מחקו מדמיונכם את המראה המרושל והזרוק, שכחו מההיפים. פה זה לא "שיער" וגם לא וודסטוק. מאחר שמילת המפתח בסגנון הבוהמי היא חופש, יש המתבלבלים בינו לבין הסגנון המזוהה עם שנות ה-60 הסוערות. סגנון הבוהו מושך ומהודר. ההיפיות אמנם משתלבת בו אך איננה מרכיב מרכזי. כיום הסגנון כבר לא מוגבל לנישה ספציפית, אלא לכל מי שאוהב צבע, מראה הרומנטי, נינוחות ביתית וסגנון מעט אוריינטלי או מזרח אירופי. ההפך הגמור מהמינימליזם הנורדי.
העיצוב הבוהמי מתאים לאנשים ולמעצבים שלא חוששים למתוח את הגבולות של מה מותר ומה אסור, שלא חוששים לשבור את חוקי המשחק, את התאמות הצבעים המסורתיות, את שילובי החומרים הרגילים ואת הפרופורציות הקלאסיות. מעצב טוב יצליח ליצור שילובים מרתקים אינדיבידואליים בלי לאבד את השיק. ההצלחה טמונה בכישרון לשלב בין הפרטים שבמראה ראשון נראה כי אין קשר ביניהם אך יחד הם מהווים מכלול מושלם. כל אחד יכול להשתמש בפריטים שונים, צבעים שונים וחומרים שונים, אבל לא כל שילוב כזה יהפוך את העיצוב לבוהו אמיתי. לשם כך המעצב והלקוח צריכים להביא את האני שלהם ואת האמת שלהם. חופש דעות, חופש ביטוי ואינדיבידואליות, שהרי חופש הוא בסיס הסגנון ומקורותיו.
עוד באתר לעיצוב הבית:
תמיד צועני
אבל בואו נתחיל מהתחלה. מקור השם בוהמיה בעם קלטי קדום שהתגורר באזור בוהמיה שבחבל הארץ המרכזי והמערבי של צ'כיה לפני כאלפיים שנה. הכינוי "בוהמי" משמעו גם "איש רוח או אמנות המקיים אורח חיים שונה". מקור ביטוי זה הוא בצוענים שמקורם מבוהמיה. במאה ה-15 גירש מלך בוהמיה זיגמונד את כל הצוענים מארצו אל צרפת. הללו חיו שם בקהילות סגורות, והשמועות בנוגע לאורח חייהם המשונה פרחו. לאחר כ-400 שנה, במאה ה-19, הצוענים עצמם כבר מזמן לא נקראו בוהמים, המושג בוהמה נדבק אל האמנים וקיבל את משמעותו הנוספת, הנפוצה גם כיום: קבוצת או קהילת אמנים ואנשי רוח המנהלים אורח חיים שונה ובלתי שגרתי.
מה מאפיין את הסגנון הבוהמי כיום?
צבעים: לכאורה אין חוקים בסגנון הבוהמי, אולם הצבעים השולטים הם הצבעים החמים, צבעי האדמה, כמו גם צבעים מתכתיים. חשבו על חום, טרקוטה, זהב, צבעי אבנים טובות כמו סגול בוהק, כתום אש וכחול עמוק. ללבן, למשל, אין מקום בסגנון הבוהמי. אל תחששו לערבב צבעים או טקסטורות שלא הולכים יחד על פי התאוריות המסורתיות.
חומרים: מיקס אנד מאץ' הוא הסוד בשימוש נכון בחומרים בסגנון הבוהמי. השתמשו בחומרים טבעיים כמו יוטה וכותנה, אבל דאגו לשלב אותם עם בדים כמו משי וקטיפה. דבר חשוב נוסף: אמנם החומרים לא אמורים להיראות כאילו יצאו בזה הרגע מהמפעל בסין, אך אל תשתמשו בחומרים פגומים או קרועים. הסוד הוא למצוא את החומרים שנותנים לנו את התחושה כי עברו עליהם דברים אך הם במצב מעולה. שטיחי קיר? כן! שמיכות זרוקות על ריהוט? כן! אך השתמשו באביזרים איכותיים בלבד. פרנזים ! גדילים! קדרים! הסגנון הבוהמי אוהב אותם – החל מכריות ועד וילונות וגופי תאורה.
רהיטים: רהיטים בוהמיים לא נרכשים ככה סתם בכל חנות יד שנייה או באולמות תצוגה ידועי שם. חללים בוהמיים נוטים להיות עמוסי ריהוט שנאסף במשך שנים. צורות? גדלים? לא זה מה שקובע או חשוב כמו ברוב סגנונות העיצוב האחרים. מה חשוב? שכל פיסת ריהוט תכיל בתוכה סיפור ותהייה מיוחדת וחשובה לבעליה. מי שנכנס לתוך החלל הבוהמי לא אמור לדעת או לזהות היכן רכשתם את הריהוט או מהיכן השגתם אותו, הוא אמור להישאב אל תוך האווירה שהחלל משרה. עם זאת, סגנון הריהוט הנפוץ ביותר בעיצוב הבוהמי הוא הסגנון הוויקטוריאני. מה שמעסיק את המעצב הבוהמי אלה לא העדינות או היופי של הרהיט, אלא החשיבות כי הרהיט יעטוף את השוקע בתוכו כשהוא קורא את הספר שלו או לוגם מכוס המשקה שלו. דמיינו כורסאות עמוקות וספות התעלפות (מי שלא מכיר שיצפה בכמה סרטים המבוססים על ספריה של ג'יין אוסטן) בצבעים זועקים ומסגרות עץ כהה ומגולף.
אקססוריז: גם האביזרים בחללים בוהמיים צריכים לספר את סיפורם של המתגוררים בהם - קופסאות וארגזי מסע, בקבוקי וינטג', מפות וכלי חרס בסגנונות שונים, מראות מוזהבות בסגנון מרוקאי, שנדלירים עמוסי קריסטלים, פסלים מהודו, הבוהמיים הם נוודים וכך גם הסגנון הבוהמי.
אל תשכחו: גם אם הבוהמיים נוטים להיות "לא באופנה", הסגנון אמור לשדר זוהר ושיק.
אל תשכחו #2: עם כל הזוהר והשיק אסור לנו להגזים, חשוב לעשות זאת נכון כי הסכנה בלקבל עיצוב מוגזם, קיטשי ולא נוח גדולה.
מרב שדה, מעצבת פנים וכותבת בלוג בנושאי עיצוב, לפינטרס של מרב
במדור הקודם: לוחות הפינטרסט שאתם חייבים להכיר
לכל הכתבות במדור "סימני עיצוב"