מבחינה עיצובית, מראה נקי של הבית הוא משאת נפשם של בעלי בתים רבים. כשמדובר במטבח פעיל שבו פרודוקטים מוכנסים ומוצאים מהארונות ומהמקרר כמה פעמים ביום, זה אפילו מראה נחשק יותר. פתרון ויזואלי מוצלח לאחסון של ירקות שורש כמו בצל ותפוח אדמה הוא מגירת מטבח מחוררת, שמאפשרת כניסת אוויר מצד אחד ומראה נקי של המטבח מצד שני. אופציה נוספת היא סידור אסתטי של הירקות במקום גלוי במטבח, שקורץ למראה השוק האהוב על רבים. הם נגישים, עגלגלים, מכניסים צבע למטבח ומפיחים בו חיים. הבעיה היא שבמדינה הלחה והחמה שלנו לא טריוויאלי למצוא עבור הירקות מקום שיהיה גם יבש וגם אפלולי וקצת קריר. ועוד לא דיברנו על התפתחות ריחות מעופשים.
>> לכל הכתבות בערוץ living
>> שיחוק: שיפצו דירה ישנה בלוד ב-300 אלף שקלים. תראו איך יצא
>> תעתיקו: עיצבה גב מיטה ששדרג את כל חדר השינה
בין שלל ההצעות שמופיעות ברשת לנושא מצאנו רעיון של אחסון בחצר מקורה או במרפסת פנימית, או אפילו בסלסילות קטנות במקום פתוח מתחת לשיש, כדי לאפשר תחלופת אוויר ואם לא קונים כמות גדולה - גם תחלופה של ירקות השורש עצמם. רבים מהמגיבים לשאלות שעולות ברשת דוגלים באחסון ירקות אלה דווקא במקרר, משום שהוא עונה לכאורה על הדרישה למקום יבש, מוצל ולא חם. מסתבר שבניגוד לירקות כמו מלפפונים, שיכולים להחזיק יפה זמן ממושך במקרר, תפוח האדמה עלול להיפגע מהקור של המקרר שיהפוך את העמילן שבו לסוכר, ומכאן גם יגרום לריקבון מהיר יותר. "כשמאחסנים תפוח אדמה במקרר זה מאט את צמיחת הניצנים, אבל זה גורם לתהליך של המתקה", מסביר ד"ר דני אשל, מנהל המכון לחקר תוצרת חקלאית ומזון במכון וולקני. "העמילן מתפרק מהר יותר ונוצרים יותר סוכרים בפקעת. אם מבשלים או מטגנים את תפוחי האדמה שהמתיקו, בטמפרטורה של יותר מ-120 מעלות, נוצר חומר לא בריא קרצינוגני (מסרטן) בשם אקרילאמיד כתגובה כימית בין החד-סוכרים לחומצה האמינית אספרגין".
מה שקובע זה הרגישות לקור ולאור
לדבריו של ד"ר אשל, כדי למנוע את ההמתקה מומלץ לשמור תפוחי אדמה בסלסלה מאווררת וחשוכה, כמו בארון או במזווה. "תפקידו של החושך הוא למנוע את הפיכתם של תפוחי האדמה לירוקים. כשהם נחשפים לאור ומוריקים נוצר חומר בשם סולנין, שהוא סוג של גליקואלקלואיד - רעלן שנועד להרחיק בעלי חיים ויש אנשים שרגישים אליו". תפוחי אדמה מוריקים עדיף לא לאכול, או לפחות לקלף לעומק את החלק הירוק שלהם. גם ניצנים של תפוחי אדמה אפשר להסיר, ועדיף להוריד גם את הבסיס בעומק הניצנים, כי גם שם מתרכזים גליקואלקלואידים.
אותו הדבר נכון גם לגבי הבצל?
לפי ד"ר אשל, הבצל אינו מושפע מאור תודות לקליפה שלו, ולכן הוא כן מתאים לאחסון בחוץ. במקומות עם רטיבות, כמו מקרר, מתפתחים ריקבונות ולכן הם פחות מומלצים לאחסן עבורו. "הדבר מושפע גם מזמן האחסון שהבצל או תפוח האדמה היו נתונים בו עד שהגיעו הביתה", הוא מסביר, "אם הם רדומים, הם יחזיקו מעמד זמן רב יותר בחוץ. אם הם לא רדומים, וכבר מוכנים ללבלוב, אפשר לשים אותם במקרר אבל להסתכן בהתפתחות של ריקבון". הוא ממליץ לשמור בצל מחוץ למקרר, במקום יבש ומאוורר, ובכל מקרה לא לקנות כמויות גדולות מדי. אותו הדבר נכון גם לגבי שום.
ומה לגבי בטטה?
ד"ר אשל: "גם הבטטה רגישה לקור, ולכן אין לשים אותה במקרר. היא אינה רגישה לאור, ולכן אפשר לשמור אותה, כמו את הבצל והשום, במקום יבש ומאוורר. תפוח האדמה רגיש לאור יותר מאשר הבטטה, משום שמבחינה בוטנית הוא גבעול מעובה והיא שורש מעובה. אלה אברים צמחיים שונים. שורש לא מוריק אבל גבעול מוריק", הוא מסביר. באשר לסברה כי צמחי תבלין מסוימים, כמו מנטה ורוזמרין, מפרישים שמנים אתריים ולכן מסייעים בהרחקת חרקים, הוא מציין כי אין השפעה דרמטית בשל ריכוזם הנמוך באוויר. כשתפוחי האדמה נרקבים נוצרת בהם מחלה בשם ארוויניה, שהיא ריקבון רך ומריח שנובע מחיידק שמגיע מהשדה ומתפרץ בתוך תפוח האדמה כשחם או לאחר שטיפת הפקעות. תפוח אדמה נגוע יש להרחיק ולזרוק לפח, ולוודא שלא יגיר נוזל על יתר תפוחי האדמה, משום שזה מדבק.
אפשר לאחסן בצלים ליד תפוחי אדמה?
"כן, בניגוד למה שמקובל לחשוב, הם ירקות שורש ואינם רגישים כל כך לגז האתילן, שמבשיל חלק מפירות העצים. לכן גם אין בעיה לשים אותם ליד בננה. ההשפעה מאוד מינורית".