היא הודתה שמאור הוא לא הטיפוס הרגיל שלה, אבל היא נותנת לזוגיות ביניהם צ'אנס אמיתי.
"עברנו לדירה של מאור בתל אביב", מספרת מור. "הבית מעוצב בצורה ממש יפה וגם מאוד נוחה. נכנסים ישר לחלל ענק של סלון, מרפסת ומטבח. מאחור יש החלק היותר אינטימי - חדר השינה והמקלחת והשירותים שצמודים אליו. יש מרפסת עם פינת ישיבה מהממת, שמזכירה קצת את בתי הקפה שאני אוהבת לשבת בהם. הבית מאוד חדש, קו נקי, הכל מאוד פתוח ואווירה של אנרגיה טובה. הבעיה היא שיש רק חדר שינה אחד, אז כל פעם מישהו אחר ישן בסלון. פעם אני ופעם הוא, אבל הוא יותר".
מלבד בגדים ותמרוקים מור הביאה איתה לדירה מגהץ ושולחן גיהוץ , וגם ספר תהילים ו"אבני דרך" שאחותה הכינה לה. "היא הכינה לי לכל יום פתק שבו היא מברכת אותי ונותנת לי מוטיבציה להמשך", היא מספרת. "כל ערב אני קוראת פתק ושולחת לה איזשהו פידבק".
היא לא חששה מהמעבר למגורים משותפים, אבל בהתחלה כל אחד מהם ראה את המצב בצורה מעט שונה. "מאור לא הרגיש צורך לארח אותי, כי הוא רצה לתת לי להרגיש שאנחנו כמו חברים, אבל באיזשהו מקום זה היה חסר לי. אני באתי בקונספט של אני אורחת, אני חייבת לכבד, להיות מנומסת. הוא מאוד נתן אופן ספייס, תעשי מה שבא לך – הבית שלי זה הבית שלך", היא מספרת.
"מבחינת הניקיון שנינו שומרים על ההיגיינה והטיפוח של הבית. הבית תמיד נקי, למאור חשובה מאוד האסתטיקה. כשבית נקי, כיף להסתכל עליו, זה גם גורם לרוגע בנפש, עושה לך סדר במוח. אני תמיד אוהבת לנקות אחריי, תמיד מעבירה את הדייסון, אלה הרגלים מהבית".
מהמגורים לבד, אומרת מור, היא מתגעגעת "לזמן לבד שלי. לזמן של להחליט לבד מה לעשות, לראות את הסרט שבא לך. גם לא להרגיש שאתה משאיר מישהו בצד, או לא מתחשב בדעות שלו, פשוט לשקט שלך עם עצמך".
שלב השאלה הזהה
טוש או אמבטיה?
"שאלה הקשה. אני רגילה לטוש בשנים האחרונות, ובילדות לאמבטיה. אני אלך על מה שיותר נוח לי פרקטית וזה טוש".
טלוויזיה בסלון או בחדר השינה?
"בסלון. זה מרחב יותר לשבת עם האנשים, יש לטלוויזיה אקט יותר חברתי. חדר השינה צריך להיות משהו יותר כמוס, אינטימי בינך לבין בן הזוג ולא לתת לגורם זר להתערב. זה אמור להיות האזור שלכם לדיבור, שיח אמיתי ולא לעוד אטרקציה שמפריעה לאינטראקציה בין בני זוג".
לאסוף חפצים או לשחרר?
"אני מאלה שמשחררות. כל הזמן מגלה את עצמי מחדש, מעצבת מחדש, אוהבת שינויים, עושה שינויים. אני לא אוהבת להישאר על אותו עיצוב לאורך זמן ולשמור דברים לאורך זמן".
אריק ודובי: "צריך לכבד את המרחב האישי אחד של השני"
אריק ודובי הגיעו שניהם לתוכנית כדי למצוא זוגיות פרק ב'. אריק (59) הוא קבלן בניין מחולון, ומנשואיו הראשונים יש לו שני בנים - אביעד ואלדר. הוא התגרש לפני יותר מעשור ושומר על קשר טוב עם אשתו לשעבר. דובי (57) היא גננת, מאמנת לזוגיות ולחיים בתודעת אושר ובעלת קליניקה לטיפולי גוף ונפש ממודיעין. יש לה שלושה ילדים – טוהר עמירה, תאיר אפשטיין ועומרי עמירה, ונכדים. אחרי התחלה לא פשוטה בטקס החופה, עברו השניים לגור בביתו של אריק.
"יש לי בית נחמד, ובבית של דובי נמצא גן הילדים שהיא מנהלת אז אי אפשר לגור שם. היא שאלה אותי אם אפשר לגור אצלי, ואמרתי אין שום בעיה, בכיף", מספר אריק איך התקבלה ההחלטה על מקום המגורים המשותפים. "יש לי בית עם אנרגיות מאוד טובות. יש בו ארבעה מפלסים - בקומה העליונה יש משרד שמשמש אותי ואת העובדות שעובדות איתי. בקומה השנייה נמצאים חדרי השינה".
"הבית של אריק מאוד נעים, מסודר, נקי, חמים ומואר", מסכימה דובי. "זה הבית שלו וקיבלתי אותו כמו שהוא, אין לי טענות או דרישות כי אני מכבדת את המרחב האישי שלו. בניגוד לזוגות האחרים, אריק ואני בגיל שכבר לכל אחד יש את הבית שלו, את העיצוב שלו, את החיים שלו ואת מה שהוא מביא לתוך הבית מהפן הרוחני. אז גם אם אני רואה משהו שלא נראה לי או גם אם משהו לא נוח לי, זה לא מן הראוי להגיב על זה".
אריק בנה את הבית בעצמו. "אני גם כמובן עיצבתי וריהטתי אותו לפי הטעם שלי. הקו מודרני עם קצת חפצים עתיקים יותר", הוא אומר. " אני פרפקציוניסט, חשוב לי כל דבר ודבר, שכל בגד יישב כמו שצריך, שהחולצה תתאים למכנסיים, ולא ראיתי את זה כל כך אצל דובי". הוא אוהב במיוחד את הסלון, שגובהו שישה מטרים. "הגובה מפצה על הגודל. יש בסלון אנרגיות נהדרות, מרגישים בו טוב, כולם אומרים את זה. אתה מרגיש שבא לך לחזור לפה עוד פעם", הוא מתאר.
דובי התחברה בעיקר למרפסת. "יש שם שקט ולשתות קפה בנחת מול השקיעה זה נעים", היא מתארת. היא פחות אוהבת את המטבח, אבל את השעון היא אומרת בצחוק, "הייתי גונבת אם אפשר". היא מספרת שהיא מתגעגעת "לקום בבוקר בפינה שלי בבית, להתרחץ במקלחת שלי, לישון במיטה שלי באלכסון. המעבר זה קצת לנתק אותי מהמקום שלי, מבחינת הילדים, המשפחה והאישיות".
המעבר לא היה קל, מספרת דובי. "הבית שלי הוא מצב הנשמה שלי, זו לא דירת רווקים, הבית שלי הוא העוגן, המבצר, הוא כל מה שאני בונה לאורך כל החיים. אני מסתכלת על בית כמשהו יותר רוחני. אני כבר לא רגילה לעבור דירות בגיל שלי, זה וייב שונה, הנפש והנשמה בנויות אחרת, אז מקבלים ומתמודדים עם זה גם אחרת", היא אומרת.
"חששתי שאני לא ארגיש חופשי, שלא אוכל להתנהל באופן טבעי", מספר אריק. "לא רציתי להיות בסוג של הצגה או סרט. כשנכנסנו לגור יחד כמעט לא הכרנו, וזה לא פשוט להכניס לבית, לפרטיות, מישהו שבקושי מכירים אותו. חוץ מהבן שלי וחברה שהייתה לי, לקח לנו מספר ימים להתאקלם. צריך למצוא את האיזון בין הפרטיות לבין ביחד. להרגיש חופשי לרדת עם טרנינג או מכנסיים קצרים, בעצם לא להרגיש שיש אורח בבית אלא בן בית".
"צריך לכבד את המרחב האישי אחד של השני בתוך הביחד, דרך ההבנה שיש צרכים שונים ושיש רגעים שהוא גם יכול להיות לבד וזה בסדר", אומרת דובי. "הוא יכול סתם לשבת בסלון ולראות טלוויזיה, ואני יכולה לעלות למעלה וללמוד או סתם לשבת במרפסת ולא לדבר. כל אחד במרחב האישי שלו בתוך הביחד". 
שלב השאלה הזהה
טוש או אמבטיה?
אריק: "גם וגם, כי אמבטיה אני אוהב לעשות בחורף וטוש בקיץ".
דובי: "טוש בתוך אמבטיה".
טלוויזיה בסלון או בחדר השינה?
אריק: "גם וגם, זה מאסט אצלי, אבל אני יותר אוהב בסלון".
דובי: "לא פה ולא שם. בסלון צריך לארח ולהיות עם אנשים, ובחדר שינה עדיף לקרוא ספר ולשמוע מוזיקה".
אוספים חפצים או משחררים בקלות?
אריק: "קל לי לשחרר, אני לא אוגר. תמיד יש לי למי לתת, ואני גם מתחדש כל הזמן".
דובי: "ממש לא אוגרת דברים, גם אוספים אני ממצה ומעבירה הלאה".
>> רוצים עוד? עשו לייק ל-living בפייסבוק
הגר וניר: "נחמד לחזור הביתה ושיש מישהו שמחכה לך"
הגר משה (39) היא סטז'רית לרפואה בוולפסון עם שני תארים ודוקטורט במדעי המוח. המומחים התאימו לה את ניר פור (40), מדען ומנהל קבוצת מחקר ופיתוח שגם לו לא חסרים תארים ברקורד: יש לו תואר ראשון בביופיזיקה, ביולוגיה, כימיה ופיזיקה, תואר שני בכימיה, תואר שלישי בכימיה, והוא עשה פוסט דוקטורט ב-MIT. המסע שלהם התחיל ברגל ימין, אבל נראה שהגר מתקשה עם הלחץ והציפייה של התהליך. בזמן שניר חיזר אחריה במרץ, הגר הרגישה שהם לא מתקדמים באותו קצב. מאז הם מצליחים להתקרב לאט לאט.
"עברנו לדירה מהממת, ליד כיכר רבין, שבחיים לא הייתי יכולה להחזיק בתל אביב לבד", מספרת הגר. "יש בה סלון מאוד גדול, מטבח מאובזר ושני חדרי שינה". היא אומרת שהיא לא מתגעגעת למגורים לבד: "בגלל שהדירה באמת נורא גדולה, גם כשצריך רגע לנשום, יש איפה. חוץ מזה, שנינו אנשים סופר עמוסים, אז זה לא שאנחנו כל היום בבית רובצים אחד עם השנייה. נחמד לחזור הביתה ושיש מישהו שמחכה לך בסוף יום".
ניר, לעומת זאת, מודה שהוא מתגעגע לחדר המוזיקה שלו: "יש בו תופים, פסנתר, גיטרה - כולם מחוברים ביחד במעין מיקסר כזה והכל מחובר באוזניות ככה שהשכנים לא שומעים כלום. כשחברים באים לנגן ולשיר איתי, אנחנו שומעים את עצמנו באוזניות ולשכנים זה נשמע כמו אנשים מוזרים ששרים, כמו מסיבת אוזניות", הוא מספר, והגר מסכימה: "אם אפשר הייתי לוקחת את כל חדר המוזיקה שלו לדירה שלנו, גם את התופים, גם את הפסנתר".
לבית החדש ניר הביא את הגיטרה שלו והיא "נותנת תחושה כזאת של בית", אומרת הגר, ומספרת שגם בילדותה הייתה גיטרה בביתה: "אני זוכרת את אבא שלי מנגן, גיטרה תמיד הייתה שם ברקע, זה היה מאוד דומיננטי". היא עצמה הביאה תמונות ותמונות של המשפחה – "אני מאוד קרובה למשפחה שלי, והתמונות שלהם נותנות לי תחושת שייכות", היא אומרת.
את הקרדיט לעיצוב החלל כל אחד מהם נותן לאחר. "ניר ממש טוב בזה, הוא הרבה יותר טוב בזה ממני, ועדיין הוא ניסה לתת לי את המקום", אומרת הגר, ואילו ניר אומר: "לאישה יש טעם הרבה יותר טוב מלגבר בעיצוב, אז אני נותן להגר להוביל שם, ובאמת יש לה טעם מאוד טוב". במטלות הם מתחלקים או עושים ביחד, אבל הגר מודה שניר מבשל ממש טוב ("אני הסו-שף שלו רוב הזמן").
"הדבר היחידי שבאמת חששתי ממנו במגורים המשותפים זו החניה בתל אביב", אומר ניר, אבל הגר מודה שהיו לה חששות רבים. "חששתי איך זה ירגיש להיות בבית זר עם בן אדם שאני לא מכירה. זו זרות די קיצונית. את לא יודעת למה את נכנסת, איך זה הולך להיות. הכל מאוד זר, זאת התחלה חדשה. נורא חששתי, אבל מהר מאוד התרגלתי לנוכחות שלו לידי. ניר בן אדם כל כך נוח וקל לחיות איתו, אז חסר כשהוא לא בבית".
שלב השאלה הזהה
טוש או אמבטיה?
הגר: "אמבטיה רק אם היא ממש ממש שווה ואפשר לשבת בתוכה. אם לא, טוש".
ניר: "טוש"
טלוויזיה בסלון או בחדר השינה?
הגר: "בסלון, חד משמעית. בחדר שינה זה זמן איכות אחד עם השני, מדברים בסוף יום, שיחת סיכום כזאת, זה לא זמן לטלוויזיה".
ניר: "בסלון, אני אוהב שחדר השינה הוא שקט והולכים לישון בו".
לאסוף חפצים או להיפטר מהם בקלות?
הגר: "הייתי בן אדם שאוסף, אבל בתקופה האחרונה אני משחררת מלא. נראה לי שחלק מהתהליך בתוכנית הזאת זה קצת לשחרר דברים מהעבר. עברתי על כל הדברים בבית וזרקתי כמויות עצומות, כל דבר שלא משרת אותי יותר, זה מדהים. היו לי דברים מהתיכון, הצבא, שנים אחורה. כשאני מסתכלת על עצמי דרך הדברים האלה, זאת כבר לא מי שאני, זה לא מתאים לי".
ניר: "אני אספן, אבל אני יודע גם לשחרר דברים. בילדות היו לי הרבה אוספים, עכשיו פחות".
רוני ונעם: "אנחנו די דומים מבחינת האופי"
רוני לוי (37) ונעם קציר (36) עשו שניהם רילוקיישן – היא למיאמי והוא לאוסטרליה – וחזרו לארץ למצוא אהבה ישראלית. רוני נולדה בסרייבו ועלתה לארץ עם אמה בגיל שש כשהתחילה המלחמה ביוגוסלביה. היא השאירה מאחור את אביה וסבתא שהייתה קשורה אליהם מאוד, וגדלה בירושלים. היום יש לה עסק לבגדי ים לילדים. המומחים התאימו לה את נעם, איש עסקים קליל, ספונטני וזורם כמוה. בהתחלה רוני הודתה שהיא פחות נמשכת לנעם, אבל לאט לאט רואים את ההתקרבות ביניהם.
"עברנו לבית בתל אביב, במרחק הליכה מהים אז כמעט כל יום ניצלנו את זה", מספרת רוני. "הדירה מרווחת עם מלא מרחב ומטבח גדול שבשבילי זה הכי כיף בעולם. אני אוהבת מאוד לבשל, בישולים של סבתא - הרבה עראייס לארוחות עם חברים וארוחות בוקר. אני גם מאוד אוהבת החצר, שיש בה הרגשה של מקום טיפה טרופי. החצר היא המוקד, ויושבים בה ולא בסלון".
על המעבר למגורים משותפים היא מספרת: "חששתי שזה יהיה קשה בשבילי כי הרבה זמן לא גרתי עם מישהו, שאני אצטרך את הלבד שלי, אבל המעבר היה חלק. לא הרגשתי שאני ממש מוותרת או מתפשרת או שקשה לי נורא. אנחנו שני אנשים די דומים מבחינת האופי. כשאת חיה לבד את מתכננת את היום שלך לפי הצרכים שלך, אבל עם נעם לא נלקח ממני החופש, כי לכל אחד יש אפשרות לבחור לעשות מה שהוא רוצה".
לדירה המשותפת שעוצבה על ידי מעצבת הפנים מאי מורגנשטיין, הביאה רוני את ארבע המזוודות שהביאה מחו"ל ("יש שם בערך את כל החיים שלי"), והיא מתגעגעת לכלב שלה, עוזי. "אני מתגעגעת לשגרה איתו, להוציא אותו לטיולים, אבל בעיקר לשמחה שהוא היה מביא לבית. הוא כלב נורא שמח, וכשיש חיה בבית זה מחמם את הלב כל הזמן. הוא תמיד קופץ, תמיד בא לבקש אהבה ויש לו כל מיני טריקים מצחיקים כדי לקבל את הממתקים שלו. הוא מנסה לדבר בדרכים שלו". מהדברים שנעם הביא רוני הייתה שמחה לאמץ את הגלשן שלו ("אם הייתי ממש טובה בגלישה ולא רק בסאפ"), ו"הייתי מעיפה את הטחינה".
רוני ונעם עושים את רוב המטלות יחד, אבל "אני אחראית על הבישולים, ונעם על הנס של הבוקר", היא מספרת. "חשוב לנו מאוד לעשות צחוקים בבית, ולשמור על מקום חיובי ושמח שרוצים לחזור אליו. אנחנו יכולים לשים מוזיקה, לעשות סוג של מיני מסיבה ולרקוד".
שלב השאלה הזהה
טוש או אמבטיה?
"טוש. ויש גם שני ראשים של טוש".
טלוויזיה בסלון או בחדר השינה?
"בלי טלוויזיה".
להיקשר לחפצים או להיפטר בקלות?
"אני לא אוגרת דברים. אין לי את זה, אני מסתדרת בכל מקום שאני מגיעה אליו".