מכונת הקפה בביתו של סער מור בגבעתיים ניצבת במעבר בין חדר השינה שלו ובין חדר הארונות. בבוקר, אחרי שהוא פוקח את העיניים, הוא מפעיל את המכונה, מצחצח שיניים, ואז לוקח איתו את הקפה שהכין היישר למקלחת, ושותה אותו בזמן הגילוח. "זו הייתה ההגדרה שלי לפינת הקפה כששיפצנו את הדירה שלנו בגבעתיים, עם נקודות החשמל והמדף לכוסות", הוא מספר.
על המדף מונחים שבעה ספלים – בכל פעם שבעה ספלים אחרים מאוסף הכוסות שלו, הכולל להערכתו יותר מ-300 כוסות. "קפה תמיד היה חלק מחיי. כבר כילד הייתי מצטרף לקפה אצל סבתא וסבא שלי, שהיו סוחרים ואהבו לשתות ב'קפה מגריל' בטבריה", אומר מור. "בבית הם היו מבשלים את הקפה על הפלטה מכניסת השבת ועד שבת בבוקר, ואני הייתי מקבל קפה מדולל. כשגדלתי, המשכתי את השגרה עם קפה אחר – כוס בבוקר וכוס אחרי הצהריים, כשאני חוזר מהעבודה".
>> לכל הכתבות בערוץ living
>> ת"א: תראו מה הסטודנטית עשתה מהדירה הישנה שקנתה
>> הדירה השיקית של רותם כהן ושי שגיא
מור, קונדיטור ואופה לחם המתמחה בלחמי שאור ומחמצת, עורך סדנאות לאפיית לחמים, מפתח מתכונים למסעדות, כותב על אוכל ואף הקים בכפר הנגמלים אילנות את מאפיית שיבולים ללימודי אפייה לשוהים במקום. בשבת בבוקר הוא מקפיד להגיע לבית הקפה ג'וני ברחוב כצנלסון בעיר, מביא מהבית ספל או שניים שמזמן לא היו בשימוש, ושם שותה בו את האספרסו שהוא אוהב. מקסימום קורטדו (חצי הפוך קטן) ובלגימות קטנות. "הם כבר מכירים את השיגעונות שלי, ומכינים לי את הקפה בכוס שאני מביא איתי. אז אני מעלה את הסיפור או הזיכרון שקשור אליו לפייסבוק שלי, מחשבות על לחם, עם האשטג מיוחד".
לטיפוח האוסף הצטרף בן זוגו איתמר, וגם הוא מקפיד להביא כוסות מיוחדות מכל נסיעה לחו"ל. בנוסף למדף ליד מכונת הקפה נבנו במטבח מדפי תצוגה מיוחדים לכוסות, והמיוחדות ביותר – שמחירן יכול להגיע למאות דולרים – נשמרות בארון מיוחד ומשמשות באירועים חגיגיים.
כוס מיוחדת, הוא מסביר, היא כוס עם "טוויסט קטן. היא לא צריכה להיות מפוארת או גדולה, אלא שיהיה בה משהו שיתפוס לי את העין, עם חוש הומור או של אמן שאני אוהב. אני מזמין מקרמיקאים או שהם מודיעים לי כשהם עושים משהו מיוחד ומציעים לי. לפעמים יוצאת להם כוס קצת מעוותת, ובגלל שהם יודעים שאני אוהב את הפחות שגרתיות, אני רוכש אותה מהם".
>> רוצים עוד? עשו לייק ל-living בפייסבוק
באחת הפעמים נתקל באינטרנט באמן שחי ויוצר ביפן, וגילה להפתעתו שמדובר בישראלי עידו פרבר. "הוא יוצר בשיטות יפניות מסורתיות בעץ, ברזל וקרמיקה, ומאז שהתכתבתי איתו הוא שולח לי צילומים, ואחת לתקופה מגיע ממנו ארגז עם אגרטלים וחפצים שאני רוכש ממנו", אומר מור. בטיול בסביליה רכש כוס המזכירה ג'ירפה וגילה שיוצרת היא אמנית יפנית שכבר רכש כמה מיצירותיה. "אני מגיע אליה בכל פעם מחדש בלי לדעת שמדובר בה", הוא מוסיף.
גם חברים מביאים לו כוסות, והאחיין שלומד בחוג לקרמיקה מכין לו ספלים במיוחד. "יש שבועות שמגיעים אליי אפילו שבעה ספלים, ובשאר הזמן זה מגיע בטפטופים. אם הייתי צריך לעשות מסיבה רבת משתתפים, לא היו חסרים ספלים", הוא צוחק.