בניגוד למה שרבים חושבים, כשזה נוגע לילדים, אין צורך לבזבז כסף כדי לגרום להם לאושר. כל שצריך הוא לפנק אותם בעבודת יצירה, רצוי משותפת, שתלמד אותם על מיחזור, על יצירתיות ובעיקר תעשיר את הדמיון שלהם. הנה כמה פרויקטים מקסימים שהורים יצרו עבור ילדיהם באמצעות אביזרים שמצאו במחירים מוזלים או מיחזרו. אם גם אתם רוצים, הם שמחים לחלק הוראות והסברים.
עוד באתר לעיצוב הבית:
כולם זוכים: מטבח משחק
לירון גונן, 32, מעצבת רב תחומית ובלוגרית, גרה במושב צור משה עם בעלה, שני הבנים שלהם, פלג ויהב, והכלבה במבה. "את מטבח המשחק הכנתי לפלג לכבוד יום הולדת שנתיים", היא מספרת. "מגיל ממש קטן פלג מאוד אהב לעזור לי במטבח, להכין איתי עוגות וסתם לנשנש, כך שההחלטה מה להכין לו ליום הולדתו היתה ברורה מאליו. בנוסף לאהבתו למטבח, העבודה על המטבח היתה לפני כשנה וחצי, בעודי בחופשת לידה עם תינוק בן שלושה חודשים".
כדי להכין את הרהיט תזדקקו לשידה בעלת פוטנציאל שיש בבית או מיד 2, מרק שפכטל, פחית של 0.5 ליטר, צבע פריימר למריחה מתחת לצבע השידה, צבע אקרילי, צבע נוסף מסוג זהה בגוון בהיר עבור פנים השידה ואזור העבודה, לכה על בסיס מים בגימור מט או חצי מבריק, ידיות ואביזרים בהתאם לגודל השידה, מכסים מפלסטיק לפתחי ביוב, ברז מים קרים עם אום לסגירה, קערת נירוסטה עגולה, בד עם הדפס מדליק, אביזרים למשחק במטבח עשויים נירוסטה. מבחינת כלי עבודה, תזדקקו למסור אנכי, מקדחה, מברגה, מלטשת או נייר ליטוש, גלגלת ספוג לצביעה, חתיכות ספוג לצביעה בפינות ובשקעים ומכונת תפירה. אחרי שמצאתם שידה בעלת פוטנציאל מתאים להפוך למטבח משחק, פרקו את הידיות והדלתות, סתמו חורים ונסרו פתח עגול עבור הכיור. שייפו נייר זכוכית בעובי 80 לשיוף גס או 120 לשיוף עדין וסתמו חורים עם מרק שפכטל. שייפו את הבליטות שנותרו מהמרק שפכטל ונקו עם מברשת אבק רגילה. הכינו את כלי העבודה (רולר ומגשית לצבע וגם חתיכת ספוג קטנה לפינות והבליטות המאתגרות. מרחו שכבת בסיס וצבעו שתי שכבות של צבע אקרילי (צבעו קודם את הפנים ואחר כך את החוץ). סיימו עם שתי שכבות של לכה שקופה ולאחר שהצבע מתייבש התקינו את כל האביזרים.
לגונן התהליך עלה לא מעט - החומרים לצביעה עלו 350 שקל, אביזרים לשידה, לא כולל מחיר השידה עצמה, עלו 150-100 שקל. למרות שיצרה מטבח יפהפה, גונן אומרת שלא הכינה רהיטים נוספים לבנייה. "החדר שלהם מושלם ולא יכול להכיל רהיט נוסף כרגע. אני בעיקר מקשטת להם את החדר באביזרים ופריטים שעשיתי כחלק מהדרכות DIY שהתפרסמו במקומות שונים. מה שכן, ילדים אחרים ונוספים זכו גם לקבל מטבח משחק במתנה ממני".
קטלוגים ישנים: שדרוג כיסא לילדים
קרן בר, 34, מעצבת פנים ובעלת הסטודיו Kare.B מכפר סבא היא אם לבן שנתיים ושמונה חודשים. "הכנתי את הרהיט עבור בני, איליי", היא אומרת. "כמו דברים רבים, קיבלתי את פינת היצירה שלו מאחותי, ומכיוון שלא אהבתי את שילוב הצבעים, החלטתי לשדרג את הכיסאות. היו לי בבית שאריות טפט מקטלוגים ישנים שקיבלתי מחנות וילונות, והחלטתי להשתמש בהם. את הכל הכנתי מדברים שהיו זמינים בבית, לכן לא הוצאתי כסף על הרהיט בכלל".
החומרים הנדרשים לפרויקט הם כיסא עץ, שארית טפט, סכין יפנית, דבק ספריי ועיפרון. תוכלו למצוא פירוט מפורט של ההוראות להכנת הכיסא באתר של בר. פרט לכך, היא גם שדרגה כיסא נדנדה שמצאה וצבעה כפי שניתן לראות בכתבה.
זאת שזירה? זברת נדנדה
אנאבל כהן, 32, אחראית שינויי דיירים, נשואה לליאור ואם ללביא בן השנתיים ולברקאי בן חודשיים. "הכנתי את הזברה ליום הולדת שנתיים של לביא", היא מספרת. "את הסוס בעלי קנה ב-40 שקל בשוק הפשפשים בחנות של מוצרים יד שנייה, והוא היה מלוכלך, שרוט, קרוע וקצת משעמם. אז הורדתי ממנו את האוזניים הבלויות והשיער המרוט, שייפתי אותו וצבעתי. במקרה באותו שבוע צבענו את הקיר בסלון בצבע זהב, אז השתמשתי בצבע קיר לצביעה הבסיסית של הסוס, אבל אפשר לקנות כל צבע המיועד לעץ. הורדתי מהאינטרנט תמונה של זברה והתחלתי בעבודה. שמתי לב שהפסים שלה לא סימטריים והקפדתי על כך במהלך עבודתי".
עבור הפרויקט רכשה כהן צבע אקרילי שחור, גליל צמר שחור וגליל צמר לבן לשיער ונייר סול שחור לאוזניים (הכל יחד כ-30 שקלים). לצביעת גוף הזברה ובסיסה השתמשה כהן במברשת צביעה בעובי 4 סנטימטר ולציור הפסים השחורים על גוף הזברה השתמשה במכחול דק, כדי לדייק. "ביום הראשון צבעה את בסיס הזברה בזהב. ביום השני את הפסים על הגוף והרגליים. לאחר הייבוש צבעה בצבעי אקריליק את הבסיס. וביום האחרון את האוזניים מנייר סול. להכנת האוזניים חתכה קשית עם שפיץ וקיפלה מעט את החלק התחתון כדי ליצור אוזן תלת ממדית. על גב הזברה היה חבל דק מלמעלה עד למטה שמחובר בכמה מקומות. את השיער חתכה מראש לחתיכות שוות ושזרה אותן בין החבל לגב הזברה.
מצד שני: אוטובוס כבאית
טלי חיימוביץ׳, 32, אם לשני בנים בני 6 ושנה וחצי, היא וטרינרית מרחובות. לפני כשנה הכינה את האוטובוס-כבאית לבנה הגדול. "נשארה לנו קופסאת קרטון גדולה מהליכון שקנינו, והחלטנו לעשות ממנה משהו כיפי לבן הגדול. ממדי הקופסה המוארכת גרמו לנו לחשוב על כמה רעיונות", היא מספרת. "בסופו של דבר החלטנו על אוטובוס והתחלנו בביצוע הרעיון: פתיחת חלון קדמי, חלון צדדי ודלת מוארכת. ידענו שלא נספיק את שני הצדדים אז החלטנו להתחיל בצביעה של צד אחד כדי שלבן תהיה הפתעה בבוקר. תוך כדי הצביעה חשבנו שאולי כדאי לגוון ולהכין מהצד השני משהו אחר, ואז חשבנו על הכבאית. לצורך הצביעה השתמשנו בצבעי גואש פשוטים. מה שכיף בשימוש בהם זה שאם משהו לא יוצא טוב, אפשר לתקן בקלות על ידי צביעה חוזרת".
הפרויקט של חיימוביץ' נמשך יומיים-שלושה, וכל פעם התווסף עוד רעיון עיצובי. למחרת הצטרף בנה לעבודת הצביעה. "הוא עזר לנו לצבוע את הצד השני של הכבאית. זו היתה פעילות משותפת נחמדה, והוא היה מאוד גאה בתוצאה". את הרעיונות לעיצוב הכבאית והאוטובוס קיבלה חיימוביץ' בעיקר מרשת פינטרסט, כשבכלל הסתכלה על תמונות של עוגות יום הולדת של כבאית. מבחינת עלויות, חיימוביץ' אומרת שמשום שהקופסה מוחזרה, נותרה רק עלות צבעי הגואש – 25 שקלים לחמישה בקבוקים גדולים. חיימוביץ' מספרת שבני המשפחה גם מיחזרו קופסת מכונת כביסה וממנה יצרו בית מקרטון - פרויקט נוסף שבו העלות היחידה היא של צבעי הגואש.
בתקציב מצומצם: ארון וגם צעצועים
שירה גנני, 33, אדריכלית בניין ומעצבת פנים בעלת סטודיו עצמאי מהוד השרון, היא אם לדן. "מכיוון שחדרו של דן היה הממ"ד והמחסן של הבית, הייתי צריכה להיות יצירתית במיוחד כדי להפוך את החלל החשוך והמדכא לחדר נעים ומזמין, מבלי לוותר על הפונקציונליות שלו כחדר אחסון ובתקציב מצומצם", היא מסבירה. זו הסיבה ששדרגה כמה פריטים, בהם קופסאות לתכשירים בפינת ההחתלה עשויים מקופסאות של גליליות ודוגמיות של טפט; מובייל וצעצוע שתפרה לפי הדרכות שרכשה באטסי; שמיכת טלאים פשוטה; וגולת הכותרת, ארון מזעזע שקיבל חיים חדשים עם טפט המיועד לקירות וידיות חדשות.
"דלתות הארון היו מצופות במקור בפורמייקה דמוית עץ דובדבן, מהזן הנחות ביותר", היא מספרת, "מצאתי טפט המיועד בעיקרון לקירות ועשוי חומר גמיש ורחיץ, ברחוב בוגרשוב בתל אביב. פירקתי את הדלתות והמגירות מציריהן, הסרתי את הידיות וציפיתי את הקאנט (הדופן) ואת שאר החלקים החשופים במסקינטייפ להגנה מפני הדבק. במקום מאוורר ומכוסה ניילונים (הדבק מאד קשה להסרה אחר כך, חשוב להגן על סביבת העבודה), ריססתי את הדלתות במקטעים קטנים בספריי דבק חזק, תוך גלגול גליל הטפט לאורכן. בסיום חתכתי בסכין יפנית עודפים שהציצו בצדדים, מכיוון שגליל הטפט רחב מעט מרוחב הדלתות.
מחכים לקרטון: מיקרוגל וארונית טירה
דנה יניב-דורטהיימר, 36, רופאה וטרינרית, נשואה ליונתן ואמא לזואי בת 3, מתגוררת בתל אביב. לבני המשפחה זוג חתולים הקרויים דמקה ושלגיה. יניב-דורטהיימר ללא ספק חובבת פרויקטים של "עשה זאת בעצמך", והכינה לא מעט יצירות עבור ביתה. "את המיקרו הכנתי לבד מקופסת קרטון, בקבוק פלסטיק גדול, ידית, מסקינטייפ, שדכן ומכסה ביוב", היא מסבירה. "בעלי ואני בנינו את הבית מקרטון מקרר שמצאנו בחוץ, את הרעיון קיבלתי מחברה מוכשרת ורק חיכיתי למצוא את הקרטון. בעלי אדריכל, אז הוא חתך את החלונות והדלת לפי ההוראות שלי, והרבה מהרעיונות קיבלתי מאתרים שונים ברשת. את הרעפים על הגג חתכתי מטפטים וניירות דביקים, הכל מחומרים שהיו לנו בבית. את הדלת ומסגרות החלונות צבעתי בצבע קיר ואת האדנית חיברתי עם אזיקונים".
יצירות מרשימות נוספות של יניב-דורטהיימר כוללות ארונית טירה ומגירה מתחת למיטה. "עשיתי קורס נגרות אצל איילה ארבל בנס ציונה", היא אומרת. "היא עזרה לי לתכנן את הרהיט, לנסר, להרכיב, לקדוח ולצבוע. בחרנו בעץ אורן והכנו שני רהיטים בגודל שנקבע מראש. כל אחד מחברי הקורס בוחר מה להכין. אני העדפתי להכין רהיטים לחדר של זואי, כי היא מאוד אוהבת טירות ונסיכות וחתולים".
ג'וניור שף: מטבח ילדים
הדס לוז, 39, מנהלת קהילות במדיה חברתית, עוסקת באימון וגישור בתקשורת מקרבת ועובדת במשרה חלקית במיקרוסופט מו"פ. אם לשתי בנות בכיתות א' ו-ג' מאבן יהודה. "המטבח הוכן לקטנה כשהיתה בת שנתיים", היא מספרת. "הוא עדיין אצלנו והן לא מוותרות עליו". והיא מסבירה: "לוקחים מזנון ישן בגובה שילדים מגיעים אליו, מורידים לו דלת ותולים קפיץ לתליית וילונות. מוצאים בד ותופרים לו מכפלת למעלה להשחלת הקפיץ. מהפלטה העליונה חותכים עיגול בגודל קערה, עדיף כזו שיש לה שוליים רחבים כדי שניתן יהיה להכניס אותה לחור שנפער בלי שתיפול פנימה. מוצאים ברז ישן ומבריגים אותו ליד הכיור. אם רוצים גב למטבח, אפשר למדוד ולבנות במידות המתאימות ולחבר למזנון או לחלופין להזמין מנגר. זה בדרך כלל עשוי משאריות כך שזה לא יוצא יקר. אחר כך צובעים את הכל. אפשר להוסיף עיגולי עץ בתוך כיריים. אני פשוט צבעתי". את המזנון הישן השיגה לוז באתר אגורה. "הפרויקט לקח לי יומיים עבודה, כולל הצביעה. הדבר היחיד שעלה כסף הוא הצבע. כל השאר היה לי בבית או מצאתי באתרים למסירה".
תוך כדי בנייה: מטבח לאחיינית
נועם ביבאס, 24, מאשדוד עיצב עבור אחייניתו מאיה מטבח מהחלומות. "ראינו שהיא אוהבת לשחק עם כלי מטבח של גדולים ומשם הגיע הרעיון. אני ואבא שלי, יוסי, מטפחים נגריית חובבים. כל כמה זמן אנחנו מצטיידים במכשיר חדש שמשייף, מיישר מהקצע ומאפשר לנו טווח רחב יותר של אפשרויות בעבודה עם עץ. החומרים היו בעיקר מדפים ישנים מארונות שיצאו משימוש, ידיות ישנות שפשוט היו זמינות בבית וכיריים ששמרתי לאחר שהחלפנו את הכיריים בבית לסט חדש. הכיור הוא בעצם קערת נירוסטה פשוטה שעולה 10 שקלים, והברז עצמו הוא הרכיב היקר ביותר במטבח ועלה לי כ-30 שקל. כל שאר החומרים, ברגים, מסמרים וזוויות מפלסטיק, לא אמורים לעלות יותר מ-60 שקל".
את רוב המטבח תכנן ביבאס תוך כדי בנייה, תהליך שארך כחודשיים של שעות ערב מאוחרות וסופי שבוע. "התחלתי מבנייה בסיסית של יחידת המטבח כקופסה החסרה את הדופן הקדמית. את כל המשטחים הקצעתי באמצעות שיוף על מנת למנוע מהקצוות להיות חדים. אז התקנתי חזית, ועליה כפתור שמדמה את פתיחת הכירה. את התנור ניסרתי כך שנשאר מקום להכניס פלסטיק שקוף שמדמה את הזכוכית. התקנתי גם מעצור בציר הפתיחה כך שהדלת לא תישמט לקרקע. לאחר מכן, בניתי את יחידת המדפים העליונה וחיברתי אותה ליחידת המטבח הקיימת. מתחת למדף התקנו ווים שמאפשרים תלייה של כלי מטבח. את החלק הפתוח שנותר סגרנו באמצעות חוט תיל מצופה שעליו מושחלת תחרה שסבתי וסבתא רבא של מאיה שזרה. לבסוף, הדבקתי את רצועת מנורות הלד לתחתית המדף לתת תאורה ומראה של מטבח מודרני". עד כה זכתה מאיה בקוביות צבעוניות וקופסת עץ, וגם מיטה לבובות. עכשיו ביבאס בשלבים ראשונים של בניית סוס נדנדה מעץ.
לפי תמונה: מטבח מעוצב
הגר בן יוסף, 33, מנהלת משרד מאזור ואם לעידו בן שלוש וחצי, הכינה לפני כחצי שנה מטבח מעוצב לעידו. "אחרי שגיסתי, קרן גולדנר, התאהבה במטבח שראתה באתר ינוקא וארגנה קבוצת אמהות ירושלמיות ששלחו לנגר את השרטוט, כך שכל אחת קיבלה לוחות מעץ סנדוויץ' לפי מידות מדויקות ובנתה את המטבח בעצמה".
מחברים את הלוחות לפי התמונה - מסגרת המטבח, חוצץ אמצעי, מדפים בין המסגרת לחוצץ, לוח אחרי ומדף עליון. יש לקדוח חור לברז וחורים קטנים לידיות עץ, ידית התנור, צירי דלת התנור וכדומה. בן יוסף עבדה בשיטה של מריחת דבק נגרים בנקודות החיבור בין הלוחות, ורק אז חיברה עם המסמרים. אחרי ההרכבה, דיללה מעט צבע לבן עם מים וצבעה את כל המטבח. אחרי שנתנה לצבע להתייבש במשך 24 שעות, שייפה את שבבי העץ והעבירה ניגוב עם מטלית יבשה כדי להוציא שאריות שיוף מהעץ. אחר כך צבעה בשכבה נדיבה את כל המטבח וחיכתה יום נוסף עד שהתייבש, וצבעה בעוד שכבה של צבעי חום ולבן שיצרו גוון קרם מוקה. את הדלת והפאנל של התנור צבעה בספריי כסוף ובצבע אקריליק שחור. עבור האריחים הכנתי שבלונה של ריבועים ואז איירה בפנים את הקומקומים. לוחות העץ שקנתה מהנגר עלו לבן יוסף 200 שקל, ורוב החומרים האחרים היו בבית. "עבדתי לפרקים אבל בממוצע צריך שלושה ימים לצביעה טובה ועוד שניים-שלושה ימים לכל השאר, בכל יום מקדישים בין שלוש לארבע שעות.
ישן עם המיקסר בלילה: מטבח אחרון
לירון בנימין, 33, מנהלת גיוס ומשאבי אנוש, ובעלה ארז בנימין, 37, רואה חשבון, מתגוררים בתל אביב והורים לאיתי, בן 3, ולתומר, בן שנה. "הכנתי את המטבח לאיתי ביוני 2013", אומרת בנימין. "כבר כשאיתי היה בן עשרה חודשים, ארז ואני שמנו לב שהוא מאוד אוהב לשחק בכלי מטבח אמיתיים, ולכן רכשנו עבורו כלי מטבח ומטבח מפלסטיק והחלטנו שאנו רוצים לבנות עבורו מטבח מעץ. עד היום איתי מעדיף לשחק בכלי מטבח ובישול מאשר בכל משחק אחר. יש לו כל סוג צעצוע שיכול להיות קשור למטבח: מיקסר, בלנדר, קומקום, מיקרוגל, פירות, ירקות ועוד, ומלבד המטבח הזה, יש לו שני מטבחים נוספים שהוא משחק בהם". ואם לא הבנתם עד כמה איתי אוהב מטבחים, "הוא ישן עם מיקסר בלילה", אומרת אמו. "כל מי שמכיר את איתי יודע שהוא שהשף הצעיר בעולם, ואין לנו ספק שהוא יהיה שף בעתיד".
בשביל המטבח שבנו בני הזוג בנימין תזדקקו לשידה ישנה, קערת נירוסטה קטנה או בינונית, טפט צבעוני, דיקט, אביזרי מטבח שונים וכיריים מפסלטיק. לוקחים שידה ישנה, עושים חור עגול בדופן העליונה בעזרת מסור חשמלי - החור יהיה במידה של קערת נירוסטה - את קערת הנירוסטה מדביקים לדופן העליונה בעזרת דבק חם או סיליקון. מצמידים לדופן האחורנית של השידה דיקט צבוע, ועליו תולים אביזרי מטבח כרצונכם, בעזרת ברגים. את השידה עוטפים בטפט, ובעזרת ברגים או סיליקון מצמידים את הכיריים לדופן העליונה של המטבח. ממשיכים לקשט כפי העולם על רוחכם. ניתן להדביק ברז פלסטיק בדופן העליונה של השידה ליד הכיור. העלות של הפרויקט עבור משפחת בנימין היתה פחות מ-100 שקל. "את השידה ואת אביזרי המטבח היה לנו בבית", היא אומרת ומוסיפה, "לא הכנו רהיטים נוספים, אבל בקרוב נבצע שדרוג למטבח ונכין לאיתי מטבח גדול יותר".
