שעת ערב בישראל, בלוס אנג'לס הרחוקה בוקר, ושיר ביליה - שקטפה לפני שבוע את המקום הראשון יחד עם הפרוד-פרוש שלה, השחקן אלון אבוטבול, ב"המטבח המנצח VIP", בריגושי שיא. גם מהזכייה בתכנית, אבל בעיקר מהצבע החדש שבחרה למעטפת החיצונית של בית המשפחה. היא לא מגלה בינתיים מה הצבע, אבל מודה שכבר התחילה לבצע בעצמה דוגמאות, עד שתחליט מה יהיה הצבע המדויק שייתן לבית את האופי המיוחד לו. "בשבילי זה כמו פיס אוף ארט, להחליט מה מכל האפשרויות יעבוד טוב עם פנים הבית, איך ארגיש ואיך הצבע לא יימאס עליי", היא מסבירה. "הילדים אמרו לי מה את עושה, וזה לא מתאים, אבל אחרי שאני מחליטה, אף אחד לא ישנה את זה. אני כל כך מרוגשת".
>> מעצבת: 6 טעויות שאתם עושים בעיצוב הבית עם טקסטיל
>> התעלפנו: כזה מטבח לא רואים כל יום, וזו הסיבה
וייב של חופשה לאורך כל השנה
גם ביתה השני של המשפחה, שנמצא מעבר לים באי פארוס ביוון, עבר אותו תהליך. ביליה ואבוטבול רכשו אותו לפני שש שנים, הם מאיישים אותו במהלך השנה ומשכירים אותו למבקרים לתקופות של שבוע עד חודש, כשהמחירים בין 350-150 אירו, תלויים בזמן בעונה. בבית יש שני חדרי שינה גדולים, סלון, מטבח, פינת אוכל ומרפסת מול הים. הוא אחד מתוך שישה בתים בקומפלקס של שש דירות הנושקות למים. מסביב פזורות טברנות, והווייב הוא של חופשה לאורך כל השנה. הכניסה לבית היא למעשה קיר זכוכית שמכוסה וילונות לבנים, המתכתבים עם לובן הבית מבחוץ. נגיעה של תריסים בכחול נייבי, האופיינית ליוון, זולגת גם פנימה לכניסה לחדר הסמוך לסלון. מהוויטרינה הגדולה אפשר לצפות לאי נקסוס, שבחורף נראה לבן מרוב שלג.
"קניתי את הבית משתי נשים שגרו שם עם הנכדה שלהן, בית נאיבי שהיה צריך לשנות אותו", נזכרת ביליה. "ללא הבנה בצבעים או בתאורה, מלא ארונות פורמייקה, כיור נירוסטה קטן ועגול שלא נכנס בו כלום, עמוס ארונות ודחוס. דפקתי להן בדלת, שאלתי אם הן מוכרות ואחרי כמה ימים הן חזרו אליי עם תשובה חיובית". השכנים שלהם הם ישראלים, יוונים והולנדים, וקבלת הפנים שהיא עשתה להם, עם חלות מעשה ידי בת של חברה, הותירה אותם המומים ונענתה בסירים עם אוכל בחזרה.
גם מרבץ וגם ספה בסלון
ביליה פנטזה לשפץ את הבית כמו שהיא אוהבת, עם שמירה על הישן והאותנטי ותוספת של חום וצבעוניות. כשתכננה את הבית עם שניים מארבעת ילדיה, מיכאל ואליה הגדולים, הם ישנו שם על מזרנים בסלון וביליה החליטה להשאיר אותם כמרבצי ישיבה, עטפה אותם בבדים ופיזרה מעליהם כריות צבעוניות שקיבלה מתנה מאחותה הקטנה, חגית ביליה, היא "לייזה פאנלים". "אני אוהבת ישיבה נמוכה, לא על ספות גבוהות, לכן יש גם מרבץ וגם ספה", היא אומרת. "התחלנו לדמיין איך לא להרוס את הקיים אלא לעשות אותו יפה. צבענו בכחול את המטבח שהיה בפורמייקה חומה. בחרנו אריחים ירוקים. הורדנו את משטח הפורמייקה במטבח ושמנו במקומו בוצ'ר ומדפים על הקיר". את התנור החליפו בתנור נירוסטה. התקרה החומה נצבעה בלבן כדי לתת תחושה של חלל פתוח וגדול יותר, ואת הבלטות המיושנות החליף ריצוף צמנטי מוחלק בגוון בז'.
בסיורים שלה בשווקים של אתונה ביליה מצאה חנות כלבבה וממנה רכשה שולחן אוכל מעץ ממוחזר מהודו, ארונית מתכת בשחור וזהב ושולחן קטן בסלון. את הכיסאות לשולחן הוסיפה מהשוק, לאחר שהתלהבה מקלות המשקל שלהם. לפעמים היא מוסיפה למושבים כריות, כדי שיהיה נעים יותר לשבת. מהשוק רכשה גם מנורה עומדת עם אהיל זכוכית שתוסיף אווירה. "בארונית יש משחקים, קלפים, צבעים לציור, שש בש, פמוטים לשבת, ספרי קריאה ועוד, שיכולים למלא את הזמן של האורחים שמגיעים". ציורים של אבוטבול ("הוא צייר בחסד") ממלאים את הבית, גם ביוון וגם באל.איי, וכלי נגינה מפוזרים ברחבי הבית, כיאה למשפחה שבה מנגנים הרבה. בחדר הרחצה, שהצליח להכיל בקושי שני אנשים, החליטה לשבור את המבואה ולשלב את השטח בתוך החדר. האור הפלורנסטי הוחלף באור צהוב במנורה גדולה אדומה שקנתה בשוק באתונה. היא הוסיפה תאורה עדינה במקלחת, ואת הצבע הירוק, סוג של צמנט בגוון דהוי, בחרו הילדים לקירות ולרצפה.
בקרוב יהיה בית נוסף, בקונספט פארם טו טייבל
ביליה לא נחה וכבר מתכננת לשפץ בית נוסף ביוון, על ההרים. הדמיון עובד שעות נוספות, כדי להכין אותו בקונספט של אירוח פארם טו טייבל: "יבואו אליי אנשים, יאכלו פירות וירקות שאגדל, שמן זית שאני אפיק. אבשל דגים, בשר, ירקות. יהיה טאבון ושולחן מגניב, אזור עם פרגולה ומאחורה אזור המגורים של הבית, עם אפשרות לישון לקבוצות גדולות. ייקח לי קצת זמן, אבל זה מה שאני אוהבת – לעשות יפה ונעים".
