קהילת קיבוץ בארי קבעה את ביתה הזמני בקיבוץ חצרים, לאחר ש-130 מתוך 300 הבתים בו ניזוקו או נהרסו ב-7 באוקטובר. החלופה הקיבוצית מציעה לה מגורים באווירה מוכרת, עד שקיבוץ בארי יוקם מחדש, ובינתיים משמשות הקרווילות כבית חם.
אחת המשפחות, זוג עם שתי בנות, קיבל קרווילה חדשה וריקה בשכונת הקרווילות, שבה סלון ושלושה חדרי שינה, שאחד מהם ממ"ד. חייהם התהפכו ב-7 באוקטובר ואחרי חודשים ארוכים שבהם נדדו בין חדרי מלונות קטנים, היה לאם המשפחה ברור שהקרווילה תהפוך לבית שירגיש הכי קבוע, שיהיה מקום בטוח ועוטף ויספק להם עוגן. היא פנתה למלבישת הבתים נועה פז, ועם קבלת שרטוט המבנה, התחילה לגבש את הסגנון העיצובי ולתכנן מיקומים לריהוט עתידי. בינתיים בוצעו רכישות של חפצים ורהיטים, כי רובם נשארו בקיבוץ בארי.
גודלה של הקרווילה 100 מ"ר, ולבני הזוג היה ברור שהם רוצים בית שלא ישדר תחושה של זמניות, ויהיה נעים ומחבק. למעצבת היה חשוב לאבזר את הבית במקסימום פתרונות אחסון בלי שתהיה תחושת עומס. מעט אחרי שקיבלו מפתח לקרווילה, נסעו בני המשפחה לחופשה בחו"ל, לא לפני שהספיקו לצבוע את הקירות בבית לפי התכנון. "היה ברור לכולנו שהם יחזרו מהחופשה לבית גמור ומוכן. המשכתי לבד בלו"ז צפוף, כשאני מקבלת את כל הרכישות, מסדרת במקום ומרכיבה ותולה את מה שצריך בעזרת הנדימן". בתום החופשה חזרו בני הבית לקירות המחבקים של הבית החדש.
מדלת הכניסה נכנסים היישר למטבח, וכדי ליצור הפרדה בינו ובין הדלת יצרה מבואת כניסה. היא מיקמה אי מעץ מלא במטבח, שמייצר חציצה ובכניסה מיקמה שידת אחסון בעומק 35 ס"מ כדי שלא תחסום את המעבר. מעליה מראה אליפטית שנותנת אשליית מרחב. מטבח הפורמייקה הבסיסי הגיע עם הקרווילה, והוחלפו לו כל הידיות התחתונות.
פינת האוכל הופרדה ממרחב הסלון על ידי ספה שהוצבה עם גבה ומייצרת חיץ. לאורך כל הקיר של פינת האוכל, שנצבע בירוק יער עמוק, הוצב מזנון ארוך שמורכב למעשה משני מזנונים זהים שהוצמדו, עם פתרון אחסון גדול אך שאינו מעמיס על החלל. על החלון נתלה וילון גלילה מבמבוק שמקנה פרטיות. הסלון קטן ומשפחתי, ושני קירותיו נצבעו בגוני שלכת ואדמה. וילון פשתן בגוון שלכת-אדמה נתלה על הוויטרינה, ולידו בחלון וילון שנתפר במיוחד. יש בו ספה ירוקה, שני שולחנות עץ עגולים שנותנים תחושת קלילות ושטיח בגוונים של כל הבית. מתחת לטלוויזיה לא מוקם מזנון מפני שהחלל מאוד קטן. במקום זאת נבחר ספסל עץ צר מאוד להנחת ממיר. על הקיר נתלתה אומנות שריגשה את בני הבית, ונוצר מרחב קטן אך מזמין מאוד לשבת ולהתכרבל בו.
חדר ההורים הוא החדר הקטן בבית עם ארון מרווח ולבן וקיר בגוון אדמה שעליו נתלה מקרמה גדול. תוספת של טקסטיל נעים יצרה חדר מרגיע ונעים. "כשיושבים על הספה בסלון אפשר לראות את הקיר החום עם המקרמה, וזוהי נקודת מבט המזמינה להיכנס פנימה", מסבירה פז.
גם חדר הבת המתבגרת עוצב בגוונים מרגיעים ונעימים. חוץ מארון ושולחן כתיבה, נמצא מקום גם לספסל קש, ואף שיש הרבה פריטים בחדר אחד, התחושה אוורירית. "היה לנו חשוב להכניס את הטבע הביתה, ולכן לקירות הבית נבחרו גוונים של ירוק יער כהה וגוני אדמה ושלכת, ונוסף לכך הכנסנו הרבה פריטים מעץ טבעי כמו האי במטבח, מזנון פינת האוכל, הספסל והשולחנות בסלון או מיטת ההורים ושידות הצד שהובאו מבארי. הם השפיעו על האווירה והכניסו חום", מסבירה פז את הקו העיצובי.
בני הבית חזרו לאחר החופשה לעיצוב המוכן. "הרגשתי זכות לעצב להם את הבית ולספק תחושה של יציבות וסביבת חיים נעימה. למרות הזמן הקצר שעמד לרשותנו, יצרתי תהליך מעמיק ומדויק ששילב צבעים, חומרים ופריטים שנבחרו בפינצטה תוך שילוב אלמנטים מן הטבע. כל אחד מבני הבית קיבל ביטוי בעיצוב, ומבחינתי התחושות שהבית החדש מעביר בכל אחד ואחת מהם הן ההצלחה הגדולה האמיתית".
הלבשת הבית: נועה פז
אדריכלות קרווילות: HOMEZ
ספה: סימפלי ווד
מזנון וארונות: איקאה