בתחילת שנות ה-20 בנה ג'ון לוגי ביירד את הטלוויזיה הראשונה שלו בעזרת מספריים, מחטים, פנסי אופניים וקופסאות תה.
צופים במירוץ סוסים בתחילת שנות ה-30 בטלוויזיה - רהיט ענק עם מסך קטנטן. מלבד ספורט שודרו אירועים מיוחדים וחדשות.
בסוף שנות ה-40 גדלה תפוצתם של מכשירי טלוויזיה בבתים פרטיים, אבל עדיין היה מדובר ברהיט מסורבל עם מסך קטן.
ב-1951 יצאה לשוק הטלוויזיה הצבעונית הראשונה. כעבור שנה כבר היו כ-20 מיליון טלוויזיות צבעוניות רק בארצות הברית.
בשנות ה-60 הייתה טלוויזיה כמעט בכל בית בארה"ב. המכשיר קטן בהרבה והתאפיין בקווים מעוגלים, והמסך גדל יחסית.
ב-1966 הגיעה הטלוויזיה גם לישראל אך הוחלט להתקין במכשירים "מחיקון", שבב שקודד את התמונה לשחור לבן בלבד.
רק לקראת ביקור סאדאת ושידור האירוויזיון מירושלים בוטלה הגזירה המשונה ואזרחי ישראל יכלו לצפות בתוכניות בצבע.
במילניום החדש התפתחה הטלוויזיה החכמה המאפשרת לא רק לצפייה בשידורים אלא גם לחיבור למחשב, גלישה ועוד.
בעשור השני של המילניום פותחו מסכי 4K עם תמונה חדה, המקנה תחושת תלת מימד. גם המכשירים עצמם הפכו אסתטיים יותר ויותר.
למשל The Frame של סמסונג, שהיא מצד אחד טלוויזיה חכמה עם רזולוציית 4K מתקדמת, אך מצד שני הופכת בלחיצת כפתור למסגרת תמונה מעוצבת, המציגה גלריה עם מגוון רחב של יצירות אמנות.
