אחרי תקופה שבה שלט בעיצוב הבית הסגנון המקסימליסטי עם צבעים עזים, דוגמאות פרחוניות וסבתא שיק כפרי, עולם העיצוב פונה לחפש שקט ומוצא אותו בטרנד החדש: הג'פנדי (Japandi). מדובר במיזוג של שני סגנונות ותיקים ומוכרים – יפני וסקנדינבי, שאומנם הגיעו משני קצוות תבל, מתרבויות שונות, על רקע של דתות שונות ומאורח חיים שונה, אך יש ביניהם דמיון רב.
עוד בערוץ עיצוב הבית:
>> נקי ומואר: בבית הכיפי של תאיר מ"מאסטר שף" בת"א
>> ציון לשבח: מעונות הסטודנטים הכי יפים בארץ
"דיברנו על ג'פנדי כבר לפני שנתיים והקורונה עשתה למגמה הזו רק טוב כי היא העיפה אותו קדימה ומהר", אומרת ליאור פישר שילוני, המובילה יחד עם נתלי יצחקוב את הסוכנות לחיזוי טרנדים The Visionary. "אחרי עשור של טכנולוגיה, קדמה, טירוף של מידע וחרדת החמצה (FOMO) אנחנו רואים את המגמות ההפוכות – הנאה מהחמצה (JOMO), ניתוק, שקט, הרמוניה שהפכו לסחורה נדירה. רואים את החיפוש אחרי ערכים כמו שקט ורוגע באימוץ הסגנון הזה".
View this post on Instagram
"אצל היפנים אין חפץ שסתם משמש לנוי או קישוט - הוא צריך להיות גם פרקטי. גם אצל הסקנדינבים יש הרבה פונקציונליות וקוראים לסגנון, בין היתר, מודרניזם פונקציונלי. מעצבים סקנדינבים כמו ארנה יאקובסן, הנס וגנר ואחרים טיילו ביפן והושפעו ממנה. הם חזרו הביתה ויישמו את מה שחוו בעיצובים שלהם", אומרת אורלי פלדמן, בעלת משרד אפ אדריכלות ועיצוב ומנהלת בלוג העיצוב והאמנות architraveller, מרצה לעיצוב פנים בסטודיו 6B ומדריכת סיורי אדריכלות. "בשני הסגנונות אנחנו רואים ניקיון של צורה ומינימליזם שמוטמעים בחיי היומיום בשתי התרבויות. החיבורים קרו אפילו בלי להכיר. בעוד שהטרנד הסקנדינבי מוכר למערב כבר כמה עשורים, לטרנד העיצוב היפני נחשפים בהדרגה עם המסעות לשם. עוד משותף לשניהם שימוש בפריטים איקוניים שחוזרים בכל פרויקט ופרויקט בלי הצורך המתמיד להמציא מחדש כל הזמן".
בפועל, היא אומרת, הג'פנדי מתבטא "בניקיון, בלי אובר אקססוריז, בלי עומס ויזואלי, קווים מעוגלים שמהווים צורה שלמה, שימוש בפריטים מחומרים טבעיים ובצבעוניות יחסית טבעית".
דפנה גרבינסקי, מעצבת פנים ומרצה ראשית של Crazy Nordic, מסבירה ששני הסגנונות קיימים שנים רבות אבל החידוש הוא המפגש ביניהם. "הסגנון הנורדי התפתח אחרי מלחמת העולם השנייה כאקט של שיקום. הממשל רצה להנגיש עיצוב לכולם במחירים נוחים, כך התפתחה גם רשת איקאה", מסבירה גרבינסקי על שורשיו של העיצוב הנורדי שצבר פופולריות בעולם כולו. "העיקרון הוא 'צורה בעקבות פונקציה' (form follows function), ועד היום יש רהיטים על-זמניים שנולדו מתוך התפיסה הזו ומלווים פרויקטים בכל העולם. בשנים האחרונות יש עדנה בינלאומית לסגנון הסקנדינבי בזכות מוזיאון ה-MOMA בניו יורק שאימץ אותו במהלך השיפוץ".
View this post on Instagram
איפה הוא פוגש את היפני?
"הסגנון היפני מגיע מקצה שונה ומתקופה שונה וכמובן מאזור גאוגרפי שונה", אומרת גרבינסקי. "האסתטיקה היא דרך חיים, כבוד לדברים היום-יומיים, ליהנות מהרגע, להסתפק במועט, לקדש את היש. זה קיים בשתי התרבויות וזה החלק הדומה. ליפנים יש גם את הוואבי-סאבי – המושלם שבפגום. העדפה לשפץ, לשפר, לשנות ולא לזרוק. בשני הסגנונות יש מודעות לצריכה, שנחשבת מתונה מאוד ביחס למערב. אנחנו במערב אוהבים פלסטיק - למשל תריסי פלסטיק, רהיטי פלסטיק - אבל בתרבויות היפנית והסקנדינבית יש העדפה ברורה לחומרים טבעיים ומקומיים, אם כי יש הבדלים בסוג העצים ובצבעם. גם הסגנון הנורדי הוא לא מגמה אחת אחידה ויש הבדלים בין הפיני המחוספס יותר לדני המעודן והאורבני יותר. בסגנון היפני כמעט ולא נראה צבע בכפייה אלא תמיד פלטת צבעים טבעית של גוני חול, בסגנון הנורדי יש גם צבעוניות למשל כחולים עזים, ירוקים מעושנים, הרבה פסטליים ואפילו זוהרים ונאונים. בשניהם יש חיפוש אחר שקט ויזואלי ובשניהם אין נהירה אחרי טרנדים והם לא משנים עיצוב מעונה לעונה, אלא מחפשים פשטות, עבודת יד ונאמנות לאותו קו, אין מרדף אחרי הדבר הבא. בשניהם יש כבוד והערכה לטבע ומכאן מגיעה השונות – כי בכל אזור יש טבע אחר".
שרית סלע, הבעלים של MinimalistMe, יוצרת תוכן, יועצת ומרצה בשיטת קונמארי, מתגוררת בשוודיה מזה כמה שנים, ומיישמת מדי יום את העקרונות של העיצוב הסקנדינבי בשילוב עקרונות הסדר היפני של שיטת קונמארי. "יש הרבה דברים משותפים ולכן נולד הפיוז'ן – שניהם מכוונים לפשטות, פונקציונליות, חומרים טבעיים והרבה פחות טרנדים. המושג ג'פנדי אונם טרנדי אבל מי שחי אותו שנים לא חושב כך, זו פשוט דרך חיים שקיבלה עכשיו שם רשמי", אומרת סלע, "מדובר בשני סגנונות מאוד חזקים ומאוד מגובשים. הפונקציונליות והמינימליזם מובהקים בשתי התרבויות, דגש על קיימות גם קיים בשניהם".
איך זה בא לידי ביטוי בחיי היומיום?
"שיטת קונמארי מציעה להפחית את העומס, את הרעש הוויזואלי, להיפרד מחפצים שלא מסבים לנו אושר ולהכניס הביתה מה שמסב לנו שמחה. הפחתת הרעש הוויזואלי מגיעה בדמות פתרונות אחסון וזה החיבור האישי שלי. זה כלי שהוא דרך חיים. בפועל נראה רהיטים נמוכים קרובים לרצפה או על הרצפה, אחסון רב, חומרים טבעיים כמו עץ, פשתן, נייר, צמר, קש, קרמיקה, במבוק, פחות חומרים סינטטיים ואין כמויות של חפצים", אומרת סלע.
View this post on Instagram
View this post on Instagram
>> רוצים עוד? עשו לייק ל-living בפייסבוק
אם רוצים לאמץ את הסגנון הג'פנדי - מה עושים?
"להתחיל לחשוב. כל פריט שנכנס הביתה נכנס אחרי מחשבה. זה גם מה שעומד בבסיס הפילוסופיות של שתי התרבויות, לקנות פחות, לחשוב מה קונים, לא לקנות רק כי משהו בסייל, לא להתבסס על טרנדים חולפים, לא להחליט בפזיזות אלא להסתמך על הערך המוסף שיש בכל רהיט ובכל חפץ. זה מה שמנחה אותי בחיים ואת זה אני מלמדת הלאה", אומרת סלע.
"אם נסתכל על שני הסגנונות אז שניהם מדברים על לנקות את החלל, מה להכניס פנימה, על המחשבה שיש מאחורי כל פריט שיש לנו. נעדיף פריטים העומדים במבחן הזמן. זה מעין חישוב מסלול מחדש לגבי המרחב הפיזי והרגשי שלנו", אומרת פישר שילוני. "אבל מינימליזם לא אומר קר, כי החומרים בשתי התרבויות הם חמים, ביתיים".
כך תעצבו בית ג'פנדי
אמצו עיצוב מינימליסטי – מעט רהיטים, מעט חפצים.
השתמשו בקווים נקיים פשוטים – בלי עיטורים, פיתוחים וקישוטים ויזואליים מיותרים.
העדיפו חומרים טבעיים - עץ, בדים טבעיים, חרס, קש, במבוק, זכוכית ועוד.
שלבו פריטים בעבודת יד, עדיף מחומרים מקומיים.
בסיס העיצוב הוא צבעים ניטרליים עם מעט פריטים בגוונים כהים ליצירת ניגוד.
העדיפו חומרים מקומיים ושאינם מזיקים לסביבה.
תקנו, שפצו וחדשו פריטים ישנים במקום לקנות פריטים חדשים.
הפחיתו את העומס בחלל.
הקפידו על איכות החומרים והעדיפו חומרים עמידים לאורך שנים על פני חומרים זולים שנהרסים.
שלבו עבודות אמנות.
שלבו צמחים, גם בדירות אורבניות
הקפידו על פונקציונלית - לכל פריט יש מטרה. אין סתם רהיטים ופריטים בבית.
בחרו רהיטים נמוכים או קלילים, שייראו מרחפים בחלל ולא בומבסטיים, ושאור יחדור מכל עבר.
אמצו עיצוב צנוע ולא ראוותני.