מלחמת חרבות ברזל, או איך שיקראו לה ב-6 אחרי המלחמה, מספקת המון רגעים כואבים אבל גם רגעי נחמה שהציבור אוהב להיתלות בהם. שירים הוכתרו כשירי מלחמה ושודרו בסרטונים בלופ, כוכבי מלחמה צצו ועלו ברשתות, וגם כתבי חדשות או דמויות סמכותיות כמו דובר צה"ל הצטיירו פתאום כ"אבות" שאפשר להישען עליהן ברגעי כאוס. דני קושמרו, כתב חדשות 12, היה מהמגישים הבולטים ב-7 באוקטובר שנסך קמצוץ של רוגע וסמכות ברגעי אימה וחוסר ודאות. השיר שנכתב עליו ב-2020 כמערכון של אנסמבל התיאטרון הקומי "ציפורלה", "אבא שלי זה דני קושמרו", פגע בול במי שצמאים לקול שפוי, ודמותו ממשיכה להכות גלים.

>> לכל הכתבות בערוץ living 

>> ג'ל אורנים: המצאת המאה או מוצר ניקוי בלתי נסבל?

>> כאן מטפחים עציצים בכיף: הפנטהאוז הירוק ברעננה

 

מאי רות בוקובזה, אוטוטו סטודנטית במכינה לעיצוב תעשייתי ב-HIT מכון טכנולוגי חולון, יצרה תמונה של קושמרו, והיא מורכבת מלא פחות מ-1,148 קוביות הונגריות קטנות. היצירה זכתה למאות תגובות, אחת מהן אפילו של קושמרו עצמו, שכתב לה לאחר מכן בהודעה פרטית באינסטגרם "מדהים מה שעשית".

@my_ruth דני קושמרו 1,148 קוביות הונגריות. @דני קושמרו @ציפורלה @N12 #דניקושמרו #ציפורלה #חרבותברזל #ישראל #קוביההונגרית #rubikcube #rubikart #ישראל #אבאשליזהדניקושמרו #עבודתיד ♬ אבא שלי זה דני קושמרו - ציפורלה

בוקובזה, 23, מתגוררת במושב תלמי יפה ליד אשקלון, עובדת כמאבטחת בחברת קנאביס וחושבת על קריירה בעיצוב תעשייתי, אחרי שתכיר את המקצוע במכינה. בשירות הצבאי שלה הייתה לוחמת וחובשת קרבית וב-7 באוקטובר היא גויסה בצו 8 למילואים בגדוד חי"ר של פיקוד העורף, מהם חזרה רק לפני שבוע וחצי לאחר הפוגה קצרה. "תמיד אהבתי לעבוד עם הידיים", היא מספרת, "אני יוצרת תכשיטי מיקרו מקרמה מחוטים ואבנים, וגם אוהבת קוביות הונגריות". את הרעיון לתמונה של קושמרו הגתה לאחר שכבר יצרה כמה דמויות כאלה, למשל של אביב גפן ויוני בלוך, בעקבות סרטון של בחור איטלקי שראתה באינסטגרם לפני כשנה.

בוקובזה ג אביב גפן  (צילום:  מאי רות בוקובזה)
אביב גפן והקוביות|צילום: מאי רות בוקובזה
בוקובזה ג יוני בלוך  (צילום:  מאי רות בוקובזה)
יוני בלוך|צילום: מאי רות בוקובזה

לזכרו של הלוחם שנרצח במסיבה

בוקובזה קנתה קוביות בגודל 3X3 ס"מ ישירות מהיבואן "מוטי קארו", כדי לקבל כמות גדולה במחיר טוב (כ-1 שקל לקובייה). "הקוביות יחסית קטנות כדי שהתמונה תצא ברורה יותר. ככל שיש יותר פיקסלים בתמונה היא יוצאת ברורה יותר", היא מסבירה על התהליך שהתחיל בסקיצה במחשב, המשיך בהתאמת הצבעים וביצירת תמונה ממחושבת מפיקסלים. בשלב הבא סידרה את הקוביות בהתאם, וסך הכול עבדה על היצירה שלה 10 שעות. התמונה של קושמרו, בגודל 84X123 ס"מ, היא הכי גדולה שיצא לה לעשות עד כה. לפני זמן קצר יצרה בוקובזה פורטרט לזכר סמל ראשון ענר שפירא, לוחם בסיירת הנח"ל שבילה במסיבה בקיבוץ רעים והציל שמונה צעירים שהתחבאו במיגונית עד שנהרג. את הקוביות בתמונה שלו היא הדביקה, מסגרה ומסרה למשפחה הנרגשת. הכי מאתגר היה עבורה לשבת את כל הזמן הזה ולעבוד, אבל היא רואה בזה תרפיה.

בוקובזה ליד התמונה של ענר ג (צילום:  יובל נקם)
מאי רות בוקובזה ליד תמונת ענר שפירא ז"ל|צילום: יובל נקם

בוקובזה זכתה לתגובות כמו "זה אחד הדברים המטורפים שראיתי וואו", "אחד לאחד המקור. עבודה סופר על" או "גאונות!" ו"יצירה עם אינטליגנציה גבוהה, שאפו!", ויש גם כאלה ששאלו ספק בצחוק ספק ברצינות, אם היא יכולה להכין להם תמונה של צבי יחזקאלי או דובר צה"ל. "אני רוצה להתחיל למכור תמונות מקוביות, כך שאם מישהו יזמין וישלם, אעשה", היא אומרת. אבל כל עוד היא לא מוכרת, היא ממחזרת - מפרקת את התמונה, ומתחילה דמות חדשה. את הקוביות היא לא מדביקה, אלא מניחה זו על גבי זו, ומניחה את התמונה בשיפוע. את התמונה של קושמרו עדיין לא פירקה, מתלבטת.

ואם דני קושמרו יבקש את התמונה?

"אני צריכה לחשוב על זה".

בוקובזה ג יחד ננצח  (צילום:  מאי רות בוקובזה)
צילום: מאי רות בוקובזה