כמספר חגי ישראל כך מספר הפעמיים בשנה, עסוקים בתי האב בישראל בשאלה קבועה – אצל מי עושים את החג. השיקולים נעים מחיבור עם המשפחה, הרכב המשתתפים ורמת הקרבה והעניין ולפעמים, לא נעים, זה מגיע גם מסלידה. משפחה אחת מרגישה צורך לארח, אחרת כבר אירחה מספיק ומחפשת אצל מי לעשות את החג הבא, ויש כאלה שמעדיפים להתרחק מהכול ולבחור במלון או בחופשה. אבל אצל כל המשפחות גם יחד אין בכלל דילמות בכל הנוגע לארגון וסידור הבית לפני ואחרי החג. אם הן כבר מארחות, הכללים ברורים. הצצנו לחמש משפחות שפתחו את דלתן לקראת חגי תשרי ושיתפו אותנו בהרגלי האירוח והשטיפה שלהן.
>> לכל הכתבות בערוץ living
>> הפתרונות היפים לעיצוב פינות במטבח
>> הטריק שיגרום לדייסון לעבוד הרבה יותר טוב
אמא מצטרפת לשטיפה // בבית של מעצבת הפנים טלי גולד
הבית: פרטי בשעלבים, יישוב דתי במרכז הארץ, השנה התארחו בחג: 20 אורחים
סידור השולחן הוא התפקיד שלי מאז שהייתי ילדה. המפה תמיד לבנה, סט צלחות מהודר שמור לשבת ויום טוב, ועם כל הגינונים של מפית וחבק, כוס יין וכוס מים, סידור פרחים חובה וברכה אישית לסועד. לפעמים גם שוקולד או משהו שמסמל את החג, כמו חמצוץ ביצת עין לעין טובה, דגיגונים לפריון, רוגלע לרוגע וכו'.
בתום הארוחה כולם עוזרים בפינוי ובניקיון, אך יש כמה תפקידים מוגדרים לחלק מאיתנו: המבוגרים אוהבים לשמש דוגמה לקטנים והם מצידם משתפים פעולה: בעלי, חמי והקטנים בדרך כלל מפנים את הכלים מהשולחן. חמותי ואני אחראיות לסדר את האוכל שנשאר בכלי אחסון. מאחר שהשנה החג יוצא בערב שבת, אנחנו לא מדיחים ומייבשים את הכלים, אלא רק שוטפים אותם במים ומכניסים למדיח ולא מפעילים אותו. כשאמי מתארחת אצלנו, היא אוהבת לשטוף את הכלים ואחד הילדים מכניס למדיח. כשהיא לא נמצאת, אז הילדים הגדולים עושים תורנות שטיפה והכנסה למדיח. בסוף העבודה אני מטאטאה את הרצפה, מחליפה את המפה למפה לבנה ונקייה, והבית חוזר להיות מסודר ונעים. לא משאירים בלגן.
כשאנחנו מארחים מעל 30 איש או כשאנחנו יודעים שהאורחים מעורבים פחות בניקיון, אנחנו משתמשים בכלים חד פעמיים, למרות שההעדפה היא שזה לא יקרה. אם כבר משתמשים בחד פעמי, הוא יהיה תמיד עבה, מהודר ובאיכות גבוהה, מעוטר ומעוצב בהתאם לקונספט, והסכו"ם וקערות ההגשה יהיו תמיד שלי. כשהאחיות שלי נמצאות, אנחנו ואמא שלי שוטפות ידנית ומשתלטות על הבלגן בכיף.
רק אני ובעלי שוטפים בגלל כלי הווינטג' // בבית של מעצבת הפנים וההום סטיילינג אורנה כץ
הבית: פרטי בכרמיאל, השנה התארחו אצלנו בחג: כ-20 אורחים
הסיפור שלי עם כלים זה שאין לי כוח לעשות אותם אחרי עבודה קשה בהכנות לחג, ולכן בשנים האחרונות עברתי לכלים חד פעמיים מתכלים. עם זאת, כיוון שאני חיה ונושמת עיצוב, אני לא יכולה לוותר על הכנסת טוויסט לערב החג, ולכן כל כלי ההגשה שאני משתמשת בהם לקוחים מהאוספים שיש לי בבית ומחנות הווינטג' שלי, "שנייה מהבוידם".
בדרך כלל מגיעים אלינו מעל 20 אורחים, שהם משפחה, ולעיתים מצטרפים חברים של אחיינים, הורים של בני זוג שמגיעים מהקריות, מחיפה, מתל אביב וגם מארצות הברית. ארגון השולחן מתחיל מחשיבה על תפריט, כשהאורחים שהם משפחה קרובה, אמא, אחיות, הילדים שלי ואחיינים, שותפים בהכנתו. במקביל לתפריט אני תמיד חושבת על הסטיילינג לשולחן, וכמה שבועות לפני החג גם משוטטת בחנויות רלוונטיות. כמובן שאני לוקחת אחריות על תכנונו, וביום האירוח הצוות המשפחתי שנמצא בבית באותו בוקר עוזר לי. ותמיד יעטרו את השולחן פרחים מגינתי.
בסיום הארוחה יש את אלה שמתפנים לנוח הספה ואת אלה שעוזרים – ילדיי, אחיותיי ואני. כל הכלים המתכלים עוברים לפח, וכיוון שהכלים הם פריטי וינטג' מיוחדים ונדירים, אין הרבה מתנדבים לשטוף אותם, חוץ מבעלי, כי כולם מפחדים להרוס לי אותם. את הכלים אני מייבשת על משטח ייבוש על השיש. רק אחרי שטיפת הכלים אנחנו הולכים לישון, ובבוקר אני משכימה, מפנה את הפסולת ומחזירה את הבית למקומו.
אין מדיח, אני ובעלי שוטפים // בבית של האזרחים הוותיקים רחל ומוריס אליהו
הבית: דירה בקריית אונו, השנה התארחו בחג: 15 אורחים
השנה אנחנו מארחים את הבת והבן עם ששת הנכדים שלנו וגם את אחותי ובעלה. הבת מגיעה מקריית אונו, הבן מרעננה ואחותי מרמת גן. הבת שלנו, שהיא מעצבת פנים, מארגנת לנו את שולחן החג. שבועיים קודם היא מחליטה מה יהיה הקונספט לפי רעיונות שהיא מוצאת, פעם פתקי שמות לכל אחד, פעם סידורי פרחים שהיא שוזרת ומביאה אלינו.
אחרי הארוחה כולם, כולל הנכדים, מפנים יחד את השולחן תוך דקות מסיום הארוחה ולפני שאני מגישה את הקינוחים לשולחן בסלון.
אני ובעלי שוטפים כלים, לפעמים גם הבת שלנו מצטרפת ועוזרת בשטיפה. אין מצב שהכלים יישארו בכיור או יעמדו להתייבש על השיש. תוך שתי דקות אנחנו ישר מנגבים אותם ומסדרים בארונות. תוכנית במדיח אורכת הרבה יותר ולכן אנחנו גם לא רוצים מדיח. הבן או החתן סוגרים את השולחן ומחזירים אותו למקום. 
אין מדיח, הכלות שוטפות // בבית של המעצבת גלי יהושע
הבית: בית פרטי בחולון, השנה התארחו בחג: 8 אורחים
אני בת העדה השומרונית, העדה הכי קטנה והכי עתיקה בעולם, והשנה יתארחו אצלי ואצל בעלי שני הבנים, נשותיהם ושתי הנכדות, שגרים קרוב אלינו. את השולחן אני מארגנת ומקשטת עם בקבוק יין וסמלי חג כמו צנצנות דבש בצורת דבורים ותפוחים מקרמיקה. אין לנו מנהגים מיוחדים לראש השנה ואנחנו חוגגים בעצם את ראש החודש השביעי, אבל אנחנו כן שמים דבש ומתוקים, אוכלים תפוחים ורימונים ועורכים את השולחן הכי חגיגי שאפשר עם פרחים ומתנות. האוכל שלנו מיוחד, מתבסס על תבלינים פחות מוכרים. אני מכינה למשל תפוח ממולא חזה חוף או לפתן פירות יבשים.
את הכלים הכלות שלי שוטפות בתורנות - אחת מפנה שולחן ואחת מדיחה כלים. אין לי מדיח, ואת הסירים אני מפנה ושוטפת עוד לפני הארוחה, והאוכל נתון בתבניות בתנור כדי לשמור על חום. הבנים הם שמפנים את האשפה ומגישים את הקינוח, ובעלי מעסיק בזמן הזה את הנכדות. אחרי הארוחה הן משחקות בחדר המשחקים שארגנתי להן, ובהמשך מצטרפים הנכדים של הבת, שמגיעה עם משפחתה לאחר הארוחה אצל חמותה.
ייבוש הכלים נעשה על משטח סופג, ואז אני מנגבת אותם ומחזירה למקום. אני לא אוהבת שיש כלים על השיש. אין מצב שאלך לישון לפני שהשולחן והרצפה נקיים, לפני שהכלים חוזרים לארונות והמטבח מבריק.
הבנות מתנדבות לשטוף ואני לא מתווכחת // בבית של האזרחית הוותיקה חנה בן ארבון
הבית: דירת קרקע עם גן במודיעין, השנה בחג: 15 אורחים
אני מארחת השנה את בנותיי - אחת ממודיעין, השנייה מאלפי מנשה שהיא ובעלה שפים, והקטנה מתל אביב, יחד עם הנכדים, שרובם כבר גדולים. הבת שגרה במודיעין הכינה את התפריט וליד זה רשמה מי יכין כל דבר, וככה זה אצלנו בחגים. לא משנה אצל מי נחגוג, אנחנו משתפים פעולה כדי לא להפיל הכול על המארחת. השנה קניתי צלחות חדשות לכבוד השנה החדשה.
אני מארגנת את השולחן וכשהם מגיעים הם מצטרפים למה שנשאר לארגן כי אצלנו תמיד הכול בשיתוף פעולה. כולם יודעים שהקינוחים עליי ויש בשפע הכול מכול. אני דואגת להכין קינוחים ללא גלוטן ומוצרי חלב כי בתי השפית רגישה לזה. כל הילדים יודעים שעד שלא יסיימו את שטיפת הכלים, הקינוחים לא יגיעו לשולחן. כשהם חוזרים הביתה, הם לוקחים את כל הקינוחים שנשארים איתם הביתה.
לאחר הארוחה אני לא צריכה לבקש, ובנותיי לוקחות עליהן את משימת שטיפת הכלים. הן תמיד אומרות לי "אמא טרחת מספיק, שבי לנוח בזמן שאנחנו נדאג לשטוף הכול, כולל סירים". אני תמיד אומרת להם תשאירו לי את הכלים של הקינוח והן לא תמיד מסכימות, אז אני לא מתווכחת.
