בפאתי אחד מאולמות הייצור הגדולים במפעל יוקרתי בליפסהיים, צרפת, בחדר קטן שצבוע כולו שחור, דולקת אש. חרש ברזל לבוש סינר עור מלהיט את חומר הגלם, מעביר אותו לסדן ובמהלומות פטיש המתיזות גיצים יוצר מסמר באורך 10 ס"מ, טובע עליו את חותמת השנה 1683. חלון אחד מציץ אל השדות הירוקים שסובבים את המפעל, שולח קרן שמש עדינה לתוך החדר ומבהיר לא רק את החלל, אלא גם את הניגודיות שבין החדר הקטן שבה מתבצעת מלאכת היד המסורתית ובין עוצמת המכונות של המפעל המחבק.
ב-1683 החלו לייצר במקום מסמרים ועוד פריטי ברזל. במהלך השנים הוקם שם מפעל לייצור כלים, מכונות ואופניים, וב-1931 יוצר במפעל תנור האפייה הביתי הראשון. היום מיוצרים שם מוצרי החשמל של מותג היוקרה הגרמני Gaggenau. התפוצה עולמית ונעשית תחת מטרייתה של BSH, יצרנית מכשירי החשמל לבית של בוש וסימנס, המאפשרת למותג להשקיע במחקר ופיתוח ולרשום מדי שנה כ-300 פטנטים בתחום.
>> לכל הכתבות בערוץ living
מקום מושבו של המפעל נושק לגבול הגרמני בואכה היער השחור. 20 דקות משם נמצא גם המפעל של בוגאטי, מותג רכבי היוקרה הצרפתי. חברה טובה, ללא ספק. העיר המרכזית הקרובה ביותר היא שטרסבורג, בירת חבל אלזס, שהשתייכה לגרמניה עד המאה ה-17 וממוקמת על גדות הנהר איל והשפך שלו לנהר ריין. בעיר העתיקה, שהוכרזה כאתר מורשת עולמית של אונסק"ו, עוברות ארבע תעלות מים, אותן חוצים גשרוני אבן קטנים מלאי פריחת גרניום טיפוסית, ויחד הם משרטטים פינות חמד ציוריות במיוחד ברובע Petit France. לבתים העתיקים סגנון אדריכלי צרפתי-גרמני מעורב, הם משופעי גגות, וקורות עץ נטמעות בקירותיהם החיצוניים כחלק מיסודות הבנייה. עליות הגג שלהם מרמזות על עיסוקי העבר של האלזסים בקרבת הנהר – בורסקאים, אופים, טוחני מים ועוד.
במרחק רבע שעה נסיעה ברכב מהעיר העתיקה מגיעים למפעל שבו רוב העובדים מקומיים, ההנהלה גרמנית, ושיטות הייצור הקפדניות מסבירות את מיצובו של המותג, שחרט על דגלו בין היתר לשפר את איכות החיים על ידי המוצרים. מאות עובדי ייצור ומנהלה ועשרה מעצבים שמקום מושבם במינכן מעורבים ברקיחת מכשירי החשמל היוקרתיים של גגנאו והפצתם ל-60 אולמות תצוגה בכ-50 מדינות ברחבי העולם, בהם אולם התצוגה בהרצליה פיתוח.
מקור הפואה גרא, כך מספרים האלזסים, הוא שטרסבורג. אין מסעדה שמכבדת את עצמה שלא תכלול את המעדן האנין כחלק מהתפריט הקבוע שלה, לצד מיטב היינות שמקורם בגפנים המקומיות. באזור שטוף מסורת קולינרית היה אך מתבקש שהחברה תקים מרכז הדרכה לאנשי המקצוע והמעצבים שאיתם היא עובדת, ושם גם תעניק להם התנסות במוצריה.
קומץ של אנשי מכירות ומעצבי מטבחים מישראל התקבץ ליום הדרכה מרוכז במפעל, שמייצר את מחצית ממוצריה של גגנאו. לצד תצוגת מוצרים, הקימה החברה מערך ארונות ויחידות איים עם כל המכשור הרלוונטי למטבח, שם מתנסים האורחים בבישול בהדרכת שפית מקצועית. כל מנה שנקצצת ומתובלת, החל מפְלאמְקוּכֶה (סוג של פיצה שטוחה) ועד פלאנק סטייק, מוצאת את דרכה לאחד ממשטחי הבישול והכיריים, נחה בתנור או ממתינה לשאר המנות במגירות החימום. קולטים מעל המשטח ומתוכו עולים ויורדים בהתאם לצורך, והשפית משוטטת בין הבשלנים לרגע, מנחה להוסיף עוד קצת שמן, עוד מנה הגונה של חמאה, לתבל בשום וטימין או לגלגל את האספרגוס סביב נתחי הדג הצרוב.
חוויית הבישול ותוצריה הם חלק לא פחות חשוב מהמוצרים החשמליים. עד כדי כך מקפידה על כך החברה, שאם היא רוצה לשנות מוצר מסוים ולהתאימו לבקשת הצרכנים אבל חוויית הבישול, טעם חומרי הגלם או איכות התוצר עלולים להיפגע, היא תעדיף לא להכניס אותו כלל לפס ייצור. באחת מתערוכות ה-EUROCUCINA באיטליה הפך הביתן של גגנאו למאפייה עם מקצפת בגודל אדם, ובו הוכנו לחמי מחמצת שהוגשו למבקרים עם חמאה. באירוע של החברה בניו יורק נפתחה מסעדת פופ-אפ ברמת 3 כוכבי מישלן לשלושה חודשים בלבד ולצורך העיצוב הובאו גזעי עץ מהיער השחור. שנה מאוחר יותר באירוע בלוס אנג'לס, פסגות שלג מילאו את העצים כדי לספק לסועדים חוויית אכילה בתוך יער חורפי. עיצובים אלה ואחרים, שאותם מוביל המעצב הראשי של החברה, הנדריק מילר, מזכים את המותג שנה אחר שנה בפרסי עיצוב של הביתן. היער השחור הוא חלק בלתי נפרד מכל תצוגה של מוצרי גגנאו בארץ ובעולם עם גזירי עצים כקירות כוח ופרחי בלאק קָלָה הגדלים בו ומשמשים כסנטר פיס לשולחנות באירועים שונים.
מוצרי המותג נמכרים מהיצרן לצרכן – דרך חברות מטבחים, רשתות מותגי יוקרה או אדריכלים. למוצרים בישראל, שלהם זמן המתנה של כשלושה חודשים מיום ההזמנה ועד האספקה, ניתנות חמש שנות אחריות. לדברי דני דבח, מנהל המכירות של גגנאו ישראל, מוצרי החברה נרכשים לרוב עוד בטרם תוכנן המטבח, ורק לאחר בירור גודל המכשיר והצרכים שלו מתחיל תכנון המטבח. לפני ההתקנה שולחת החברה טכנאי שבודק את המידות בשטח, כולל את גודל המעלית, ורק לאחר אישור ששום פרט לא נשכח, מתואמת ההרכבה כדי להבטיח שימוש מיטבי במוצרים ללא יוצא מן הכלל.
"אחת מחוזקות המותג היא הגמישות לספק כל צורך. אין מוצר שלקוח יבקש למטבח שלו וגגנאו לא תדע להעניק לו את הפתרון", אומר דבח, ומוסיף שבגגנאו יכולים לספק כל מוצר, גם אם אין לו שיא ביקושים, החל מצ'יפסר ועד דלת נירוסטה למקרר עם או בלי ידית. החברה שהמציאה את התנור משולב הכיריים הראשון, את תנור 90 הס"מ בילט-אין הנמכר ביותר בעולם ואת קולט האדים הראשון, המציאה גם את תנור האידוי הראשון ואת תנור האידוי בעל תוכנית הניקוי העצמי, פטנט רשום שלא ניתן להעתקה בשנים הקרובות.
ביקור במפעל מתאפשר ללא מצלמות ורק בשביל צר להולכי רגל, עם נעליים מתאימות, לצורך בטיחות המבקרים ופס הייצור. ציוד, כבלים וצינורות נתונים בארגזים צבעוניים המסודרים כחיילים על פני מערכות מדפים בלתי נגמרות. לייזר רובוטי חותך יריעות נירוסטה ומהן יוצרים פנלים למוצרים. חורים קבועים נחתכים במיקום ובגודל המתאים, והיריעה הבאה עולה אחריה לעמדת החיתוך. חלק מהמוצרים עוברים ציפוי אמייל אחיד והומוגני בתנור ונכנסים לשריפה ב-1,280 מעלות, טמפרטורה שלא קיימת באף מפעל יצרני אחר לציפויים, מעיד מנהל מרכז החברה בליפסהיים, יורג נוינר. בחדר הנקי מוודאים שלא ייוותר גרגיר אבק על לוחות הפיקוד של המכשירים ולוחות התצוגה, ומחלקת איכות בודקת את כל המוצרים כדי לוודא שלמות ללא נזקים. משלוחי רכיבים עושים אז את דרכם בדרך למחלקת הלוגיסטיקה ושם הם מחוברים. נוינר מסביר כי הרכבת תנור, למשל, אורכת 90 דקות בעבודה ידנית, לעומת כ-5 דקות במפעל מתועש אחר. אם יש צורך בזירוז העבודה, נוספים עובדים כדי לא לפגוע באיכות. אחרי בדיקת איכות לכל מוצר, 3 אחוזים מהתוצרת הארוזה נלקחים לבדיקה רנדומלית נוספת, ורק לאחר מכן המשלוח מוכן לצאת בדרכו לבתים.
החברה מייצרת מוצרי קירור ומוצרי בישול ואפייה, ןאם תהיתם כמה כסף צריך לשלוף מהכיס - דבח עושה סדר במחירים: "תנור מתחיל מ-12,990 שקל ויכול להגיע ל-55,000 שקל, מקרר מתחיל ב-14,990 שקל ומגיע גם ל-57,990 שקל. מחיר כיריים מתחיל ב-7,490 שקל ויכול להגיע ל-50,000 שקל, מדיח 10,990-17,990 שקל, מיקרוגל 10,990-31,990 שקל וקולט אדים 8,490-75,000 שקל".
מרכז החברה מאובזר במקררים בעלי קיוסק חיצוני להכנת מים קרים, קוביות קרח או קרח כתוש, עם חיישן קרבה שמדליק את האור כשהיד מקרבת את הכוס ונכבה אוטומטית מיד לאחר מכן, עם מנגנון שאיבת אוויר פנימי כדי למקסם איטום של המקרר או מנגנון פתיחה לדלת עמוסה במוצרים, שגם מחזיר אותה וחסל סדר מקרר שנותר פתוח במשך שעות. מקרר אחר מיוצר עם בטנת נירוסטה פנימית, השומרת על אחידות טמפרטורה בתוך המקרר גם כשפותחים את הדלת, ומורידה את צריכת האנרגיה. בין שלל האקססוריז סטנדים לבקבוקי יין שמאפשרים הטיה של הבקבוק ותצוגת התווית לגאוות בעלי הבית או דקנטר לחדרור יין. בתחום התנורים בליטה של כמה סנטימטרים מקו הארונות מאפשרת פתיחת דלתות צידית בתנורים שרוחבם 76 ס"מ, מה שממקסם את נפח התנור אך לא מחמם את הארונות סביבו. מאחר שההבניה בארון אינה שטוחה, ניתן לפתוח את הדלת ל-180 מעלות ולשמור על בטיחות זרועות הגוף. תנורים בגודל סטנדרטי של 60 ס"מ מתוכננים כך שלא יפגעו בארונות שלצידם, עם פתיחת דלת בזווית של 110 מעלות. ואף אחד מההבדלים האלה לא משנה את איכות הביצועים, טוען דבח, בהתאם לסטנדרטים של המותג.
לקוחותיה של גגנאו מגיעים מכל הארץ, רובם מהאלפיון העליון. "בכל מקום בישראל יש אנשים שיודעים להעריך איכות גבוהה של מוצרים ושיש להם גם את היכולת לשלם עבורם מעט יותר מאשר על מוצרים נחותים מהם", מבהיר דבח. הקונים נפרדים ממאות אלפי שקלים לטובת מוצרי חשמל למטבח הנחשק שלהם, שמחירו נוסק לפעמים עד סכום של מיליון שקלים, כך שהכול יחסי. בזכות שמירה על עיצוב קבוע, אפשר להוסיף מוצרים לאותו מטבח גם לאחר שנים, בלי לשנות את המראה. נקי, מינימליסטי, שמרני אך על זמני.
הכותבת הייתה אורחת החברה Gaggenau והיבואן בישראל