אנחנו גרים בדירת שלושה חדרים בתל אביב. מדירות קודמות העברנו את כל הרהיטים הגדולים - המיטה, פינת האוכל, הסלון.
הוספתי את כל הטאצ׳ים הקטנים - פינת הישיבה בחדר השינה וההדום והקונסולה בסלון.
את חדר הארונות עשינו מאפס.
אני אוהבת בדירה את הגודל של חדר השינה והמרחב שיש בבית.
הפינה האהובה עליי היא המרפסת. יש שם שקט ורהיטי העץ שנותנים תחושה של חוף וקיץ.
אני אוהבת את האקלקטיות של הכריות השונות, מין תחושת חופש, אין סדר.
החדר שאני מבלה בו הכי הרבה הוא הסלון. הכי כיף להיזרק על הספה בסוף יום ולהשלים את כל הסדרות שלא הספקתי לראות.
החדר שאני הכי פחות מבלה בו הוא חדר ארונות. אני נכנסת אליו רק כשצריך להתארגן ואיכשהו תמיד זה קורה מהר.
אם הבית היה שלי, הייתי עושה פרקט. זה נותן חמימות. הייתי גם בונה ארונות ומשקיעה קצת יותר בווילונות.
סוס העץ הולך איתי בערך מאז שיש לי חדר לבד. אמא שלי קנתה אותו כשהייתי פיצית ותמיד מאוד אהבתי אותו. סחבתי אותו איתי לכל בית שגרתי בו, עם ההורים וכמובן בכל שלוש הדירות שחייתי בהן לבד.
אני אוהבת גם את הציור של אמא שלי, במטבח. אין פריט יותר יפה ממנו. הוא מכניס אור וצבע אבל לא מעיק.
את הקונסולה בסלון מצאתי אחרי חיפושים רבים. חיפשתי משהו שמתאים במידות, יפה ועם מספיק מקום לאחסון.
היא שילוב מושלם של עיצוב ונוחות.
אני עיצבתי את המיטה וייצרתי אותה באופן אישי, במיוחד לדירה הקודמת שגרנו בה. הייתי חייבת להביא אותה איתי.
אני אוהבת את הניגודיות בגוף התאורה בפינת האוכל - מצד אחד הוא בווייב תעשייתי, מצד שני עדין ויוקרתי.
כדי להפוך דירה שכורה לבית אמיתי, כדאי לעטר את הבית בכל מיני פריטים שיש לכם קשר נוסטלגי ולא לפחד לרהט.
תמיד בדירה שכורה חושבים לא להשקיע, כי זה לא שלנו - שטויות! זה כן שלכם כל עוד אתם שם.
תפזרו בדירה את הריח שלכם - בושם, נרות ואפילו סיר עם תבשיל של בית.
דירת החלומות שלי מאוד דומה למה שיש לי היום מבחינת עיצוב, רק קצת יותר גדולה, אולי עם גינה במקום מרפסת, שיהיה מרחב לליצ׳י. דירה גדולה, חמה, מלאה ברעש ושמחה.
