בין שלל עיסוקיה בחיים העמוסים, אוהבת מיכל הקטנה לתת דגש לניקיונות הבית. הקשר בין ההופעות לניקיונות משפיע כנראה גם על הדור הצעיר, והיא הודתה באינסטגרם שלה: "אז מה הקשר בין מיקרופון לניקיון? אצלנו בארוחת שישי זה כבר נוהל. כל מי שמכיר, כבר יודע: אחרי האוכל ההופעה מתחילה. יש במה, יש מיקרופון, ויש ארבעה כוכבים: ריף, ריי, אלי ונאיה. כל אחד בתורו – שירים, ריקודים, נאומים דרמטיים. ואנחנו יושבים בשקט, מתמלאים גאווה וצחוק". אבל אז מגיע הטוויסט, תיארה הקטנה: "עגלת הניקיון! כפפות? יש. חומרי ניקוי? בשפע. רוח צוות? חובה! פתאום כולם בפעולה – זה מטאטא, זו מפנה, ההוא מעביר סמרטוט, כל אחד תופס פיקוד, עד שהבית חוזר להיות מדוגם". ההמשך יותר מבולגן, עם פרצופים ונעלבים, אבל מבחינתה זה המנוע של המשפחה והבלגן הכי מתוק שיש.
<< לכל הכתבות בערוץ living
בסשן שאלות ותשובות שפרסמה בסטורי נשאלה מה חשוב להשריש בילדים וענתה שחשוב שיבינו שיש להם בית. בית בנפש, בית במשפחה, בית באמא שלהם שלא תלך לשום מקום גם כשקשה ולהיות שותפים אמיתיים לא רק לבית אלא ללב. "אם הם ידעו לאהוב את עצמם כמו שאני אוהבת אותם, עשיתי את שלי".
ילדים יכולים להשתתף בניקיונות בהתאם לגילם וליכולות שלהם, ולמרות יתרונות ברורים כמו פיתוח אחריות, שיפור מיומנויות וכישורים לחיים, גיבוש משפחתי בעבודת צוות וכמובן, עזרה להורים, יש לזכור שהעבודה לא תמיד תהיה יסודית ומדויקת, היא תהיה ככל הנראה איטית יותר, ובמקום שטיפת כלים של 5 דקות היא תימשך פי שלושה. ההורה צריך ללמד ולהדגים ואז להיות סבלני.
אודיל רוזנפלד, מנחת הורים בכירה, יועצת גמילה מחיתולים ויועצת שינה, אומרת כי "מבורך ומומלץ מאוד לתת לילדים לתרום ולהיות שותפים במשימות הבית, ולא רק בארוחת שישי. יש בבית הרבה משימות, ולרוב הורים מונעים מילדים צעירים להיות שותפים כדי שלא יפריעו, אבל זו טעות. בגיל צעיר ילדים אומנם פחות מיומנים אך מלאי מוטיבציה, ואז פוגשים את הדחייה שלנו. מה שניתן לעשות הוא שכל ילד יבחר לעצמו משימה ממשימות היום-יום, למשל להכניס בגדים למכונת הכביסה, לפנות מדיח, לערוך שולחן או להצמיד זוגות גרביים. גם אם הילד בוחר משימה שנראית לנו מורכבת עבורו, לא לשלול על הסף אלא להקדיש את הזמן ולהדריך אותו בסבלנות. צריך כמובן להנמיך ציפיות לגבי האיכות וזמן הביצוע".
רוזנפלד מתייחסת לתרומה לניהול משק הבית כאל זכות ולא מטלה. "פעולות כאלה מפתחות את תחושת המסוגלות, ובעקבות זאת גם את הדימוי העצמי ואת הביטחון העצמי, שחשובים להתפתחות הילדים. לילד מוענקת תחושה של שווה בין שווים כשהם עושים מה שאמא ואבא עושים. להורים זו הזדמנות להביע תשומת לב חיובית ולעודד עשייה". לגבי הפרס בסוף, היא מציעה לא להתנות את הפעולה בשום דבר: "הופעה כמשפחה יכולה להתנהל בלי קשר לכך שניקו או לא ניקו. כשמגדלים ילדים, מומלץ להוריד התניות מהשיח ולהשקיע ביצירת יחסים טובים שיעודדו שיתוף פעולה. התניות לחיוב ושלילה פחות תורמות לערכים שנרצה ללמד את ילדינו. השותפות הפעילה שלהם במשימות הבית מעצימה בפני עצמה ולכן לא חייבת להיות מותנית בפרס. אם ילד לא ינקה, הוא יישאר בצד? ואם ילד לא משתתף, הוא לא צריך לנקות?".