שלומי ועדיאל מביאים ל-MKR המטבח המנצח את הרוח הצעירה והבליינית. את האוכל המרוקאי המסורתי שלהם מבית אמא הם תיבלו בטאץ' מעודכן ומסוגנן, והדבר ניכר גם באווירה במסעדה שלהם, "בסבוסה", שבה היה להם חשוב לשמור על קו התפר שבין המסורתיות לבילוי הלילי.
המסעדה שלהם הוקמה בתוך אוהל גדול בחצר ועוצבה עם קו מנחה ברור מאוד – שילוב בין מועדון לילה לאווירה מרוקאית. כל החלל כוסה בצבעים כהים שנתנו תחושה של בר, אבל עם מנדלות וצבעים עזים שחיברו את המקום בחזרה לשורשים של חברי הילדות.
במרכז החדר עמד שולחן גדול עם חיתוכים בצבע כחול, ולכל אורכו הונחו כדורי בדולח עם נורות קטנות בצבעי סגול ולבן. כיאה לבר, מתחת לכוסות השתייה (היי-בול) ניצבו תחתיות קרטון עם הלוגו של המסעדה. ליד הקירות עם המנדלות הצבעוניות, הונחו מדפי תצוגה של משקאות עם מגוון של בקבוקי אלכוהול.
"שלומי ועדיאל רצו שילוב של מסעדה מרוקאית ומועדון לילה, לאונג' שהוא יותר חשוך ויותר קלאב", הסביר אורן חנן, המעצב האומנותי של התוכנית. "לתוך זה, הם רצו להכניס את העולם המרוקאי-טוניסאי, העולם האוריינטלי. הלכנו על טקסטורות של אריחי שיש, של אבן צפחה שחורה ועמודי ברזל שחורים ועשינו מעין טקסטורה של משרביות (אלמנט סבכה אדריכלי) עם תאורה צבעונית שהכניסה לחדר צבעים עזים".
במסעדה של חברי הילדות שלטו הצבעים הסגולים, כחולים וצהובים. "זה היה משחק של צבעים כהים ועזים", אומר חנן, "בקירות המרכזיים מצאנו כל מיני מנדלות צבעוניות שהקפיצו את הצבע החוצה. הכנסנו אלמנט בר עם הדיספליי של המשקאות שהיה נוכח בכמה אזורים, היה קופסאות צבע במדפים שגם הכניסו אור".
"ההכנות לקראת הקמת המסעדה לוקחות כמה חודשים, למצוא את הגרפיקות ולחשוב על איך הכל מתחבר ונראה טוב ביחד. המסעדה שלהם נפתחה זמן קצר אחרי המסעדה המרוקאית של מרטין ואבישג ושני הזוגות הגיעו על תקן המטבח המרוקאי. זה היה אתגר גדול, אבל כל אחד לקח אותו למקום אחר. הם מאוד רצו להביא את הבישול המרוקאי מכיוון של חוויה של בר לא של מסעדה רגילה".