בדירה השכורה שלנו בגבעתיים יש תמהיל רהיטים שמוכר, כנראה, לכל זוג צעיר – רהיטים חדשים מאיקאה לצד רהיטים שעברו בירושה מבני משפחה שונים. השילוב הזה בין ישן לחדש ובין רטרו למודרני יוצר בעיני אופי נכון לכל בית, ישן כחדש, קטן כגדול. מאותן הסיבות אני מאוד אוהבת לכתוב (ולקרוא) על בתים ששולבו בהם רהיטים ישנים ששופצו, מציאות משווקי פשפשים שמצאו ייעוד חדש או רהיטים מהרחוב שניצלו ועברו חידוש. יש בי הערכה גדולה לאלו שעוסקים במלאכה הזו באופן קבוע, גם אני מדי פעם עוברת ברחוב ליד רהיטים שנזרקו ומדמיינת את הפוטנציאל שלהם, אבל אף פעם לא עשיתי בעצמי פרויקט דומה. עד שקיבלתי הזמנה להשתתף בסדנה לחידוש רהיטים בסניף ראשון לציון של ארונות ריביירה, שהעבירה שרי מסטודיו מון שרי.
התבקשנו להביא רהיט קטן שנכנס לרכב, והיה לי ברור שאבחר לקחת את אחד משולחנות הצד שלנו, שהיו זקוקים לרענון קל. הבוקר התחיל בסבב היכרות קצר ובמצגת השראה של שרי, שבהחלט פתחה לכולנו את התיאבון והדגימה עד כמה רהיט כזה, שלפני השיפוץ עלול להיראות סתמי, יכול להפוך לאלמנט עיצובי ייחודי שאי אפשר להתעלם ממנו. כדאי לכם להיכנס לראות קצת עבודות שלה בעמוד הפייסבוק או בחנות שלה במרמלדה מרקט.
לפני שהגעתי לסדנה לא כל כך ידעתי מה אני רוצה לעשות עם שולחן הצד הזה ולא באתי עם תכנית פעולה מוכנה מראש. שרי נתנה לנו הסבר קצר על חומרים וטכניקות וכשהדגימה שיטת עבודה עם שבלונה שיוצרת מעין תבליט מעודנת על גבי הרהיט, היה לי ברור שזה מה שאני רוצה לעשות.
עוד בערוץ עיצוב הבית:
מראה א-סימטרי מעניין
התחלתי משיוף קל של הרהיט, כדי לנקות אותו משריטות שטחיות, אבק וכתמים וליצור מרקם חלק ונקי לעבודה. לאחר מכן התפניתי לבחור את השבלונה המתאימה. התלבטתי בין כמה דוגמאות, שתיים מתוכן התאימו ליצירת מראה סימטרי במרכז המשטח העליון, ואחת מהן, שצורתה צרה וארוכה, התאימה ליצירת מעין פס מעוטר שחוצה את המשטח מקצה לקצה. החלטתי ללכת על הפס ולמקם אותו קרוב לאחד הקצוות כדי ליצור מראה א-סימטרי ומעניין יותר.
הצמדתי את השבלונה למשטח בעזרת מסקינטייפ חלבי ולאחר מכן עברתי מעליה עם שפכטל שמתאים לעץ ויוצר את אפקט התבליט. לאחר קילוף השבלונה צריך לתת לשפכטל להתייבש ולכן בינתיים עברתי לשיוף החלק התחתון.
בחרתי לצבוע חלק מהרהיט בגון פיסטוק בהיר שיצר קונטרסט יפה עם הגוון הכהה המקורי שלו. התלבטתי כמה מתוכו לצבוע, ויחד עם שרי החלטתי לצבוע את הקושרות שבין הרגליים ואת המשטח העליון, כאשר את הרגליים בחרתי להשאיר בגוון הטבעי של העץ. לאחר השיוף צבעתי בעדינות עם מברשת קטנה יחסית את הקושרות כדי לשמור על דיוק. במקומות שבהם צבעתי מחוץ לקווים ניקיתי עם מטלית ולאחר מכן נתתי להם שיוף קל כדי להוריד את הצבע המיותר.
>> כבר עשיתם לנו לייק בפייסבוק?
השלב הבא היה צביעת המשטח העליון. באופן עקרוני רצוי לתת לשפכטל כמה שעות טובות לייבוש, מפאת חוסר הזמן בסדנה המשכתי לעבוד בזהירות וקיוויתי לטוב. לפני הצביעה יש לשייף את השפכטל בעדינות באופן ששומר על תבליט עדינה אך יוצר לה משטח אחיד ונעים.
ברהיט המקורי היה מעין קנט עדין מסביב למשטח העליון ורציתי לשמור עליו בגוון המקורי שלו, כדי ליצור מעין מסגרת עדינה וגם כדי ליצור משחק בין גוון העץ לבין הגוון הפיסטוקי שבחרתי. לצורך כך מיקמתי בעדינות מסגרת של מסקינטייפ לפי קווי הקנט ולאחר מכן צבעתי את המשטח כולו, גם מעל התבליט.
לאחר הייבוש הסרתי את המסקינטייפ ומרחתי על הרהיט כולו לכה שקופה על בסיס מים. בגלל גוון הרהיט נוצרה מעל הצבע האטום שכבה מעט צהבהבה, בהתחלה חששתי ממנה אבל לאחר הייבוש היא הוסיפה דווקא עומק והדגישה את אפקט התבליט.
האווירה מסביב היתה מלאת השראה ויצירתיות, כולן התנסו בטכניקות שונות ובצבעים מפתיעים, השתמשו במגוון הבדים, הידיות, השבלונות והחומרים ששרי הביאה ומלבד התוצאה האישית שלי, שאני מרוצה ממנה מאוד, היה כיף לראות גם את התוצרים של חברותי לסדנה. תודה רבה לכל העוסקים במלאכה על הסדנה המהנה, לליאת רהב על ההזמנה, לשרי על ההסברים, החומרים והיצירתיות ולארונות ריביירה על הארוח המקסים והאווירה החמה.
במדור הקודם: 5 טיפים לבחירת שטיח
את הכתבה הכינה עופרי פז, מעצבת ובעלת הבלוג Oh so Free