אין כמעט בית בישראל שלא נעזר בכיסאות הפלסטיק הלבנים הנערמים. מקומם יהיה בדרך כלל במחסן, כדי שאפשר יהיה להוציא אותם בארוחות חג או כשמארחים הרבה אנשים, בגינה, ספונים מתחת לכיסוי. כך או כך, הם לא הריהוט שמוסיף לצד העיצובי של הבית או הגינה, והמקום המושלם בשבילם הוא יותר הקאנטרי קלאב המקומי.
מתברר שהכיסאות האלה, המוכרים לנו מחברה שורשית ידועה בישראל, כתר פלסטיק, הם מורשת ותיקה באמריקה הלטינית, ואפילו סמל תרבותי.
לפי סוכנות האומנות הברזילאית Instagrafite, המתמקדת בפרויקטים בתחום האומנות האורבנית והעכשווית, כיסאות ה"מונובלוק" מפלסטיק, הידועים בפשטותם ובתבנית הייחודית שלהם, כובשים בימים אלה את האינטרנט. לא בגלל הזיקה הישראלית, אלא בזכות עטיפת האלבום של הזמר הפורטוריקני bad bunny. באני זה (בניטו אנטוניו מרטינז אוקסיו) הוציא מוקדם יותר השנה אלבום ובחר לעטיפה תמונה שבה ניצבים שני הכיסאות, אחד עם משענת והשני נטול, ליד עצי בננה שחלקם ידעו ימים יפים יותר אבל עדיין תלוי ביניהם אשכול בננות מרהיב ושופע, וליד דשא רחוק מטיפוח.
<< לכל הכתבות בערוץ living
<< היזם המצליח שהתחיל בדירת עמידר ועבר לפנטהאוז ב-83 אלף שקל בחודש
עם יציאתו הפך האלבום לסנסציה מיידית, והוויזואליה של שני הכיסאות עוררה בלטינים זיכרונות של ברביקיו ומסיבות משפחתיות מהילדות. "לא לקח הרבה זמן עד שהאינטרנט אימץ אותם כסמל לתרבות אמריקה הלטינית", נכתב בפוסט. מעצבת המוצר אנה רקוויאו, שירדה לעומק העניין במחקר משלה ומצוטטת בפוסט, מסבירה שהרבה תרבויות מתחברות לכיסאות האלה. "מה שגורם להן להרגיש חיבור לאמריקה הלטינית בעטיפה של בד באני הוא ההקשר – עצי הבננה, התפאורה והמוזיקה. כיסאות נושאים משמעויות שונות עבור אנשים שונים".
לראיה, מביאים Instagrafite צילומים נוספים של כיסאות הפלסטיק, בדיוק כמו אצלנו, כשהם חלק מנוף שפחות מוכר לנו - צעירים בסדנה כפרית עם גיבוב פריטים, חלק מתצלום עטיפת סינגל שבו זמרת ברזילאית בשם אניטה לבושה כנערת ריו ועומדת על כיסא כחול (הבו לנו!) או פשוט ריהוט לקפיטריה מקומית וחצר שמתקשטת לקראת כריסמס.
הכיסא הפך ללהיט עולמי לאו דווקא בצורתו המוכרת לנו בארץ, אלא בגרסאות שונות של מונובלוק, כלומר "יציקה אחת". כיסא המונובלוק נמצא בכל פינה בעולם, ואינו נחשב לעבודה של מעצב אחד, אלא תוצאה של תהליכים טכנולוגיים ועיצוביים שהתפתחו לאורך זמן. האב טיפוס הראשון מיוחס לאדריכל הקנדי דאגלס סימפסון ב-1946, מסבירים בפוסט. וריאציות נוספות למונובלוק נוצרו על ידי מעצבים אחרים, כמו ורנר פנטון וכיסא הפנטון האייקוני שלו בצורת S, שנמכר גם בארץ.
בשנות ה-70 המעצב הצרפתי הנרי מאסון הציג את כיסא Fauteuil 300. עשור מאוחר יותר, כשכבר לא היה פטנט, הפך המונובלוק לרב מכר בזכות עלויות הייצור הנמוכות (3 דולר לחתיכה, בעוד במכירה נגבו 10 דולרים), ומשם הסתער על העולם.
在 Instagram 查看这篇帖子
在 Instagram 查看这篇帖子
"מצרך בסיסי בתרבות מעמד הפועלים"
בעוד אמריקה הלטינית חוגגת עליו כאייקון לאומי, במקומות מסוימים, כמו בפירנצה, איטליה, הגבילו את השימוש בו במרחבים ציבוריים מסיבות אסתטיות. "מצרך בסיסי בתרבות מעמד הפועלים", נכתב בתגובות לפוסט של Instagrafite. "אני חושב שכל אדם בעולם גם שבר את אחת הרגליים של הכיסאות האלה, נשען לאחור או התיישב מהר מדי".
בכתר פלסטיק מספרים כי כיסא ה"קלאב" הקלאסי (ללא הידיות) יוצר במפעל ביוקנעם עוד בשנת 1985, והיום מיוצר בכל 30 שניות כיסא חדש וסך הכול כ-800 אלף כיסאות בשנה. מחירו עומד על 31.90 שקלים בלבד והוא נמכר אך ורק בישראל. הכיסא עם הידיות נקרא מילי, ומחירו 65 שקלים. "כתר הייתה בין היצרניות הראשונות בעולם באמצע שנות ה-80, שניסתה ואף הצליחה לייצר בטכנולוגיית המונובלוק, ומאז כיסאות כתר הם הנמכרים ביותר בישראל זה 30 שנים, ומלווים אותנו לאורך שנים כאייקון ישראלי. מכיסא פונקציונלי הם הפכו ברבות השנים סמל ישראלי שנמצא במרכז יצירות תרבות ותערוכות", אומר ניסים אליהו, מנהל פיתוח בכיר בקבוצת כתר העולמית ו-40 שנים בכתר. הכיסאות בישראל נבדלים מהכיסאות בעולם בזכות ניואנסים קטנים בקימורים, ומדי פעם משנים אותם בייצור כדי להוסיף טוויסט ביציבות או באחיזה איתנה של הגב.
באשר לסוד ההצלחה של הכיסא, הוא מציין כי ישראלים אוהבים להתכנס, להתאסף, לחגוג דברים, להתקהל. "אנחנו חיים בקבוצה ומארחים המון. מה יותר מתאים מכיסא במחיר נגיש מאוד שנערם וקל לשלוף אותו ולסדר מהר? הוא כמונו, הישראלים, פונקציונלי. ההצלחה המסחרית האדירה שלו מגיעה מהשוק המוסדי. אפשר לראות את כיסא כתר הקלאסי בכל מופעי התרבות, בתי כנסת, מלונות ואזורי נופש. הוא בכל מקום. היום הוא כבר אייקון. יש גם משהו מאוד ישראלי בפעולה הזאת של לערום כיסאות בסיום הטקס או האירוע. הפונקציונליות שלו הפכה לריטואל ישראלי. לצערנו, הוא נקשר באירוע אלימות והפך לחלק מהומור שעוסק באלימות. הבעיה היא לא בכיסא, אלא בחברה הישראלית וברמות האלימות שהגענו אליה".
הכיוון השתנה לפני כחמש שנים, כשבכתר ניתבו את הכיסא לצד היפה שבחברה הישראלית. חן קולקר, סמנכ"ל תקשורת ואחריות חברתית בחברה, מסבירה: "מדי שנה אנחנו מייצרים מהדורה בצבע ורוד בחודש המודעות לסרטן השד, בשיתוף עמותות הפועלות בתחום, אחת מתשע' ו'גמאני', במטרה לעודד בדיקה מוקדמת לגילוי סרטן השד, ומזה כשנה ו-5 חודשים גם לאחד מסמלי המאבק להשבת החטופים. זוהי עדות לכוחו של עיצוב, בשילוב מיקוד של חברה מסחרית לרצון ליצור שינוי חברתי משמעותי".