אחד התנאים לכך שבית יראה נקי ומסודר הוא שלא יורגש עומס בחללים שלו – שלא יהיו בפריים של העין מדפים גדושים, שולחנות ומשטחי עבודה מכוסים בחפצים, ארונות מתפקעים או הררי צעצועים. הפחתה של העומס הזה תשפר באופן דרמטי את המראה והאנרגיה בבית; מארגנת הבתים המקצועית קרוליין רוברטס חלקה מהתובנות שלה באתר homesandgardens והפריכה כמה מיתוסים שגויים לגבי סידור הבית.
>> לכל הכתבות בערוץ living
>> 5 שיטות פופולריות לארגון וסידור החללים בבית
>> השיטה המפתיעה להיפטר מכל מה שלא צריך בבית
המיתוס: ארגון חשוב יותר מדילול
פינוי חפצים מיותרים וארגון של הבית הולכים יד ביד, קשה לעשות אחד בלי לבצע לפחות גם קצת מהשני. ארגון הבית זוכה לתהילה כבר שנים כאמצעי לטרנספורמציה בבית (והתודה למארי קונדו כמובן), כשלמעשה החלק החשוב ביותר הוא כנראה מה "משחררים" ממנו. למשל, אם רק נארגן חלל בלי לפנות ממנו כלום, המשמעות היא שנארגן פריטים שאנחנו לא באמת צריכים, ואולי אפילו לא רוצים; נקנה כלי אחסון שונים ונמלא אותם בפריטים מיותרים, והחללים יישארו עמוסים ויצריכו ארגון מחדש בתכיפות גבוהה. לעומת זאת, לפנות חפצים מהחלל רק יפחית מהעומס, והשמירה עליו תהיה מאוד פשוטה.
ההמלצה: במקום לקנות מוצרי אחסון כפתרון לעומס, אתרו בחלל פריטים שכבר לא עובדים או שהפכו למיותרים, והוציאו אותם לאשפה או לתרומה.
המיתוס: פינוי חפצים מהבית זה פרויקט תקופתי
מקובל לחשוב שההחלטה על מה לוותר ולהוציא מהחלל היא מסוג ההחלטות שצריך לקבל בכובד ראש, "פרויקט" תקופתי שצריך להיערך אליו ולפנות עבורו זמן ומחשבה אקסטרה. המציאות מראה שדווקא תחזוקה יומיומית שוטפת, בקטנה, מייצרת בית מטופח באופן קבוע. רק תחשבו כמה דברים נכנסים לבית שלכם כל יום: דואר, פרויקטים של הילדים בגן ובבית הספר, מצרכי מזון למזווה, משהו קטן שקניתם וכו'. במשך הזמן כל אלה מצטברים ונערמים ובינינו, לא צריך להכריז על "פרויקט" בשביל להבין מה מכל אלה צריך להישמר ומה לא.
ההמלצה: ליצור מערכות שונות שמתאימות לכם לניהול הדברים שלכם, כמו להקפיד למיין את הדואר והציורים של הילדים אחת לשבוע, לוותר על בגדים שלא לבשתם במהלך העונה בכל חילופי ארון, להעביר לשכנים את כל מה שכבר לא מתאים לגיל של הילדים וכו'. אם המערכות הללו יפעלו בשוטף, לא תזדקקו לפרויקטים שאפתניים.
המיתוס: יש כללים ברורים מה צריך להחזיק בבית ומה לא
שום צ'קליסט, מדריך "מקצועי" או טרנד שרץ ברשת לא יוכלו להגדיר לכם כמה מצעים, נעליים או ספרים אתם צריכים בבית שלכם; לכל אחד מאתנו יש פריטים משלו שתומכים באורח החיים של בני הבית ומה שבאמת חיוני ומתאים יימצא את מקומו באופן טבעי. רק אנחנו יכולים להחליט מה אנחנו צריכים ומה לא, אפילו אם זה לא תואם במאה אחוז את הרשימות למיניהן.
ההמלצה: לייצר לבית רשימת מטלות או לו"ז תקופתי שמותאמים באופן אישי לבית שלכם ולצרכים של אלה שחיים בו.
המיתוס: אם נוותר על הרבה יישאר לנו מעט מדי
כן, זה מפחיד להיפטר מכל הדברים שאתם לא צריכים וכן, קשה מאוד להפסיק להתלבט ולהגיע להחלטה לגבי מה חיוני ומה לא, והכי מלחיץ- על מה אולי תצטערו בעתיד. מצד שני, כשאנחנו חופרים לעומק ומצליחים לזהות איזה חפצים באמת משמעותיים עבורנו, קורה לנו משהו מאוד מיוחד ואפילו מרגש, כי כשאנחנו מוקפים בדברים שאנחנו אוהבים שלא מרגישים כמו עומס, זה מייצר רגשות של הכרת תודה ושפע.
ההמלצה: במקום להסתכל על החפצים בבית בחיפוש אחרי מה לא חשוב, שנו את זווית הראייה וחפשו דווקא מה כן חשוב עבורכם.
המיתוס: "להיפטר מדברים" זה רק זה, לא יותר
רוברטס סיפרה שהדבר האהוב עליה בעבודה עם לקוחות על ארגון הבית שלהם זה לראות איך הוויתור שלהם על חפצים מיותרים משפיעה גם על היבטים אחרים של חייהם. כאשר הם מבינים כמה נעים להיות מוקף רק בדברים שהם אוהבים בבית, הם מתחילים לשים לב גם להיבטים עמוסים אחרים בחיים שלהם. זה יכול להיות התחייבויות שהם לא באמת רוצים לעמוד בהן, תחביבים שכבר הפסיקו לעניין אותם ואפילו מערכות יחסים שמזיקות להם.
ההמלצה: בזמן שאתם "כובשים" את החללים בבית זה אחר זה ומוציאים מהם כל מה שלא חיוני, תנו לתובנות האינסטינקטיביות שלכם "לצוף" ולסמן לכם ממה עוד יעשה לכם טוב להיפטר.
