בשבוע שעבר נפתחה העונה הישראלית לעיצוב בחולון עם חמש תערוכות חדשות, ומזכירה לנו פעם נוספת את נחישות העירייה להכניס את חולון לשיח, אולי אפילו להמציא בו משהו מחדש.
מי שחשב על הפורמט בטח אוהב את ג'יין ג'ייקובס, עיתונאית אמריקאית-קנדית שעסקה רבות בעיר המודרנית ובאופן השימוש ברחובות, כי הרעיון האמיץ שואף לקחת את שוחרי התרבות הרציניים, לשלוף אותם מהגלריות הישנות והמוכרות ולהוציא אותם לשוטטות ברחובות חולון. יסמין ששון, רכזת אמנותית לגלריות העיר, רוצה שתלמדו משהו על העיר הזאת, ואיך תלמדו אם לא תנסו בעצמכם? לצורך כך גויסו חמישה חללים המפוזרים בעיר ומציגים תערוכות מתחלפות באופן שוטף, וכך המבקרים יעברו בין חמש התערוכות החדשות המתרכזות כולן בעיצוב ואמנות ישראלית.
עוד באתר לעיצוב הבית:
- הכי יפה בגן: 8 גני ילדים מקוריים
- בדירה הירושלמית אסלית של המעצבת יעל עמיר
- דירת גן מלאת צבע במרכז הרצליה
כן – לא, שחור – לבן // גלריית המשכן - בית מאירוב
ד"ר גיא מורג צפלביץ' אצר תערוכה אקטואלית במיוחד בעקבות אירועי החודשים האחרונים וגל המחאה בקרב אוכלוסיית יוצאי אתיופיה. מורג צפלביץ' מעלה לדיון את משמעות הצבע השחור השולט ברגשות ומנותק מהיגיון ושואל היכן נגמר הפיזי ומתחיל הדימוי.
"משמעויותיו של הצבע השחור רבות ומגוונות, והינן תלויות תרבות, מקום ותקופה. החל מעירור פחד קמאי מאפלת הליל, דרך צל משיב חיים בשרב ועד לשמלה שחורה קטנה המתאימה לכל אירוע" (מתוך הטקסט של התערוכה).
בין העבודות שנבחרו לתערוכה מוצגת "39 מעלות בצל" של רוני לנדה - ענף כותנה בודד שהמתבונן מקרוב יגלה כי פרחיו הלבנים עשויים מפנים מפוסלות דחוסות יחדיו. מילות השיר "בים לבן קבוצת שחורים קוטפת, בשדה כותנה קוטפת כל היום" נטרפות כשהעבודה הופכת בין חומר וצבע, קוטף ונקטף.
עבודה נוספת המדגישה את משמעות הצבע בהקשרו היא "יש את זה גם בלבן?" של אריק וייס, שיצר תפילין לבנות.
כל הנשים בתמונה "ים המלח 15 (עין בוקק)" של ספנסר טוניק מסתכלות ישר למצלמה פרט לאישה אחת שפניה מוסטות. התנועה הקטנה הזאת מכילה לדברי מורג צפלביץ' מטענים תרבותיים משמעותיים המונעים מהאישה הזאת, אשר בחרה להצטלם בעירום, להיחשף.
כנפיים // גלריית החווה
האוצרת נורית טל-טנא קיבצה 18 אמנים, שפים ומעצבים לחקירת נושא הכנפיים. "כנפיים - סמל ארכיטיפי, הנקשר לדת, לפולחן ולאלוהות, לערכיו המופשטים, לגאות רגשית, פאתוס, וקיטש, לגיבורי על, ופנטזיות של גבורה. ולצורך האנושי לעוף אל מעבר הגבולות הטבעיים של המרחב הפיזי והנפשי. מקדמת דנא כמיהתו של האדם היא אל עבר הנשגב, אל גן העדן האבוד - עולם מפויס והרמוני המאופיין בכוחות על אנושים, כאשר הכנפיים כחלק מהייצוג לכמיהה זו." (מתוך הטקסט של התערוכה)
שילוב השפים מוסיף היבט מעניין לתערוכה, החל מננה שרייר, בעלת מסעדת ננוצ'קה, שבמהלך מתוקשר החליפה את כל מטבח המסעדה והפכה אותה לטבעונית, ועד לשמיל הולנד, שמשתמש בכנפיים כגורם מחבר.
בית הבובות // עומרי קורש, גלריית חנקין
עומרי קורש מציג בתערוכת היחיד הראשונה שלו עולם פנטזיה שנע בין דמויות בטכניקה משולבת ועד קופסאות ורהיטים.
כאן נולדתי // תערוכת חוצות שדרות דב הוז
מעצב האופנה הרב תחומי יואב מאיר ומפיקת האופנה והסטייליסטית גילי סיוון כהן במסע לחיפוש אחר השמלה שתגדיר את הילדות בישראל של שנת 2015. (מתוך טקסט התערוכה), אוצרים: גילי סיוון כהן ויואב מאיר.
ניירות ערך // בקי מיינר, מוזיאון וארכיון לתולדות חולון
תערוכת יחיד לאמנית ומעצבת בקי מיינר, העוסקת רבות בעבודותיה במרחב העירוני שבו בילתה את שנות ילדותה. מיינר מתעדת בעבודת קולאז' מדויקת דימויים היסטוריים ועכשוויים של אתרים בחולון, ביניהם: גלריית החווה, המדיטק, כיכר הסטרומה קולנוע ארמון ועוד (מתוך טקסט התערוכה).