בוא נודה על האמת, אהבה יכולה להיות עניין חמקמק. כבני זוג, מאהבים ושותפים לחיים יש כל כך הרבה מקומות שבהם אנחנו נדרשים לגשר על חוסר הסכמות עקרוניות בהחלטות שהחיים מזמנים לנו. מחלוקות על סגנון עיצובי הן לא מהחשובות שבהן, אך מה קורה כאשר שני אנשים בעלי טעם שונה בתכלית חיים תחת קורת גג אחת? לרוב יתרחשו אחד משני התסריטים הבאים: אחד הצדדים מגלה חוסר עניין מופגן ומותיר את המשימה לבן זוגו הדעתן שזכה בכל הקופה. אם זה המצב אצלכם, אתם יכולים לעבור לכתבה הבאה. אך אם שניכם מתבצרים בטעמכם האישי ולא מוכנים לוותר, מה עושים? בעיה? לא לדעתי!
כמעצבת, ניגודים הם בהחלט מסוג האתגרים שמרגשים אותי. בדיוק כשם שיש אנשים שאוהבים לבחור להם בני זוג מנוגדים ושונים מהם בגלל המתח החשמלי הנוצר בחיכוך בין הפכים, כך אני אוהבת ניגודים בעיצוב: בין ישן לחדש, בין יקר לזול, בין תחכום לפשטות, בין מעובד לגולמי וכמובן שבין סגנונות.
עוד באתר לעיצוב הבית:
- אל תפחדו משחור בעיצוב הבית
- כשאוריינטלי ומודרני נפגשים על ספה שוודית
- כך הפכנו חדר שינה מוזנח לקן אוהבים בתקציב זעום
עבודת גישור מאתגרת
בית שכולו מעוצב באותו הסגנון אינו מרתק כמו בית שיש בו ניגודים. העניין מתרחש כאשר המבט שלנו מרחף בין פרטים השייכים לאסכולות שונות אך התמונה הכללית הנוצרת נעימה והרמונית. כאשר פונים אלי בני זוג שלכל אחד מהם טעם שונה - לדוגמה, האישה חובבת וינטג' כפרי ומביאה איתה נדוניה משפחתית, ואילו הבעל חובב מינימליזם גברי, מודרני (עדיף ללא צבע) ובטוח ללא תמונת סבתה של אשתו בסלון - אני יודעת שנכון לי אתגר ניגודים קיצוני לפצח ועבודת גישור מאתגרת שבסופה תוצאה מרתקת וחד פעמית.
המטרה: הרמוניה. על מנת ליצור תמונת חלל הרמונית יש להלך על חבל דק הלוך וחזור בין הסגנונות ולהקפיד לשלב אלמנטים משני הקצוות.
לדוגמה, בהמשך לזוג מלמעלה: אם המטבח מודרני ולבן, הקפידו לשלב יחידת מדפים או כיסאות בר מעץ גס. לשולחן אוכל כפרי בחרו כיסאות פלסטיק מודרניים (כן, זה נראה מעולה יחד, לא צריך לרכוש סטים), ליד ספה מודרנית בקווים נקיים הניחו כורסה שעברה בירושה.
הבעיה: דיסוננס. בעיצוב, כמו באהבה, כאשר צד אחד דומיננטי יותר מהצד השני נוצרת תמונה צורמת ולא הרמונית. הפתרון הוא בשמירה על משקלים נכונים בין הצדדים.
הבהרה: לתהליך עיצובי שמתחיל משני קצוות סגנון שונים מאוד יש פוטנציאל להפוך למלחמת עולמות. כדי שהדרך תהיה נעימה, מכבדת ובסופה תוצאה ששני הצדדים יהיו מרוצים ממנה, עליהם להגיע לסיטואציה מצוידים בנכונות לפשרות ובמלוא החופן גמישות. ממליצה לכם בתחילת תהליך העיצוב להכין רשימה עם חלוקה ברורה מראש מי מקבל איזו החלטה: למשל, זה שנמצא יותר במטבח זכאי לבחור את הסגנון שלו, זה שחורך את הספה במרתון סדרות בוחר את גודל הטלויזיה וכך הלאה. 
המלצה: זה המקום לגלגל שלישי - קחו לכם מעצב/ת. מלבד הצד המקצועי, הוא יביא איתו גם את היכולת להיות המגשר והבורר. הוא יראה את התמונה השלמה וינסה כל הזמן לכוון אליה. במקרה כזה מאוד חשוב לא לבחור מעצב/ת לפני סגנונו אלא על סמך התקשורת האישית של שני בני הזוג איתו. הרגישו עמו נוח והדגישו בפניו את חשיבות השמירה על האינטרסים של שני בני הזוג. אתם מצדכם צריכים לסמוך עליו שיש ביכולתו לתפור עבורכם תוצאה הרמונית.
מחשבה: עיצוב זה לא קונדיטוריה. לא ניתן להכתיב מתכונים או נוסחה מדויקת. בכל תהליך עיצובי נדרשת יכולת אלתור של מרכיבים ומשקלים ליצירת התוצאה הנדרשת.
מסקנה: אם הצלחתם ליצור עם בן זוגכם דיאלוג מוצלח – זכיתם! יצרתם תוצאה ייחודית לפי המתכון הפרטי שמתאים רק לכם, וכך הפכתם את הבעיה ליתרון.
במדור הקודם של תמי פמפנל: מי מפחד משחור בעיצוב הבית?
הכותבת, תמי פמפנל שנקר, היא מעצבת פנים ומוצר, לעמוד הפייסבוק שלה