עם כל הכבוד לגרסה המקומית שלנו המידברן, קשה להתחרות עם הגודל והמסורת של הפסטיבל המקורי – הברנינג מן. בימים אלה ממש, כמו בכל קיץ בשלושת העשורים האחרונים, המדבר בנבדה מתמלא "ברנרים", כפי שקוראים לעצמם באי הפסטיבל. הרבה עקרונות אידאולוגיים עומדים מאחורי הפסטיבל הזה שאפשר לדבר עליהם שעות - לטוב ולרע - אבל על דבר אחד קשה להתווכח. המבנים הארעיים שמקימים באי הפסטיבל בכל שנה נעים בין מדהימים למרהיבים, ו-2018 אינה שונה.
אחד המבנים המדוברים ביותר השנה הוא זה של צמד האדריכלים הדנים ביארק אינגלס וג׳ייקוב לאנג, שבחודש שעבר פתחו פרוייקט למימון המונים עבור כדור מראה ענק. בזמן הקצר שהקציבו לעצמם, הם לא הצליחו לגייס את הסכום הנדרש, אבל ההקמה של כדור המראה יצאה לדרך בכל זאת, עם תקציב של 35 אלף דולר במקום 50 אלף שקיוו לגייס.
גם אם אתם לא מתחברים לערכים שעומדים מאחורי הפסטיבל או לאווירה החופשית שלו, קשה שלא להתפעל למראה המבנים שהוקמו במדבר, חלקם יצירות אמנות של ממש שנבנו על ידי אדריכלים, פסלים ואמנים פלסטיים. כולן ישרפו בתום הפסטיבל. בכל שנה באי הפסטיבל נדרשים להגיב בעבודתם לנושא מסוים, כשהשנה הנושא הוא ״אני, רובוט״ - ההשפעה של הטכנולוגיה על העולם המודרני.
האדריכל הפריזאי-לונדוני ארתור מאמו-מני יצר מבנה שנקרא ״המקדש״, שהוא מעין ביתן ענק מורכב חוליות שיצרו משחקים של אור וצל על החול שמתחת. ישנו גם פסל ענק ומתכתי של שתי דמויות חסרות פנים מחובקות, שמצליח להיות עתידני ורומנטי בעת ובעונה אחת. במקום אחר, יכולים ה"ברנרים" לטפס על גשר בצורת קשת, שעליו מוארות דמויות מהמשחק פקמן. מיצג נוסף נראה כמו מטוס מתכתי ענק שכופף ועליו נתלו חפצים דמויי בלונים. היו גם פרשנויות פחות יצירתיות לערכי הפסטיבל, כמו מיצג של עגלות סופר מסודרות במעגל, שהן בוודאי אמירה ששייכת לגישה האנטי-צרכנית של הברנינג מן.
לא כל באי הפסטיבל (כ-70 אלף איש) הם אדריכלים או אמנים, כמובן, כך שמלבד היצירות הגדולות והמרכזיות, המדבר התמלא פרשנויות צנועות יותר לנושא של האדם והמכונה. לא מפתיע שחלק ניכר מה"ברנרים" בחרו להציג דמויות חצי אנושיות חצי מלאכותיות, או לייצר פסלים שהגוף האנושי יכול לקחת בהם חלק, כמו זוג כנפיים מתכתיות שמחוברות למעין קביים שניתן לעמוד עליהם ולהפוך לחלק מהיצירה. פסל אחר הוא לב מתכתי שבו תומכות דמויות כסופות של בני משפחה - הורים וילדים.
נדמה שה"ברנרים" החליטו שלא לצאת נגד הטכנולוגיה, אלא להראות כיצד היא חיה בהרמוניה עם האדם ולא גורמת לו לאבד צלם אנוש.